תעש מעכבת לספקים תשלומים של עשרות מיליוני ש'

עשרות ספקים של התעשייה הצבאית (תעש מערכות) מדווחים על עיכובים מתמשכים, לעתים של חודשים ארוכים, בקבלת תשלומים מהחברה הביטחונית שבבעלות הממשלה על רכיבים וחומרי גלם שסיפקו לה מתוקף הסכמי התקשרות ביניהם. גורמים בתעשייה העריכו בשיחות עם "גלובס" כי היקף החובות של החברה לספקיה נאמד בעשרות מיליוני שקלים.

רוב הספקים של תעש, כמו גם של חברות ביטחוניות אחרות, הם מפעלים קטנים ובינוניים שמספקים לה רכיבים המשמשים אותה במסגרת תהליכי הייצור השוטפים.

"תעש חייבת לי כ-450 אלף שקל, חלקם עבור עבודות שסיפקתי לה כבר בחודש ינואר השנה, ובקרוב השנה מסתיימת", אומר ל"גלובס" שלמה גרין, הבעלים של חברת גה-גה מרמת-גן שפועלת בתחום העיבוד השבבי ומעסיקה כעשרה עובדים. "המפעל הזה נוסד בידי אבי המנוח וזה כ-50 שנה הוא מספק שירותים לתעשיות הביטחוניות בארץ. אני כבר לא רוצה לקבל הזמנות מתעש, כי היא מייבשת אותי עד שהיא משלמת. כשהיא פונה אליי בבקשה שאייצר לה משהו, אני מעדיף לנקוב מראש בסכומים גבוהים, כדי שילכו למתחרים. פעם הערתי לאנשים שאני מצוי בקשר איתם בתעש על מוסר התשלומים הבעייתי הזה, ואיימתי שאפסיק לעבוד איתם. הם אמרו לי שאם אלך, יבואו במקומי אחרים".

תעשיין אחר, שמספק לתעש מערכות חלקי מתכת המשמשים את החברה בייצור של רק"מ (רכב קרבי משוריין) מדווח על חודשים ארוכים של המתנה לקבלת תשלומים על חומרי גלם שסיפק לה: "אני חתום עם החברה על הסדר תשלומים של שוטף פלוס 180 יום, שזה המון זמן. הבעיה היא שגם אחרי תקופת ההסדר עוברים עוד חודשים ארוכים עד שהחברה משלמת, ואני צריך אוויר לנשימה. לרוב היא משחררת מקדמות פה ושם. אנשי הרכש שאני מדבר איתם באופן שוטף אומרים לי שהם מעדיפים קודם כל לעבור את מועדי תשלום המשכורות לעובדים, ולאחר מכן לחלק את הכסף בין הספקים. את הבנקים זה לא מעניין ואני נאלץ לשלם ריביות מטורפות על המינוס".

"שוטף פלוס 90 הופך לשוטף פלוס 163"

גם בארגונים כלכליים יציגים במשק מכירים את התלונות על "מוסר התשלומים הבעייתי" של החברה הביטחונית-ממשלתית, שנמצאת זה תקופה ארוכה בתהליכי הפרטה.

"זאת לא הפעם הראשונה שתעש מעכבת למשך תקופה ארוכה תשלומים לספקים", אומר ל"גלובס" בכיר באחד הארגונים. "אנחנו מנסים לסייע לחברות הקטנות שפועלות מולה ומנסים להבין גם את תעש עצמה, שכן חברה שלא משלמת בזמן לספקים שלה, נמצאת קרוב לוודאי בסיטואציה שגורמת לה להיות במצב כזה. אולי לקוח גדול בחו"ל לא שילם לה בזמן ויצר לה בעיית תזרים. אף אחד שם לא אומר שום דבר ולא מוסר הסברים לעיכובים החוזרים ונשנים. בכל הפעמים שבהן התערבנו ופנינו להנהלת תעש בבקשה לשלם חוב לאחד הספקים או לפחות להעביר מקדמה, החברה נעתרה ושילמה. הבעיה היא עם הספקים שמחכים ולא עושים רעש - והם האחרונים לקבל את הכסף. ככל הנראה יש עשרות חברות כאלה".

