מזכ"ל הסתדרות המורים לשעבר הורשע במרמה והפרת אמונים

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע השבוע (ג') את יוסף וסרמן, לשעבר מזכ"ל ויו"ר אגף הכספים של הסתדרות המורים, ב-3 עבירות מרמה והפרת אמונים, פגיעה בפרטיות, שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד. על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בהליך הגישור, וסרמן ניצל לרעה את כוחו כמזכ"ל הסתדרות המורים ואת שליטתו בה כדי לקבל שוחד וטובות הנאה.

המדינה הציגה בפני השופט בני שגיא את עמדתה לעניין העונש הראוי לנאשם, וציינה כי בכוונתה לעתור לגזור על וסרמן עונש של שנת מאסר בפועל וקנס כספי מוסכם בגובה 60 אלף שקל. השופט שגיא הורה לבחון אפשרות לכך שוסרמן יישא את עונשו בעבודות שירות.

בדצמבר האחרון הורשע וסרמן יחד עם יוסף אפרת, יו"ר אגף התרבות ויו"ר ארגון המורים לחינוך גופני, ועם בתו של אפרת, ליאת כהן (אפרת). השניים, שמשפטם עדיין מתנהל, מואשמים בסחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה וקשירת קשר לביצוע פשע.

על-פי ההודאה בהסדר הטיעון ועל-פי כתב האישום המתוקן עליו הסכימו הצדדים בהליך הגישור, וסרמן נשא בכפל תפקידים שאפשר לו את השחיתות וקבלת השוחד בהסתדרות המורים: בשנת 2002 נבחר וסרמן לתפקיד מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל. לפני בחירתו לתפקיד זה, שימש וסרמן כיו"ר אגף הכספים, תפקיד בו המשיך לשמש גם לאחר בחירתו למזכ"ל. כפל התפקידים אפשר לו להחליט, לאשר ולהוציא לפועל כל החלטה על הוצאה תקציבית, ללא פיקוח מהותי.

"שליטה זו אפשרה לוסרמן להשפיע באופן מכריע על קבלת החלטות במצבים הנוגעים להסתדרות המורים ולו באופן אישי, כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים בין תפקידיו בהסתדרות לאינטרסים האישיים שלו, תוך דחיקת טובת ההסתדרות באופן התואם את האינטרסים שלו עצמו", נכתב בכתב האישום המתוקן.

בין היתר הורשע בכך שקיבל מאחראית במנהל תיירות ונופש טובות הנאה בדמות מימון חלקי של חופשות פרטיות; וכי עבר עבירת מרמה והפרת אמונים בכך שגרם להסתדרות המורים לשלם חוב בגובה 36,112 שקל שנפסק לו על-ידי בית המשפט במסגרת תביעות דיבה הדדיות בין הסתדרות המורים ווסרמן לבין ענת שניידר. רק לאחר שהתגלו מעשיו בעקבות פנייה עיתונאית, פעל לשיפוי ההסתדרות.

"היה על נאשם 1 בטרם חתם על השיקים לבדוק אם על הסתדרות המורים לשאת בתשלומים, מאחר שהיה עליו לשאת בתשלום, ובכך הפר הנאשם אמונים", כתבה הפרקליטות.

עוד יוחסו לווסרמן עבירות נוספות של שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד, לאחר שהטריד עדות שמסרו הודעות במשטרה במסגרת החקירה, על-מנת להכשיל הליך שיפוטי לאחר שנחשף לחומרי החקירה בעניינו במסגרת הליך השימוע.

אחת מהעדות היתה יקירה בן-אסייג, ששימשה מזכירה בלשכת מזכ"ל הסתדרות המורים וגם בדקה עבור וסרמן פלטי שיחות של ראשי סניפים בהסתדרות כך שיוכל לעקוב, תוך פגיעה בפרטיות, אחר אלה מביניהם שלדעתו משוחחים עם עיתונאים.

בין השאר, וסרמן זימן אותה למשרדו מספר פעמים ובהרמת קול טען כי היא כי הוא יודע מה היא אמרה בהודעתה במשטרה, וכי היא "מפטפטת" ו"עושה פרלמנטים" - אולם בתשובה לשאלה אודות פשר דבריו, ענה רק כי "לא עכשיו, בבוא העת", תוך שהותיר אצל יקירה תחושות פחד וחוסר אונים.

את הוראת השופט לבחון אופציה של עבודות שירות על אף שבכוונת הפרקליטות לעתור לשנת מאסר וקנס, כאמור - ניתן לייחס, בין השאר, לאחד השיקולים שהובילו את המדינה להסדר הטיעון במסגרת הגישור: העובדה שוסרמן הודה במעשיו ולקח אחריות על פעילותו הממושכת בארגון הציבורי בניגוד עניינים.