מבט מגדרי על צמצום פערי השכלה בחברה האתיופית מול החברה היהודית בישראל מגלה שנשים הצליחו לצמצם את הפער באופן טוב יותר מאשר הגברים בני העדה. בהמשך למחקר מ-2015 שערך מרכז טאוב על הישגיהם הלימודיים של יוצאי אתיופיה, בדקו החוקרות הדס פוקס ותמר פרידמן וילסון את ההתפתחויות בהשכלה ובשכר בקרב יוצאי העדה, תוך התמקדות במגדר. הן גילו שהפערים מול האוכלוסייה היהודית מצטמצמים, ומי שבולטות בצמצום הפער הן הנשים.
כך, לדוגמה, בקרב גברים יוצאי אתיופיה בגילים 33-30, רק 8% הם בעלי תואר, לעומת 29% בשאר האוכלוסייה היהודית. בקרב צעירות יוצאות אתיופיה, הנתונים גבוהים בהרבה: 22% בעלות תואר, לעומת 43% בקרב שאר היהודיות.
"יוצאי אתיופיה מגיעים מרקע חלש יחסית", אומרת פוקס, "במקרים רבים הוריהם הם בעלי רקע אנאלפביתי, כך שהגיוני שהם לא יגיעו בתוך דור לנתוני האוכלוסייה היהודית. לוקח זמן לצמצם פערים. המדינה אמנם משקיעה באוכלוסייה הזאת, שהיא קטנה וממוקדת יחסית (כ-2%), ואנחנו רואים תוצאות בעיקר אצל הנשים, שמתקרבות לאחוזי הבגרויות של האוכלוסייה היהודית, וגם באקדמיה, בהתחשב בכך שאחוז האקדמאים בקרב ההורים שואף לאפס, הנתון יפה.
"דווקא הגברים לא מדביקים כך את הפער. כשמסתכלים על אחוז הזכאים לתעודת בגרות, ב-15 השנים האחרונות הפערים לא הצטמצמו. הייתה עלייה באחוז הזכאים, אבל יש גם עלייה באוכלוסייה הכללית".
- ומה ההסבר להבדל המגדרי?
"גם אני שאלתי את השאלה הזאת, ואפילו בעמותה שפועלת למען יוצאי אתיופיה התקשו למצוא הסבר. מה שכן, אני חושבת שזה משהו שראוי ליותר תשומת-לב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
