פאינה קירשנבאום: "לא קיבלתי תמורה על העברת הכספים"

במסגרת כתב האישום נגדה בפרשת "ישראל ביתנו" מואשמת הבכירה לשעבר במפלגתו של ליברמן בהעברת כספים קואליציוניים לגופים ועמותות, בתמורה לטובות הנאה עבורה ועבור המפלגה

פאינה קירשנבאום / צילום: ארז ביטון
פאינה קירשנבאום / צילום: ארז ביטון

סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, התייצבה הבוקר (ד') לדיון מקדמי בתיק הפלילי המתנהל נגדה בגין מעורבותה לכאורה בפרשת "ישראל ביתנו", במסגרתה מיוחסות לה עבירות שוחד ומרמה בתקופת כהונתה כחברת כנסת וכסגנית שר מטעם מפלגת ישראל ביתנו שבראשות שר הביטחון, אביגדור ליברמן.

הדיון הבוקר הוקדש ל"חידוד" המענה שהגישה קירשנבאום לכתב האישום נגדה. זאת, לאחר שבראשית השבוע הגישה הפוליטיקאית הבכירה לשעבר תשובה מפורטת בכתב לאישומים, במסגרתה הכחישה את כל העבירות המיוחסות לה.

קירשנבאום נכנסה לדיון כשהיא מחויכת ומשדרת "עסקים כרגיל", ואפילו "הערה" ששיגר אליה השופט בנוגע לאיסור לעיסת מסטיק במהלך הדיון, לא מחקה את החיוך מפניה. במהלך הדיון הבחין השופט בכך שקירשנבאום לועסת מסטיק, ואמר לה כי לעיסת מסטיק אינה מקובלת בבית המשפט. "תצאי בבקשה החוצה לזרוק אותו. אל תדביקי אותו מתחת לכיסא", ביקש השופט יורם לוי. קירשנבאום לא יצאה, אך הנהנה שהבינה את הבקשה.

טובות הנאה אישיות

באוגוסט הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות למחוזי בתל-אביב שני כתבי אישום ראשונים נגד 10 נאשמים בפרשת "ישראל ביתנו", הכוללים למעלה מ-10 תת-פרשיות. קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, חברת כנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו, נאשמת בלקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית לאישומים בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו. במסגרת תפקידיה הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה - עשרות מיליוני שקלים מתקציב המדינה, שהוקצו לשליטת ישראל ביתנו.

לפי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבור עצמה, עבור מקורביה ועבור מפלגתה, ובתמורה העבירה כספים קואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום, כי בדרך זו קיבלה שוחד מ"החברה לפיתוח השומרון", מעמותת "איילים", מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת "עזרא" ומהרשות למלחמה בסמים.

לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגתה, במספר דרכים, בהן רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כגון שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי; והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים ועוד.

בכתב תשובתה לאישומים שטחה קירנשבאום - באמצעות עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת - את כפירתה בכל האישומים, אך בדיון הבוקר ביקש השופט לוי לחדד חלק מהסעיפים בהם כפרה. במשך שעה קלה עבר השופט על עשרות סעיפים בכתב התשובה שהגישה קירשנבאום, והפנה שאלות הבהרה לעבר בא-כוחה.

הליך זה בשלב כה מוקדם אינו נפוץ במחוזותינו. נראה היה כי גם בא-כוחה של קירשנבאום הופתע מחלק מהשאלות, שלגביהן ענה כי יצטרך לברר את התשובה עם קירשנבאום ולענות בכתב.

"לא קיבלתי כסף"

בכתב תשובתה ציינה קרישנבאום, כי הבסיס המשותף לכל האישומים נגדה הוא מנגנון הכספים הקואליציוניים, כאשר מטבע הדברים כל מפלגה מעוניינת להעביר את כספי התמיכה הקואליציוניים לגופים ולמטרות התואמים את השקפת עולמה. לדבריה, היא פעלה להעברת כספים לגופים ולמוסדות שפעילותם הייתה חשובה למפלגת ישראל ביתנו. אולם, נכתב בתגובה, "קירשנבאום דוחה את הטענות, לפיהן קיבלה תמורה כנגד העברת כספי התמיכה, מעבר לתמורה שנתקבלה לעיתים, בדמות פעילות משותפת של המפלגה עם הגוף הנתמך, ששירתה הן את האינטרס של הגוף והן את זה של ישראל ביתנו - דרך בה פועלות כל המפלגות".

האישומים נגד קירשנבאום כוללים, בין היתר, אישום בנוגע לשוחד שקיבלה לכאורה ממנכ"ל משרד החקלאות לשעבר והיועץ העסקי, רמי כהן. כהן מואשם כי נתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק שהקימה עם בתה, וכי פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל. במענה לכך טענה קירשנבאום, כי כהן לא סייע לה בהגדלת החשיפה הציבורית, לא שילם לה ולבתה עבור סיוע לפתח עסקים בחו"ך, וכי סיועו התמצה ביצירת קישור לאנשים.