בימים האחרונים פנה גם נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, שמייצג מפעלים קטנים וזעירים המספקים שירותים ורכיבים לתעש, למנכ"ל החברה, אבי פלדר, בתלונה על פיגור התשלומים שלה לספקיה. בפנייתו לפלדר נאמר כי כבר בחודש אוגוסט האחרון עמדה החברה במצב של פיגור בתשלומים למפעלי מתכת ועיבוד שבבי, והתערבותו של המנכ"ל הובילה להסדרה פרטנית של חלק מהחובות לספקים.

בפנייתו לפלדר ציין אלקובי, כי "במהלך השנה האחרונה אנחנו עדים להחמרה במגמת עיכוב התשלומים בשווי של מאות אלפי שקלים ולמשך חודשים ארוכים מצד התעשייה הצבאית לספקים קטנים שהם חברי התאחדות המלאכה והתעשייה. התחושה הרווחת היא שמדובר בנוהג קבוע, שרבים מבין הספקים מתקשים להתמודד איתו, שכן הם חווים קשיים מהותיים בתזרים המזומנים ואיום ממשי על המשך קיום העסקים שלהם".

רבים ממפעלי המתכת והעיבוד השבבי משמשים ספקים ותיקים של תעש, והחברה מהווה עבור רובם לקוח אסטרטגי ומהותי, כך שהם נסמכים על התשלומים שמועברים להם מהחברה הביטחונית. "כשמפעל קטן שמעסיק 6-8 עובדים לא מקבל תשלום של 700 אלף שקל במשך יותר מחצי שנה, יכולתו לייצר, לשלם משכורות ולקבל אשראי מהמערכת הבנקאית מוטלת בספק", כתב אלקובי למנכ"ל החברה פלדר.

תעשיינים אחרים אמרו בשיחות עם "גלובס" כי אף על פי שהם חתומים עם תעש על הסדרי תשלומים שנחשבים נוחים מאוד עבור החברה, ולעתים מאפשרים לה לפרוע את חובותיה כלפיהם חצי שנה לאחר מועד אספקת הרכיבים או חומרי הגלם, החברה ממשיכה להשהות את תשלומיה. "שוטף פלוס 90 הופך לשוטף פלוס 163 יום, וזאת לאחר שהזמנות הושלמו, בוצעו וסופקו לחברה, והספקים אפילו משלמים על כך מע"מ למדינה", טוען אלקובי. "אני מצפה ממנכ"ל תעש לשנות את התנהלות התשלום למפעלים שנאבקים על קיומם".

"בתעש לא עונים לי לטלפון"

על פי נתוני ההתאחדות, לא פחות מ-60 מפעלים מחכים במשך חודשים ארוכים לתשלומים מתעש. "הבעיה האמיתית היא שאין שום שיח שמתקיים בין החברה לבין הספקים שלה. לפעמים אני מתקשר למנהלים שהזמינו סחורה, עברו חודשים אחרי שהיא סופקה והתקבלה במפעלים השונים שלה, אבל בכלל לא עונים לי לטלפון. זה מביך", אומר תעשיין בתחום חלקי המתכת שעובד כבר שנים ארוכות עם החברה, ולדבריו החל לדלל את היקף העבודות איתה בשל בעיית התשלומים שנשנית מדי כמה שנים. "עד לפני כשנתיים 90% מנפח העבודות במפעל שלי היה מופנה רק לתעש, אבל עם מוסר תשלומים כזה אני לא יכול לבנות עליהם. אני צריך להתקיים, צריך לשלם מסים, לשלם שכר לעובדים. לאט-לאט הפחתתי את נפח הפעילות שלי מולה, כדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד. גם היום תעש היא לקוח דומיננטי מאוד שלי, אבל לא כמו בעבר. ירדתי עם היקפי הפעילות שלי איתה ל-50%-60%".

רבים מהתעשיינים ששוחחו עם "גלובס" מסרבים להיחשף, מחשש שכל מהלך מצדם בנושא יוביל להפסקת עבודה איתם מצד תעש. "יש עדיין מפעלים רבים שתלויים בחברה הזאת, והם לא רוצים לסכן את עצמם. הם מעדיפים לבלוע את הצפרדע, לנשוך שפתיים ולקוות שדברים יסתדרו".

