"דברים 'לא כשרים' בולמים את האפשרות להוזיל מזון מיובא"

יו"ר ועדת הבריאות, הרווחה והעבודה אמר בדיון שעסק חסמי הכשרות לרפורמת הקורנפלקס: "אם אין תחרות והשוק הישראלי נתון לארבעה יבואנים בלבד, תשאירו להם את המדינה" ■ מנכ"ל הרבנות הראשית מנה את הקשיים האפשריים לווידוא הכשרות, וח"כ עזריה ענתה: "מה שכשר בחו"ל צריך להיות כשר בארץ. לא מבינה למה הרבנות הפכה להיות שותפה של היבואנים הראשיים"

אלי אלאלוף / צילום: יונתן בלום
אלי אלאלוף / צילום: יונתן בלום

האם היבואנים הגדולים משתמשים ברבנות הראשית ככסות לעיכוב של רפורמת הקורנפלקס? הבוקר (ב') התקיים דיון שעסק בחסמים שגורמת סוגיית הכשרות ליכולת לממש את הרפורמה להקלת יבוא של מוצרי מזון יבש לצורך הורדת המחירים.

יו"ר ועדת הבריאות, הרווחה והעבודה, ח"כ אלי אללוף, תקף הבוקר את התנהלות היבואנים הבלעדיים, וטען כי "כשקידמנו את הרפורמה האמנתי בתמימותי לאמירות כי יש הבנה מלאה בין כל הצדדים בעניין הכשרות, אך לא כך היא. יש דברים 'לא כשרים' הבולמים את האפשרות להוזיל את המזון ולייבא ביתר חופשיות מחו"ל. אם מחליטים שאין תחרות והשוק הישראלי נתון לארבעה יבואנים בלבד, אז תשאירו להם את המדינה ונלך מפה".

רפורמת הקורנפלקס, שגיבשו משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה, נועדה להגדיל את היצע המזון המיובא, לאפשר יבוא מקביל, להגביר את התחרות ולהוזיל את המזון. הרפורמה חלה על מוצרים יבשים דוגמת דגני בוקר, חטיפים, פסטות ואורז, והציפייה הייתה שתביא להוזלה משמעותית בשוק המזון היבש, אולם כעת מתברר כי מכשול הכשרות שם מקלות בגלגלים, וגרם לתקיעה של הרפורמה. הדיון הבוקר נסוב סביב השאלה האם יש שאלה מהותית סביב סוגיית הכשרות, או, כפי שטענו היום בתוקף כמה חברי כנסת, היבואנים הבלעדיים שוב מצאו דרך לחסום את היבוא המקביל.

במהלך הדיון נקבע כי על הרבנות הראשית להגיש לוועדה תוך שבועיים מיפוי צרכים טכניים, תקציביים וחקיקתיים על מנת לקדם את התחרות במשק תוך הקפדה על כשרות. אללוף הוסיף כי "אם יש צורך, נתמודד בחקיקה גם מול היבואנים הראשיים".

ח"כ רועי פולקמן, שיזם את הדיון, אמר: "זה לא דיון על דת והלכה. הדיון הוא נטו על ביורוקרטיה ועל ארגונים שצריכים להתייעל. הרבנות הראשית תקועה 30 שנה אחורה. אם יבואן מציג תיעוד שהמוצר שלו הוא אותו מוצר מאותו פס ייצור שכבר קיבל כשרות, אין צורך בתקנים נוספים או בנסיעות לחו"ל. הגיע הזמן להכיר בארגון הכשרות העולמי".

מנכ"ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן, טען לעומת זאת כי "לא ניתן לוודא שמוצר מסוים זהה לאחר אם אין מסמכי מקור. ליבואן המקביל אין קשר ליצרן המקורי; הוא רכש מדילר. קשה לו לעשות את ההצלבה. יש מוצרים שמקבלים כשרות בצורה פרטנית, רק לפרק זמן מאוד מוגבל. יכול להיות מפעל שמייצר אלפי מוצרים, אבל היבואן מנטרל קו ייצור ליומיים ומקבל כשרות רק על אותו סט של מוצרים, לאותה אצווה. המורכבויות בכשרות הן מאוד גדולות. גם לבדוק כשרות בדיעבד זה לא אפשרי. היבואן הראשי לא מוכן שיתפשו עליו טרמפ".

בתגובה אמרה ח"כ רחל עזריה: "יצא המרצע מן השק. זו בדיוק הבעיה. יש ניסיון של היבואנים הוותיקים למנוע יבוא מקביל, והם עושים את זה דרך אישורי הכשרות. אם כל יהדות ארה"ב אוכלת מוצר ואין בעיה של כשרות, למה לשלם מיליון שקל נוספים? מה שכשר בחו"ל צריך להיות כשר בארץ. לא מבינה למה הרבנות הפכה להיות שותפה של היבואנים הראשיים".