הנקראות ביותר

בג"ץ קבע: ניתן להפגין בסמוך לבית היועמ"ש גם בלי רישיון

ההחלטה ניתנה היום אחרי שבסוף אוגוסט נתן בג"ץ צו ביניים המגביל את כמות המפגינים ליד ביתו של מנדלבליט ל-500 ■ השופטת אסתר חיות: "היועמ"ש אינו חסין מביקורת" ■ התנועה לאיכות השלטון: "מברכים על פסק הדין"

הפגנה סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה / צילום: אביב חופי
הפגנה סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה / צילום: אביב חופי

בשורה למפגינים בפתח-תקווה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: בג"ץ פסק כי אין להתנות את קיום ההפגנות ברישיון משטרתי או להגביל את מספר המשתתפים בהן - אם כי המשטרה יכולה להגביל את שעות ההתחלה והסיום ואמצעי ההגברה. על המארגנים להודיע על קיום ההפגנה לשם שמירה על הבטיחות, והמשטרה "רשאית לבחון בעתיד את המשך ההפגנות בכיכר גורן, ככל שיהיה שינוי נסיבות אשר יצדיק זאת".

בפסק הדין שניתן היום (א') נקבע כי על אף הפגיעה הנגרמת לאיכות חייהם של תושבי כפר גנים, ונוכח חשיבות מימושה של הזכות לחופש ביטוי, הרי שהחלטת המשטרה להעביר את ההפגנות מכיכר גורן (הסמוכה לביתו של היועץ המשפטי לממשלה) למקום אחר - היא החלטה שלא עמדה בתנאים שיצדיקו פגיעה בזכות הזו, זכות שהיא "בליבת חירויות היסוד במדינה דמוקרטית", במילות הנשיאה העתידה שתושבע לתפקיד בסוף החודש, השופטת אסתר חיות. 

החלטה דרמטית: בג"ץ אישר להפגין ליד בית היועמ"ש

loading

"היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה, עד כי ניתן לתארה כ'נייר הלקמוס' המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה", כתבה השופטת חיות. "היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד מעמודי התווך המרכזיים והחשובים שעליו נשענת מערכת אכיפת החוק. ככל משרת ציבור אחר, אף הוא אינו חסין מביקורת ציבורית. משכך אין למצוא טעם לפגם במחאה המופנית כלפי היועץ המשפטי בעניינים הנוגעים למילוי תפקידו ותיאור מחאה זו, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו, כהפעלת לחץ פסול או כעבירה פלילית - אין לקבלו".

חיות הדגישה כי "היועצים המשפטיים בישראל לדורותיהם פעלו במילוי תפקידם באופן מקצועי ועצמאי, וחזקה על היועץ המשפטי המכהן כיום כי כך יפעל אף הוא. בדומה לשופטי ישראל, אין על היועץ המשפטי לממשלה אלא מורא החוק".

"מהנתונים ומהראיות שהוצגו על-ידי הצדדים לא עולה כי קיימת הסתברות קרובה לוודאי כי המשך ההפגנות בכיכר גורן יגרום לפגיעה רצינית וקשה בסדר הציבורי או בביטחונו", נכתב בהחלטת בג"ץ, "ומכל מקום אין מדובר בפגיעה אשר לא ניתן להתגבר עליה באמצעים מתונים יותר. אין לכחד, מהראיות עולה כי ההפגנות מכבידות על חלק מתושבי שכונת כפר גנים וגורמות לרעש, לכלוך, עומסי תנועה ושחיקת תשתיות ציבוריות. ואולם, אין לשכוח שמדובר בהכבדה המתרחשת אחת לשבוע במשך מספר שעות. עוד יש לזכור כי הכבדות אלה שעמן מתמודדים תושבי שכונת כפר גנים כתוצאה מההפגנות הן, חדשות לבקרים, מנת חלקם של תושבי ערים רבות בארץ אשר מתגוררים בסמיכות לכיכרות שבהן מתקיימות הפגנות".

עוד בנושא דין וחשבון


הזמן הרב שחלף מאז תחילת ההפגנות בנובמבר 2016 קיבל גם הוא התייחסות: "העובדה כי ההפגנות מתקיימות בכיכר גורן לאורך חודשים ארוכים נושאת אף היא משקל. בעקבות כך יש הסבורים כי היא קשורה קשר בל ינתק למחאה הנמשכת והרואים בה את אחד מסמליה. עוד ראוי לציין כי הדרישה להעביר את המפגינים לפארק הגדול בפתח-תקווה על-מנת למנוע כל מגע או חיכוך עם התושבים - פוגעת בזכות ההפגנה".

ביחס למספר המפגינים, נקבע כי "הגבלת מספר המפגינים בכיכר גורן יש בה משום פגיעה בזכות ההפגנה של ציבור לא מבוטל המונה כ-2,000 איש אשר לא יוכל לממש את זכותו להפגין במקום אם יוגבל מספר המפגינים ל-500 [כהחלטת הביניים בהליך, בהתאם למתווה המשטרה ולמספר המפגינים שהיו במקום באותו שלב, מ' ר']. ייתכנו אמנם מקרים אשר יצדיקו צמצום והגבלה של מספר המפגינים, אך לא זה המקרה.