בהתאחדות המלאכה והתעשייה אומרים כי על פי חוק מוסר התשלומים במשק, חברה ממשלתית חייבת לשלם לספקים שלה בתוך חודש וחצי (שוטף פלוס 45) אלא אם נחתם הסדר אחר בין החברה לבין הספק. במקרה שנחתם הסדר תשלומים אחר, כך מסבירים בהתאחדות, הוא ייחשב להסדר המחייב.

מתעש מערכות נמסר בתגובה לטענות, כי "צבר ההזמנות של החברה, שעומד על כ-8 מיליארד שקל לצה"ל ולצבאות מתקדמים בעולם מעיד יותר מכל על המוניטין והאמינות מול לקוחותיה וספקיה. החברה משלמת לספקים בהתאם להסדרים מסחריים ובהתאם לתנאי תשלום שנקבעים בעת ההתקשרות, ובהתאם להסדרים מסחריים שנקבעים מעת לעת בין החברה לספקים, כמקובל בהתנהלות עסקית. החברה עושה את כל אשר נדרש מול ספקיה בעניין זה. ספקי תעש עובדים איתה שנים רבות, מתנהלים מולה באופן ישיר ומקצועי לאורך השנים, לשביעות רצונם המלאה של כל הצדדים".

בהתייחס לדברי גרין, הבעלים של גה-גה, נטען היום בתעש מערכות כי הפיגור בתשלומים לחברה מסתכם בכ-100 אלף שקל וזאת לאחר שבין 2016 ל-2017 הועברו לה כמה מאות אלפי שקלים: "גם הסכום של 100 אלף השקלים נמצא בהליכי טיפול", נמסר מהחברה.

עוד אמרו בתעש בהתייחס לשאר הטענות, כי "אנו משוכנעים שאם הספקים האחרים היו מזדהים וטענותיהם היו נבדקות, היה נמצא שהחברה עומדת בהסדרים המסחריים איתם כמקובל בשוק".

מכירות ב-2.1 מיליארד שקל

את שנת 2016 סיימה תעש מערכות עם רווח תפעולי של 17 מיליון שקל, ומכירותיה באותה השנה הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקל, עלייה של 12% ביחס למכירות החברה בשנת 2015. במהלך השנה שעברה משרד הביטחון העביר לחברה הזמנה רב-שנתית לאספקה של סוגים שונים של תחמושת בהיקף של כ-250 מיליון שקל בשנה, עד לשנת 2025. ההיקף הכולל של הזמנה זו נאמד בכ-1.75 מיליארד שקל.

באחרונה, לאחר תקופה ארוכה של הקפאה, משרד האוצר חידש את ניסיונותיו לקדם את תהליך ההפרטה של תעש מערכות. החברה היחידה שמתמודדת כיום על רכישת תעש מהמדינה היא אלביט מערכות. כעת, חברה חיצונית שנשכרה בידי רשות החברות הממשלתיות מקיימת הערכת שווי נוספת לתעש, וזאת לצד בדיקה מקיפה שעושה רשות ההגבלים העסקיים בראשות מיכל הלפרין אודות ההשפעה האפשרית של רכישת החברה בידי אלביט מערכות.

בדיקה זו, כפי ש"גלובס" חשף לאחרונה, נפתחה לאחר שבמשך יותר משנה אנשי רשות ההגבלים לא קיבלו סיווג ביטחוני מתאים שיאפשר את ביצועה.

ראשי החברות הביטחוניות הממשלתיות האחרות, רפאל והתעשייה האווירית, הזהירו בעבר מפני תרחיש של מכירת תעש לאלביט וטענו כי מהלך כזה יעמיד לאלביט כוח רב מדי מול משרד הביטחון, בעיקר בתחומי היבשה והרקטות. הבדיקה של רשות ההגבלים מתמקדת בשאלה אם לרכישת תעש בידי אלביט תהיה השפעה על חוסנן של שאר החברות הביטחוניות בארץ.