יפן, שהמציאה את הוורקוהוליזם, אומרת לעובדים: "לכו הביתה!"

השעה היא שש בערב והמוזיקה המתנגנת במטה חברת הבנייה מיצוי הום מתחלפת לפתע לקטע מתוך סרט הקולנוע "רוקי". כאשר החצוצרה המוכרת מנגנת תחילה, ההקלדה והשיחות נעצרות. כל העובדים מתרוממים ממושביהם.

"אני מסיימת לכתוב אי-מיילים ואלך הביתה ב-6:20", מכריזה אשה.

"אני אעבוד על בחירת מתמחים ואעזוב ב-6:30", מודיע גבר עמית.

טקס לסגירת יום העבודה

סביב האולם, העובדים משתתפים כל אחד בתורו בטקס סגירת היום שאמור לחסוך שעות נוספות ולהעלות את הפריון. החברה מקווה שהמוזיקה הקצבית תעודד את העובדים "להעביר להילוך גבוה" ולסיים את עבודתם, אומר דובר החברה, נובומסה טנאקה.

במדינה שבה מחויבות לעבודה הייתה פעם מוסכמה בלתי מעורערת - ביפנית קיימת מילה ל"עבודה עד מוות", "קרושי" - המנהלים יוצאים כעת מגדרם כדי למנוע עבודת יתר של עובדיהם.

בדייוואה האוז, חברה קבלנית יריבה למיצוי הום, החברה התקינה תוכנה במחשבים של העובדים כך שאם הם עובדים שעות רבות מדי, מופיע על הצג תצלום של המנכ"ל שמזהיר אותם להפסיק. אחר כך, התוכנה נועלת את המחשב.

על אף ששעת העוצר הרשמית בחברה היא תשע בערב, יש בדייוואה האוז כמה עובדים עבריינים שנשארים בבניין גם בשעה הזו, אומר אחד ממנהלי החברה, מוריטקה נוהמורה. חלקם אינם משיבים לצלצולי הטלפון של המרכזייה, בתקווה להימנע מחשיפה שלהם. אחרים מסתתרים ועובדים מהדירה לדוגמה שהוקמה עבור לקוחות החברה.

ההנהלה הגיבה במבצע SC, ראשי התיבות של "צלצול פתע". הם מתקשרים למספרי הטלפון הישירים של העובדים החשודים ולדירות לדוגמה, ומורים לכל מי שעונה לטלפון לעזוב את המקום.

יפן הופכת למעבדה לניסוי בשאלה אם מדינה יכולה להשיג יותר תפוקה עם פחות עובדים ופחות שעות עבודה. עד כה, מוסר העבודה היפני האגדי לא עזר לכלכלה. יפן בקושי צמחה לאורך מרבית רבע המאה האחרון, ורמת הפריון של העובד היפני הממוצע שווה רק לשני שלישים מזו של עמיתו האמריקאי, פער שנשאר רחב באותה מידה.

ולא פחות חשוב, היצע בני האדם שמוכנים לעבוד עד אפיסת כוחות מתייבש. עם אוכלוסייה מתכווצת, יפן צריכה לפנות יותר לאמהות של ילדים רכים בשנים, לקשישים ולזרים כדי למלא את המחסור.

"יש כבר מחסור בעובדים", אמר נוהמורה מדייוואה האוז. "הקיום של החברה שלנו בסכנה".

ראש הממשלה שינזו אבה הפך את "הרפורמות בסגנון העבודה" לנדבך חשוב במצע של מפלגת השלטון שלו.

הוא אומר שחברות צריכות לארגן מחדש את סביבת העבודה כדי שהעובדים יוכלו להיות פרודוקטיביים יותר בשעות היום, וללכת הביתה בלילה. הוא מנסה להרחיב את מעונות היום לילדים בעוד 500,000 מקומות בסוף שנת התקציב הנוכחית (מארס הקרוב) כדי לגייס יותר נשים לכוח העבודה.

כבר עכשיו מספרן העולה של הנשים העובדות סייע לכלכלת יפן לרשום את רצף הצמיחה הארוך ביותר שלה בתקופה של יותר מעשר שנים.

