הנקראות ביותר

"המדינה עושה שימוש ציני בחומרים סודיים כדי לחלט רכוש"

בשנים האחרונות הפך החילוט לכלי מרכזי של הפרקליטות והמשטרה בעת מעצר חשודים, במסגרת מאבקן בהון השחור ■ "הדבר מהווה חציית גבולות מסוכנת"

עו״ד אורי גולדמן / צילום: יחצ
עו״ד אורי גולדמן / צילום: יחצ

האם ממצאי שימוע ופרוטוקול שימוע שנערך לחשודים במסגרת חקירה פלילית נגדם, יכולים לשמש כראיה נגדם בהליכים מקדמיים בתיק, ובהם תפיסת רכושם לצורך חילוט? זו השאלה שעומדת בלב תלונה שהגיש ללשכת עורכי-הדין סנגורם של שניים מהחשודים בתיק נגד ישראלים שהפעילו לכאורה רשת בינלאומית להברחת תרופות.

לטענת הסנגור, במסגרת הליכי תפיסת רכוש החשודים, ועל-מנת להצדיק את המשך תפיסת הרכוש, הפרקליטות עושה מעשים שלא ייעשו, ובין היתר, העבירה חומר סודי הכולל "ממצאי שימוע", כחלק מחומר ראייתי במסגרת הליך תפיסת רכוש של חשודים. לטענתו, מדובר ב"שימוש ציני במסגרת הליכים מקדמיים בחומר שאסור לעשות בו שימוש".

עוד חברת לואו קוסט גדולה פושטת רגל

loading

הדברים מפורטים במכתב תלונה שהגיש עו"ד אורי גולדמן לפורום הפלילי של לשכת עוה"ד נגד הפרקליטות, תחת הכותרת "כשל חמור - העברת פרוטוקולי שימוע לבית המשפט בהליך שחרור תפוסים". העתק נשלח גם לפרקליט המדינה, שי ניצן, לנציבות הביקורת על מערך התביעה וליו"ר לשכת עוה"ד, אפי נוה.

המכתב - שהגיע לידי "גלובס" - נוגע להליך תפיסת רכושו של ניסים לסרי, במסגרת חקירתו בחשד לניהול "עסק" שפעל להברחה, למכירה ולהפצה של תרופות מרשם לכל דורש מספקים שונים במזרח הרחוק אל עשרות אלפי לקוחות, בעיקר בארה"ב (ראו מסגרת). במכתבו לפרקליטות טוען עו"ד גולדמן, כי במסגרת הדיונים בבקשה לשחרור הרכוש התפוס של לסרי ורעייתו, המדינה העבירה חומר סודי לעיונו של ביהמ"ש שלא כדין; ומבקש את התערבות הלשכה בעצירת המהלך, שמהווה לטענתו פריצת סכר.

"הננו לפנות אליכם לאחר שנדהמנו לגלות, כי פרקליט מטעם המדינה הגיש לביהמ"ש פרוטוקולים ו'ממצאי שימוע' כחלק מחומר סודי", כותב עו"ד גולדמן. "במסגרת דיונים בהליך של החזרת תפוסים שהתנהל בבימ"ש שלום ראשל"צ ובערר שהתנהל בבימ"ש מחוזי בלוד התברר בדיעבד, כי כחלק מהחומר הסודי שהועבר לביהמ"ש, העבירה המדינה לשופט גם פרוטוקולים של שימוע שנערך עם עורכי-הדין של החשודים בתיק".

גולדמן מדגיש במכתבו, כי השימועים התקיימו בין הסנגורים לבין הפרקליטות, ללא נוכחות החשודים, וכי ביהמ"ש הסתמך על אותם פרוטוקולים - שאותם כינה בהחלטתו "ממצאי השימוע" - בכדי לקבוע כי אלמלא היו מוצגים, הוא היה משחרר את רוב הרכוש התפוס.

"בעצם מהחלטה זו התברר לראשונה, כי החומר האמור הומצא לביהמ"ש במסגרת החומר הסודי שהוגש לשופט", טוען עו"ד גולדמן. "הדבר מהווה חציית גבולות מסוכנת, דבר שנעשה בניגוד לדין ודורש את התערבותה המיידית של הלשכה בהוראה חד-משמעית הן למשרד המשפטים והן להנהלת בתי המשפט, כי אסור היה הן להגיש את החומר האמור לביהמ"ש והן אסור היה לביהמ"ש לקבלו ולהסתמך עליו". בנוסף לפנייה ללשכת עוה"ד בבקשה להתערבותה, מציין עו"ד גולדמן, כי נשקלת עתירה לבג"ץ בעניין.

