סותמים למני מזוז את הפה

מה באמת קרה השבוע בבית המשפט העליון ■ יודע ח"ן

מני מזוז / צלם: איל יצהר
מני מזוז / צלם: איל יצהר

1. השבוע פורסם כי "אסון גדול" התרחש לא מזמן באולמו של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז. השופט הבכיר - לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, האדם שהיה מופקד על קביעת המדיניות המשפטית של ישראל, אחראי להעמדה לדין (אם צריך) של נבחרי ציבור, ולהכרעות משפטיות הרות-גורל - הרהיב עוז לומר לעו"ד טלי גוטליב, שהתפרצה לדבריו והפריעה לדיון להתנהל, לסתום את הפה.

מזוז, יש לדייק, לא הסתפק באמירה לעורכת הדין שתסתום את הפה, אלא הקדים לה את הביטוי "גבירתי, תסתום את הפה". מעניין, אם מישהו מאיתנו אמר פעם לפלוני "אדוני, תסתום את הפה". הפנייה בתואר "אדון" או "גברתי" אל האדם שברצונך להשתיקו היא מאוד מנומסת ובשפה כה גבוהה, שהיא כמעט מבטלת את העלבון הטמון באמירה החדה "תסתום את הפה".

עם זאת, כמנהג הימים האלה, עו"ד גוטליב הפגועה עד עמקי נשמתה מיהרה לעשות שיימינג (ביוש) לשופט הסורר, שהעז, שומו שמיים, להשתיק אותה. היא העלתה לרשת צילום של ציטוט הדברים מפרוטוקול הדיון, וכתבה: "שופט בית המשפט העליון, מר מני מזוז, תתבייש! ואם אדוני השופט לא יתבייש, אני אעשה זאת עבורך".

מזוז הצטנף בפינה מבויש ונאלץ להוציא הודעת התנצלות, שבה כתב כי הוא "מצר על ההתבטאות החריגה והמיותרת". מזוז הסביר כי "הדברים אכן נאמרו", אך "לאחר התפרצויות חוזרות ונשנות של עורכת הדין לדברי השופט ולדברי באת-כוח המדינה, תוך התנהלות בחוצפה ובחוסר כבוד כלפי בית המשפט. עורכת הדין אף התבקשה מספר פעמים לדבר רק בתורה ולפי רשות בית המשפט".

והנה, לאחר שהשופט העליון התקפל והתנצל, עדיין לא בא לציון גואל. גוטליב הלוחמנית לא הסתפקה בליטרת הבשר שקיבלה. נראה כי היא רצתה עוד קצת דם לקינוח, התייצבה באולפני הטלוויזיה כדי לדחות בשאט-נפש את ההתנצלות של מזוז. לדבריה, "התגובה של מזוז, אני אומרת את זה בחיל ורעדה, היא חוסר יושר. יש לי בוז גדול לאנשים שחושבים שהם מורמים מעם. שופטים אמורים לנהוג בכבוד למתדיינים ועורכי דין", נזפה גוטליב במזוז מעל המרקע. כנראה, היא שכחה שזה הדדי - ושגם עורכי דין, ראוי ורצוי שינהגו בכבוד בשופטים".

בסופו של דבר, עדיין נותרנו עם השאלה - מה יקרה כאשר בפעם הבאה עורך דין באולמו של השופט מזוז יתפרץ לדברים, יפריע לדיון ויתנהג כלפיו בחוצפה? לא לנו להשאיר את השופט מזוז, שכנראה יקרא את דברינו, במבוי סתום וללא נשק מילולי בצידתו.

אז כבוד השופט מזוז, בפעם הבאה שעורכת דין או עורך דין חצוף מתפרץ בחוסר נימוס באולמך ומפריע לדיון, אתה יכול לומר לו: "אדוני, נא דמם, החריש, החשה, מלא פיך מים, אנא בלום פיך, אל תוציא הגה, אלם דום, השקט". העיקר שיסתום כבר את הפה ויאפשר לדיון להתנהל.