 פריון העבודה בעולם

אידיאל העבודה עדיין פופולרי

הכיוון ברור, אבל החברות מגלות שדרושה עבודה קשה כדי למנוע עבודת יתר. האידיאל המוטמע בתשדיר פרסום בטלוויזיה למשקה אנרגיה משנות ה-80 עדיין פופולרי: "אתה יכול להילחם 24 שעות ביממה, איש עסקים יפני?".

טקאקי נישי, מנכ"ל Ajinomoto, החברה שהמציאה את מונוסודיום גלוטמט, משפר הטעם הנפוץ ביותר בעולם, ב-1908, מוצא את עצמו לעתים תכופות משתתף בישיבות באורך של שלוש שעות שבהן משתתפים 80 מנהלים שנאלצים להאזין לדיווחים של כל אחד מהם. "יש הרבה ישיבות חסרות משמעות", הוא אומר. "ישיבות צריכות להיות דיונים לצורך קבלת החלטות, ואינן מיועדות להקשבה לאנשים שמקריאים דוחות שלהם".

החברה הפחיתה את אורך יום העבודה הרגיל ב-20 דקות, לשבע שעות ו-15 דקות, והורתה לעובדיה ללכת הביתה ב-4.30 אחר הצהריים. "הביצועים לא ירדו כתוצאה מכך", אומר נישי.

יואוסוקה זוסוקי, איש מכירות בן 40 של Ajinomoto, אומר שכעת יש לו יותר פנאי להשגיח על שני בניו. "הייתי מגיע לארוחות ערב בבית רק יום או יומיים בשבוע. ביתר הימים הייתי אוכל לבדי או עם לקוחות. כל זה השתנה עכשיו", הוא אומר.

יתרון אחד של המדיניות החדשה הוא שמירה על יותר נשים עובדות בחברה, אומר נישי. הוא נהג לחשוב שחופשת הלידה שהחברה מציעה והורדת שעות העבודה לאימהות עובדות יספיקו לשם כך.

אבל "נשים רבות אמרו שהן מעדיפות להתפטר מאשר להעביר יותר נטל לעמיתים הגברים שלהן על ידי יציאה מוקדמת מהעבודה. לכן החלטנו שכל העובדים יעזבו מוקדם".

בחברת מיצוי הום, המוזיקה מהסרט רוקי היא רק חלק ממסע יעילות שנמשך כל היום. החברה משנה את מוזיקת הרקע גם בשעות 9 בבוקר, 12 בצהריים ו-3 אחר הצהריים. "כך הם יודעים, למשל, שיש להם עוד שלוש שעות עד סוף היום כשהם שומעים את המוזיקה של 3 אחה"צ", אומר מקוטו מצ'יאמה, מנהל במחלקת משאבי אנוש.

אחד העובדים במחלקה הזו, טומונורי צוקהרה, בן 32, אומר שהוא נהג לעבוד עד תשע או עשר בלילה, אבל כעת הוא מנסה לעזוב זמן קצר אחרי המוזיקה של רוקי כדי לעזור לאשתו, שילדה לא מכבר את התינוק הראשון שלהם.

- מה יקרה לשלווה בבית?

"כשהתינוק מתחיל לצרוח, הוא מחזיק אותו בשבילי וגם עוזר לי לרחוץ אותו", אומרת אשתו הרונה, שמתארת התנהגות שנחשבה פעם לזרה מאוד ללוחמי שוק העבודה מהדורות הקודמים.

מצד שני, ייתכן שקיצור שעות העבודה במשרד יבוא על חשבון השלווה בחיי הבית, בייחוד מפני שהבעלים חוזרים הביתה מוקדם. "החברות שלי אומרות שהן לא צריכות את הבעלים בבית, מפני שהם לא באמת עושים עבודות בית", אומרת מגומי קיטגאיטו, עקרת בית שיש לה שני ילדים.

בעלה, קיאיצ'י קיטגיאטו, איש נדל"ן, מסכים לדברים. "אני יודע שמבחינת הנשים, בעל בבית זה נטל", הוא אומר. הוא עובד שעות רבות וזה לא ישתנה. "אני לא יכול לחיות כמו שאבה (ראש הממשלה) רוצה".