"לא הוצגו בפנינו כל ראיות אשר יש בהן ללמד כי הכיכר צרה מלהכיל כ-2,500 מפגינים, וכי מתן אפשרות למספר מפגינים כזה לבוא ולהפגין במקום יגרום בהסתברות קרובה לוודאי לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי או בביטחון הציבור. כמו כן, לא שוכנענו כי אין בידי המשטרה להשליט סדר על הפגנה בהיקף כזה שהוא צנוע יחסית בהשוואה להפגנות אחרות שהכרנו. אדרבא, פיזור ההפגנה על פני מספר מוקדים הוא זה העלול לגרום בהסתברות גבוהה להפרעות סדר. יובהר, עם זאת, כי אין באמור כדי למנוע מהמשטרה להציב תנאים אחרים בפני המפגינים בכיכר גורן", ובכך התייחסה השופטת לשעות ההתחלה והסיום וסוג אמצעי ההגברה.

סוגיה שזכתה לטיפול ראשוני - בגין כך לא הוטלו הוצאות משפט על הצדדים - הייתה הסמכות המנדטורית המסורה למשטרה להתנות קיום "אסיפות בנושא מדיני" במתן רישיון, ופסק הדין עמד על ראשוניות טענת העותרת, התנועה לאיכות השלטון:

"בעתירה שלפנינו מעלים העותרים לראשונה טענה לפיה יש לפרש את הביטוי 'נושא בעל עניין מדיני' המופיע בהגדרת המונח 'אסיפה' שבסעיף 83 לפקודת המשטרה באופן מצמצם, כך שהחובה לקבלת רישיון תחול רק על 'אסיפות' של 50 איש ויותר בנושאים הנוגעים לענייני החוץ של המדינה. מנגד טוענת המשטרה כי יש לפרש את הביטוי האמור בזיקה לנוסח האנגלי המקורי של הפקודה, ובהתאם יש לפרש את המונח 'עניין מדיני' כ'עניין פוליטי' אותו ניתן להחיל על כל נושא בעל עניין ציבורי".

קביעת בית המשפט היא חד-משמעית: לאחר סקירת המשפט במדינות אחרות, נקבע, הרי ש"במדינות מערביות דמוקרטיות אחרות - דרישה לרישיון על-פי אמת-מידה הנוגעת לתוכנה של האסיפה או ההפגנה אינה מקובלת. הסמכות ליתן או לסרב ליתן רישיונות מראש לאסיפות של 50 איש או יותר ב'נושא בעל עניין מדיני', צריכה להתפרש באופן מצמצם כמתייחסת לאסיפות בנושאים מדיניים-פוליטיים במובן הצר של מונחים אלה".

השופטת חיות הוסיפה כי "ההפגנות נושא העתירה דנן אשר מטרתן המוצהרת היא שמירה על שלטון החוק ועל טוהר המידות בישראל, אין להגדירן כאסיפות מדיניות-פוליטיות, ועל כן אינן טעונות ברישיון אלא במתן הודעה בלבד, בהתאם להוראות חוק הבטיחות במקומות ציבוריים".

נזכיר כי ב-24 באוגוסט נתן בג"ץ צו ביניים המגביל את כמות המפגינים ליד ביתו של מנדלבליט ל-500. 

עו"ד מנחם מושקוביץ, המייצג את שכני היועמ"ש, מסר בתגובה להחלטה: "צר לנו כי בג"ץ החליט להתעלם ממצוקת התושבים ומבלי להתייחס לעובדה שיש למפגינים מקומות רבים לקיים ההפגנה. אנו מכבדים את הפסיקה, אם כי חושבים שההחלטה הייתה צריכה להיות שונה. כמו בית המשפט, גם אנו קוראים למחוקק להסדיר את העניין בחקיקה. כולי תקווה כי המפגינים יגלו את אותה 'הרגישות החברתית' ויימנעו מלהוסיף ולמרר את חייהם של התושבים". 

התנועה לאיכות השלטון מסרה: "התנועה מברכת על פסק הדין, זהו ניצחון אדיר לחברה האזרחית, חופש הביטוי, והציבור בישראל בכלל. פסק דין תקדימי אשר מעגן את חופש המחאה כאחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, ללא הבדלי דת גזע מין ודעה פוליטית. בית המשפט הגן היום על זכותו של הציבור בישראל לומר את דברו, גם אם יש כאלה אשר דברים אלו פחות ערבים לאזנם. התנועה לאיכות השלטון, אשר מובילה מאבקי מחאה זה קרוב ל-30 שנה, תמשיך לעמוד בחזית החברה האזרחית, ללא קשר לזהות הממשלה והעומד בראשה, ותוסיף להגן על זכויותיה גם בעתיד". 

עו"ד דניאל חקלאי, המייצג את מני נפתלי וראשי המפגינים בכיכר גורן, מסר: "בג"ץ קיבל היום במלואה את עתירתם של מני נפתלי וראשי המפגינים בכיכר גורן בפתח-תקווה, ביחד עם התנועה לאיכות השלטון, נגד החלטת משטרת ישראל לאסור על ההפגנות בכיכר גורן בפתח-תקווה. מני נפתלי וראשי המפגינים יעמדו כמובן בקשר עם משטרת ישראל, כדי להבטיח התחשבות בתושבי השכונה הסמוכה לכיכר גורן (כך למשל יחלו ההפגנות רק לאחר צאת השבת כפי שהיה עד היום), וכדי לשמור על ביטחונם של המפגינים ותושבי השכונה".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!