נשים בצמרת המשפט? הפרחים לשיטת הסניוריטי

2. אחרי טקס השבעת השופטים החדשים השבוע בבית המשפט העליון, יוסף אלרון ויעל וילנר, צייצה שרת המשפטים, איילת שקד, בטוויטר: "שמנו לב שבארה"ב הגדולה עוד לא הייתה נשיאה מעולם, ואצלנו בישראל יש כבר 3!".

הגאווה של שקד בהובלה הנשית של מערכת המשפט היא מוצדקת. אבל מה ששקד שכחה כנראה, זה שאחת הסיבות המרכזיות, אם לא המרכזית מכולן, לכך ששופטות נשים מונו לנשיאות בית המשפט העליון, היא שיטת הסניוריטי. שיטה שלה שקד מתנגדת, ושלאחרונה היא עצמה יזמה דיון בכנסת בשאלת נחיצותה.

למרבה הצער, ניסיון העבר, והשוואה של הייצוג הנשי בבית המשפט העליון לייצוג הנשי במוסדות השלטון האחרים בארץ ובמשרות בכירות בכלל, מלמדים כי לולא השיטה שמחייבת את מינוי השופט הוותיק ביותר לנשיא (הסניוריטי), לא היו ממונות 3 נשים לנשיאות בעשור האחרון. 

אם הייצוג הנשי בראשות בית המשפט העליון אכן כל-כך חשוב לשקד, אולי כדאי לה לשקול שוב את הרעיון שלה לבטל את שיטת הסניוריטי.

פסק הדין שעשוי לסייע לפעיל האקטיביסטי ברק כהן

3. לפני כחצי שנה סערה הרשת מסרטון המתקפה המילולית החריפה של עו"ד ברק כהן על שרת התרבות מירי רגב. כהן, פעיל חברתי פרובוקטיבי ומייסד תנועת המחאה "באים לבנקאים", נתקל ברגב שצעדה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב עם בעלה ובתה, וצילם את עצמו תוך כדי שהוא מטיח בה טענות ומגדף אותה; והעלה לרשת את הסרטון שצילם.

רגב התלוננה במשטרה נגד כהן, והפרקליטות החליטה לפתוח בחקירה פלילית נגד כהן, בחשד לביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור.

בזמן שהחקירה נגד כהן נמשכת, פרסם היום (ה') בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 9 שופטים, פסק דין חשוב שדן בגבולות העבירה של העלבת עובד ציבור. השופטים זיכו את הרב אליצור סגל מהרשעה בעבירה של העלבת עובד הציבור. סגל כינה את הרב הצבאי לשעבר, ישראל וייס, "רב מטעם המלכות" ואף תקף אותו מילולית.

במסגרת פסק הדין צמצם העליון עד מאוד את גבולות העבירה. השופטים קבעו, בין היתר, כי מקום שהביטוי המעליב הוא ביטוי פוליטי, העבירה לא תחול ברובם המכריע של המקרים אם לא בכולם, וכי הפתח שיש להותיר בהקשר זה לתחולתה של עבירת ההעלבה הוא צר ביותר ושמור למקרים "נדירים שבנדירים".

עכשיו הפרקליטות תצטרך לקבוע אם ההעלבות שהטיח כהן ברגב היו על רקע פוליטי, ואזי כמעט בטוח שהוא לא יועמד לדין - או שדבריו היו במנותק מביקורת פוליטית, ואזי כהן ימצא עצמו שוב על ספסל הנאשמים.

העבירה של העלבת עובד ציבור הפכה ל"אות מתה" במדינות מערביות. ואכן, בית המשפט העליון הזכיר בפסק דינו היום כי באירופה יש מגמה לבטלן. המדינה האחרונה שנקטה חלקית בדרך זו היא גרמניה, שביטלה השנה את האיסור על העלבת מנהיג זר. זאת, בעקבות הפרסום הסאטירי שהיה שם נגד נשיא טורקיה ארדואן ודרישתו להעמיד לדין את האחראים לפרסום המעליב.