חילוט רכבים וחשבונות

תחילתה של הפרשה ביולי אשתקד, אז עצרו חוקרי יחידת החקירות של מע"מ-ירושלים וחוקרי יחידת "יהלום" ברשות המסים, בסיוע שוטרים ובלשים מימ"ר-ירושלים וביחד עם יחידת הכלבנים של המכס, מספר חשודים. זאת, בחשד למעורבות במיזם עברייני חובק עולם להברחת תרופות, שהניב להם הכנסות של עשרות מיליוני שקלים מספר שנים, החל משנת 2008. בעת המעצרים תפסו החוקרים רכבי יוקרה, חשבונות בנק ורכוש נוסף של החשודים בסך של כ-9 מיליון שקל, שהמדינה תבקש לחלט בעתיד.

כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", החקירה הסתיימה זה מכבר, חומר החקירה הועבר למחלקה הכלכלית בפרקליטות, וזו זימנה את כל החשודים לשימוע טרם הגשת כתב האישום. כעת, כפי שעולה מהדיונים האחרונים - נמצא התיק בשלב הכנת כתבי האישום על-ידי הפרקליטות.

לסרי, רעייתו רונית וחברה בבעלותו הגישו לאחרונה - באמצעות עו"ד גולדמן - בקשה לביטול צו הקפאת הנכסים ולהשבת תפוסים ושחרור החשבונות שנתפסו. הרכוש שבבעלותם שנתפס על-ידי הפרקליטות בשלבי החקירה הראשוניים כולל ארבעה כלי רכב - רכב מסוג B.M.W (2015), וולוו (2014), מיצובישי (2013), פולקסווגן (2012), סכומים קטנים של כסף במזומן, מחשב, חשבונות בנק, זכויות במקרקעין בבית המגורים של בני-הזוג בכוכב יאיר; וכן חומרי הנהלת חשבונות ומסמכים שונים.

בחודשים שחלפו מאז, שוחררו שלושה רכבים של החשודים בתנאים מסוימים כנגד הפקדת מזומן, ורכב הוולבו נמכר על-ידי יחידת החילוט בתמורה ל-102 אלף שקל; חשבון בנק תפוס על-שם רונית לסרי שוחרר לאחר העברת 100 אלף שקל לקרן החילוט; חשבון על-שם ניסים לסרי שוחרר כנגד הפקדה של 81 אלף שקל לקרן החילוט; וחשבון משותף על-שם הזוג שוחרר לאחר העברת 30 אלף שקל לקרן החילוט. אולם, חשבון חברה בבעלותם ("זרד"), שבו יתרת זכות על-סך 900 אלף שקל של צ'קים עתידיים - עדיין מוחזק על-ידי יחידת החילוט. לסרי ביקש לשחרר סכום זה, כמו גם את יתר הרכוש התפוס.

במסגרת הדיונים בבקשתו של לסרי, טענה הפרקליטות כי הגם שמדובר בחקירה ממושכת, גורמי האכיפה פעלו כל העת לקידומה, והיא כעת מצויה בישורת האחרונה.

סגן נשיאת בית משפט השלום בראשל"צ, השופט שמעון שטיין, דחה את הבקשה לשחרור הרכוש התפוס, תוך שהוא מציין כי "ממועד ההחלטה הקודמת, נראה כי המדינה לא שקטה על שמריה, נערכו שימועים לכלל המעורבים, אף ללסרי ולרעייתו, וממצאי השימוע הוגשו לעיוני, לרבות העתק מכתב החשדות".

נימוקים כבדי משקל

עוד הוסיף ביהמ"ש, כי עיון בכתב החשדות מלמד כי מיוחסים ללסרי מעשים חמורים ביותר של קשירת קשר לביצוע פשע, הברחה לפי פקודת המכס והמע"מ, עבירות בתרופות, קבלת דבר במרמה לפי חוק העונשין, אי-דיווח על עסק והעלמת הכנסות, הלבנת הון, השמדת ראיות, שיבוש מהלכי משפט; ולרעייתו מיוחסים חשדות בעבירות שעניינן הברחה לפי פקודת המכס והמע"מ, עבירות בתרופות, לפי פקודת הרוקחים וכן עבירות של הלבנת לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

את ההחלטה שלא לשחרר את הרכוש התפוס, ביסס השופט, בין היתר, על "ממצאי השימוע" שהוגשו לו. לדבריו, "אלמלא היה מוגש כתב החשדות וממצאי השימוע, נכון הייתי להורות על שחרור חלק משמעותי מהתפוסים בתיק, בשים לב לחזקת החפות שעומדת לחשודים", ציין ביהמ"ש. "אולם, בשים לב לכתב החשדות, לעבירות, להיקף העבירה ונוכח הצהרת המדינה, שלפיה בכוונתה להגיש כתבי אישום בתקופה הקרובה - מצאתי כי אין מנוס, ולפיכך אני דוחה את הבקשה".

