מצב חסר תקדים: רוב ראשי המפלגות אינם חברים בכנסת

מחר (ב') ייפתח כנס החורף של הכנסת אחרי 3 חודשים של פגרה, כאשר הכנסת חוזרת לעבודה בהרכב שונה מאוד מזה בו סיימה את כנס הקיץ בסוף יולי 2017. לא רק במפלגת העבודה, שם נבחר בסוף כנס הקיץ אבי גבאי כיו"ר החדש של הסיעה השנייה בגודלה בכנסת - אלא גם במרצ, שם יו"ר המפלגה זהבה גלאון התפטרה מהכנסת, וחמשת חברי הכנסת של המפלגה ימלאו את משימות החקיקה, פעילות בוועדות וקרבות פרלמנטריים כשיו"ר המפלגה לא נמצאת איתם.

למעשה, מדובר במצב חסר תקדים בתולדות כנסת ישראל, בו רוב ראשי המפלגות אינם חברים בכנסת: השרים משה כחלון, אריה דרעי ואביגדור ליברמן התפטרו מחברותם בכנסת, תוך שהם נעזרים בחוק הנורברגי. מולם גבאי וגלאון, מנהיגי האופוזיציה, אינם חברי כנסת ולא יכולים לשאת נאומים מעל בימת הכנסת.

בנוסף, מתוך 120 חברי הכנסת, במהלך החודש האחרון נטשו שניים בעלי פרופיל ציבורי גבוה: פרופ' מנואל טרכטנברג וד"ר אראל מרגלית, מהמחנה הציוני וממפלגת העבודה בהתאמה, אחרי שהגיעו למסקנה כי מחוץ לכנסת יוכלו להשפיע יותר על הציבוריות הישראלית.

נדמה כי בדברי הימים של בית המחוקקים הישראלי אפשר להצביע על נקודת השפל הנוכחית בהיעדר המחויבות שחשים למקום הזה ראשי המפלגות ופרלמנטרים בכירים.

עוד במהלך חודשי הקיץ הצטרפו לכנסת 3 מחוקקים חדשים ברשימה המשותפת: אברהים חג'אזי במקום אוסמה סעדי, סעיד אלחרומי במקום עבדאללה אבו מערוף וג'מעה אזברגה במקום באסל גטאס.

בכנס החורף של הכנסת תנסה הקואליציה לקדם במהרה את חוק יסוד: הלאום. בראשית חודש יולי הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו כי עד סוף אותו החודש הכנסת תצביע בקריאה ראשונה על חוק הלאום. לשם כך הוקמה ועדת מיוחדת, בה חברים חברי כנסת מוועדת חוק חוקה ומשפט ומוועדת הכנסת. בראש ועדת חוק הלאום הוצב ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), ויש בה 9 חברי כנסת מן הקואליציה ושבעה מהאופוזיציה. אך חברי הכנסת לא השלימו את הכנת הצעת חוק היסוד לקריאה ראשונה לפני הפגרה, וכעת ועדת הלאום תמשיך בפעילותה.

את חוק הלאום יזמו ח"כ אבי דיכטר וזאב אלקין בשנת 2011, כאשר היו חברים בסיעות קדימה והליכוד. הצעת החוק עלתה וירדה במשך שש שנים, כאשר העניקה לחברי כל הסיעות הזדמנות לשטוח את טיעוניהם הציבוריים בנושאי הדגל, ההמנון, אופיה היהודי של המדינה, שוויון אזרחי ועוד. חברי הכנסת, מן המשותפת בצד אחד וכל הדרך עד לבית היהודי בצד השני, הרבו לנאום, להתראיין ולהתעמת על כל אחד מסעיפי חוק היסוד. יותר מכך, העברת הצעת חוק היסוד הזה (במהרה, כפי שקיווה ראש הממשלה) תותיר חלל גדול עבור חברי הכנסת. אם החוק יעבור מספר הוויכוחים הלוהטים שניתן יהיה לקיים יצטמצם ויווצר ואקום פולומוסי ל 120 חברי כנסת.

בתחום החוקתי, תונח על שולחן הכנסת הצעתו של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) שלא לאפשר חקירות פליליות נגד ראש ממשלה מכהן. אמסלם כתב בעמוד הפייסבוק שלו במהלך חודש אוגוסט שלמעט עבירות מין, סמים, אלימות וביטחון, חיוני שראשי ממשלה לא יחקרו. "חוקרים כאן באופן סיסטמטי. היום זה על סיגר, מחר על בורקטים וכמה ק"ג תפוחי אדמה. עבירות מן הסוג הזה ניתן גם לחקור בתום הקדנציה. מחובתנו לסיים את המצב הכאוטי הזה ולאפשר לראשי ממשלה לנהל את המדינה", אמר אמסלם.

הצעת החוק שלו נכללה ברשימת החוקים לישיבת ועדת שרים לחקיקה המתכנסת היום (א'), אך אתמול אמרה שרת המשפטים איילת שקד לערוץ 2 כי ההצעה הזו לא תעלה היום. שקד ציינה כי היא תומכת בהצעתו של אמסלם, אך במקביל לכך יהיה צורך לחוקק הגבלת כהונה של ראש ממשלה מה שעלול להוביל לכך שנתניהו לא יוכל להיבחר שוב לתפקיד, ולכן לדעתה הנושא מחייב דיון נוסף בין ראשי הקואליציה.

בנוסף, הכנסת נמצאת תחת דד-ליין לחקיקת חוק גיוס לשנה הקרובה. בחודש אוגוסט פסל בג"ץ את החקיקה שאפשרה דחיית גיוס למועמדים לשירות חרדים. סיעות הקואליציה התחייבו לשמור על הסטטוס קוו וזה כולל אף את שר הביטחון אביגדור ליברמן שהיסטורית היה בעד גיוס שוויוני לכולם. אך ליברמן אינו מעוניין לפרק את הקואליציה ולעזוב את משרד הביטחון. בקרב האופוזיציה, יאיר לפיד בראשות יש עתיד צפוי להעלות את הנושא הזה על סדר היום ולהתנגש עם הקואליציה סביב נושא השוויון בנטל.

חוקים בולטים אחרים הכלולים בכנס החורף: הסדרת אופן העברת כספים מקופת קק"ל לאוצר המדינה. לפני כמה שבועות הגיעו בכירי האוצר, לישיבת מועצת קק"ל ודרשו העברת עודפים לתוך קופת האוצר. לפני מספר ימים נחשף ב"כאן" שהצורך הכספי קשור להוצאות תקציב ביטחון במסגרת הכנת הצבא להתמודדות עם האיום האיראני.

בוועדת הכספים יעלו מחדש היו"ר משה גפני ושר האוצר משה כחלון את חוק מיסוי דירה שלישית אחרי שנפסל על-ידי בג"ץ בשל האופן בו תוקן והועבר בדיוני ועדה זריזים באישון לילה, מבלי שחברי הכנסת מבינים את המשמעות של התיקונים.

עוד בימים הקרובים, צפויה להיערך הצבעה בקריאה שניה ושלישית בחוק האופציות הבינאריות ולסתום פירצה המאפשרת לחברות ישראליות המושכות מהמרים באופציות, שאינם תושבי ישראל.