"לא זוכרת את זה"

אחד האישומים נוגע לפרשיית "המופעים", במסגרתה מואשמת קירשנבאום בסיוע לנלי דינובצקי, הבעלים של חברת "אברורה הפקות" המפיקה אירועי תרבות לרשויות מקומיות - וזאת, בתמורה ל-10% מהתקציב שתקבל דינובצקי עבור כל הפקה.

בעניין זה טוענת קירשנבאום, כי הסיוע שניתן לדינובצקי היה בעיקר הדרכה שקיבלה על-ידי עובד מפלגת ישראל ביתנו, חיים דולגופולסקי. לדבריה, דולגופולסקי העניק ל"אברות הפקות" עזרה וייעוץ במילוי הטפסים הדרושים לצורך בקשות לתמיכה מוועדת הארבעה, האמונה על הענקת סיוע כספי להפקת אירועי תרבות לעולים חדשים. קירשנבאום מבהירה כי היא לא קיבלה כספים מדינוביצקי בקשר להפקת מופעים. "קירשנבאום לא ביקשה ולא קיבלה סכום כסף כלשהו בקשר עם עבודתה של דינוביצקי בהפקת אירועים", נטען.

עוד ציינה הפוליטקאית הבכירה לשעבר כי חוב של דינוביצקי כלפיה בסך של מעל ל-20 אלף שקל נבע מהלוואה אישית שנתנה לה, נוכח טענתה של דינוביצקי, לפיה היא חולה ואינה מסוגלת לעבוד.

בית המשפט ביקש לחדד בדיון את עניין ההלוואה ולברר אם הועברו עוד כספים בין השתיים. בא-כוחה של הנאשמת הצהיר כי מלבד אותה הלוואה לא העבירה קירשנבאום עוד כספים.

אישום נוסף שהשופט ביקש להתעמק בו עוסק בשוחד שניתן, לפי הנטען, באמצעות "החברה המרכזית לפיתוח אזורי השומרון (חל"פ-שומרון)". לפי הנטען, ראש המועצה האזורית שומרון דאז, גרשון מסיקה - כיום עד מדינה בפרשה קשר קשר פלילי עם קירשנבאום, לפיו האחרונה תעביר כספים קואליציוניים בסך 3.5 מיליון שקל לטובת חל"פ-שומרון, הפועלת בתחומי המועצה. זאת בעד התחייבות של חל"פ-שומרון כלפי קירשנבאום להעמיד 1.5 מיליון שקל לשימוש מפלגת ישראל ביתנו, בהתאם להוראותיה של סגנית השר.

לפי הנטען באישום, בהתאם לסיכום בין קירשנבאום למסיקה, הפנתה סגנית השר לשעבר את הגורמים הרלוונטיים למסיקה, כדי שחל"פ-שומרון תעביר חלק מהכספים לצורך כיסוי השקעתה בחברת "דון טבק" - מיזם עסקי כושל שקירשנבאום ניסתה לפתח עם דינובצקי ואיגור ריז, בן זוגה של דינוביצקי אז. השופט לוי שאל את בא-כוחה של קירנשבאום אם נכון שנפתח מיזם, וזה השיב כי לקירשנבאום לא היה חלק עסקי בו.

עניין נוסף הקשור בפרשיית "המופעים" נוגע לסטס מיסז'ניקוב, לשעבר שר התיירות מטעם ישראל ביתנו, שנשלח אתמול ל-15 חודשי מאסר בפועל בעקבות הודאתו בביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשה. לפי האישום, ב-2009, לאחר שמיסז'ניקוב מונה לשר התיירות, פנתה דינובצקי לקירשנבאום וביקשה ממנה לקדם הפקת אירועים עם משרדי הממשלה. קירשנבאום, נטען, תיאמה לדינובצקי פגישה עם מיסז'ניקוב, שבעקבותיה הכינה דינובצקי תוכנית להפקת אירועים במולדובה ובאוקראינה, בהיקף של כ-12 מיליון שקל.

המדינה טוענת כי בין הנאשמים סוכם שאם הפקת האירועים תצא לפועל, יקבלו קירשנבאום וגודובסקי "פרס כספי" שייגזר מהסכומים שדינוביצקי תקבל. בהמשך לכך, נטען כי דינובצקי נפגשה מספר פעמים עם גורמים במשרד התיירות, לרבות עם השר מיסז'ניקוב, שסייעו לה לגבש את תוכנית הפקת האירועים. הפרויקט לא יצא לבסוף לפועל.

השופט שאל את הסנגור אם חלקה היה בתיאום פגישה עם שר התיירות בלבד, כפי שטענה; ועל כך השיב עו"ד אדרת: "לכל היותר זה היה החלק שלה. היא בכלל לא זוכרת את זה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988