עם זאת, הורה השופט כי מתוך הנכסים שנתפסו, ישוחררו 80 אלף שקל על-מנת לאפשר את המחיה השוטפת של הזוג לסרי.

לסרי ערער לביהמ"ש המחוזי, בטענה כי לא ייתכן שיוגשו ממצאי שימוע בהליכים מקדמיים. אולם, ערעורו נדחה על-ידי השופטת נאוה בכור, שקבעה כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט השלום.

במסגרת הערר נשאל הפרקליט מטעם המדינה, מה הם אותם "ממצאי שימוע", והשיב כי פרוטוקול השימוע וממצאיו הוגשו על-מנת להראות לביהמ"ש כי החקירה לא קפאה על שמריה. לאור התחייבות המדינה כי בקרוב יוגשו כתבי אישום בתיק, ציין ביהמ"ש בפני הצדדים כי אין צורך עוד לדון בשאלת הגשת "ממצאי השימוע". עוד הוסיף המחוזי, כי ככל שלא יוגשו כתבי אישום בארבעת החודשים הקרובים, המדינה תצטרך להצביע על "נימוקים כבדי משקל המצדיקים הארכה נוספת של תוקף החזקת התפוסים, ומשאלה לא יובאו - לא יהא מקום ליתן הארכה נוספת להחזקתם".

החלטות אלה היוו את יריית הפתיחה למאבק החדש שפתח לסרי בשאלה אם המדינה יכולה להגיש לביהמ"ש פרוטוקולים וממצאי שימוע במסגרת הליכים מקדמיים בתיק פלילי. לטענתו, "מעשה זה עשוי להוביל למצב שבו סנגורים כבר לא ידברו בחופשיות בשימוע, שכן המידע שהם מעלים בשימוע, מועלה על הכתב על-ידי פרקליט מטעם המדינה ומועבר לביהמ"ש, ואולי בהמשך גם לצדדים האחרים".

החילוט ככלי מרכזי במלחמה נגד ההון השחור

החילוט הפך זה מכבר לאחד מכלי הנשק המרכזיים של רשויות האכיפה והפרקליטות במסגרת המאבק הכלכלי בעבריינות. באמצעות בקשות החילוט תופסות המשטרה, רשות המסים והפרקליטות רכוש מגוון של חשודים בפלילים, ובין היתר מכוניות, חשבונות בנק, יצירות אומנות, מזומן שנתפס בכספות, בתים, ואפילו יאכטות ומטוסים פרטיים. הרכוש שנתפס מוקפא, לעיתים למשך שנים, עד בירור ההליך החקירתי והמשפטי שנפתח נגד החשוד. במקרה של הרשעה עובר הרכוש לרשות המדינה לצמיתות. במקרה של זיכוי, הוא מוחזר לבעליו.

לפי דוח של הפרקליטות שפורסם בחודש שעבר, שווי הרכוש שנתפס בשלבי החקירה הראשונים - השלב שבו עדיין לא התבררה אשמתו של החשוד - על-ידי המשטרה בשנת 2016, בתיקים שבליווי הפרקליטות, עמד על כ-753 מיליון שקל - עלייה של כ-11% ביחס ל-2015, אז נתפסו כ-675 מיליון שקל; בשנת 2014 נתפסו 530 מיליון שקל.

הנתונים הללו מהווים מקור גאווה עבור רשויות האכיפה שרואות בתפיסה ובחילוט כלים מרכזיים במלחמה שהכריזו נגד ההון השחור, שנתפס בעיניהם כמכת מדינה. אולם, כלי החילוט לא התקבל באותה התלהבות בקרב עורכי-דין בתחום עבירות הצווארון הלבן, והפלילים בכלל, הטוענים כי המדינה הלכה "רחוק מדי" בשימוש בכלי התפיסה והחילוט. עורכי-דין רבים מותחים ביקורת על השימוש המופרז שהמדינה עושה בתפיסת רכוש, במיוחד בשלבי החקירה הראשוניים במהלכם לא הוכחה אשמת החשוד, וטוענים, בין היתר, כי נאשם בלי כסף לייצוג, לא יכול לממש את זכותו החוקתית להגן על עצמו.

כעת, עולה הביקורת של המייצגים מדרגה, כאשר במסגרת התלונה ללשכת עורכי-הדין נטען כי הפרקליטות פוגעת בזכותו של החשוד לקיום שימוע הוגן.

שווי הרכוש שנתפס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות