דילמת העבודה בחינם: ניצול או הזדמנות?

בעולם שבו התחרות על תעסוקה גוברת, יותר ויותר גופים, גם משרדי ממשלה, מרשים לעצמם להציע עבודה תמורת קרדיט בלבד ■ מתי זו גסות רוח בלבד ומתי הזדמנות שכדאי לקחת

עצבים בעבודה /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
עצבים בעבודה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עצמאי ששפר עליו מזלו ומשלח ידו הוא גם תחביבו, ודאי נתקל מדי פעם בבקשות לביצוע עבודה ללא שכר, הרי שכרו הוא בהנאה שהוא מפיק מהעבודה, ובינינו, כמה השקעה כבר נדרשת ממנו. צלמים, מעצבים, יועצים למיניהם ואפילו כתבים ועורכים יעידו על היקף התופעה.

"זה קורה ללא הרף", מעידה גם על עצמה הכלכלנית והסוציולוגית ד"ר הגר צמרת, חוקרת במכון ון ליר. "יש מקרים מופרכים. באחת הפעמים משרד ממשלתי החליט לבנות מדד ופנה אליי משום שפיתחתי את מדד המגדר. זה התחיל בפגישה אחת ארוכה שבה נתתי להם הרבה טיפים, והשלב הבא היה בקשה שאציע להם איך לבנות את המדד. כשניסיתי להתחמק, הם ביקשו ממני את המאמרים שעליהם הסתמכתי כשבניתי את המדד שלי. וזו לא הדוגמה היחידה".

לדברי צמרת, לאחר שסירבה לפנייה מארגון אחר ומצאו מישהי שתעשה את העבודה במקומה, היא הבינה שגם על עבודות בחינם, שהתמורה עליהן היא חשיפה, יש תחרות. "ככל שהתחרות על מקומות תעסוקה גוברת, תנאי העובדים נשחקים", אומרת צמרת.

- כמי שעוסקת בשאלות מגדר, יש לדעתך הבדל בין נשים לגברים בעניין הזה?

"ודאי. גברים לא מוכרים את עצמם בזול. כשאתה רוצה לייצר עסקה, אתה חושב אסטרטגית מי חזק יותר. נשים, אין מה לעשות, נמצאות סטטיסטית בעמדות חלשות. כך שגם לא יעיזו להציע לגברים לעשות עבודה בחינם, ואם יציעו, גברים פחות יסכימו".

- יש מקרים שבהם כן כדאי לעבוד ללא תמורה כספית?

"קודם כול, צריך לבקש תשלום. אם ביקשו ממך לעשות משהו בחינם, זו גסות רוח. אבל האם זה שווה? זה כבר עניין אישי. אם אין לך מחיר רגשי ואישי, צריך להביא בחשבון שאולי באמת זה יוביל אותך לעוד חיבורים".

"זה ווין-ווין"

לא כל המומחים רואים בפרקטיקה הזאת דבר רע בהכרח. פרופ' יונתן סמילנסקי, המנהל האקדמי של המרכז לפיתוח קריירה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, סבור שעבודה ללא שכר יכולה לסייע בעיקר לעובדים בראשית דרכם. "אני עוסק בפיתוח קריירה ורואה חסרי ניסיון מקצועי שמתפלאים על כך שלא מקבלים אותם לעבודה כי אין להם ניסיון. זה מלכוד 22, איך יהיה להם ניסיון אם הם לא התחילו לעבוד? לכן אני ממליץ לפעמים לעבוד גם ללא תשלום. אחד הדברים שאנחנו עושים, גם במהלך לימודי MBA, זה השתלמויות ללא תשלום".

סמילנסקי מזכיר אוכלוסיות עובדים נוספות שיכולות להפיק תועלת מעבודה בחינם - עצמאים שמתקשים לשווק את עצמם ולהגיע לארגונים גדולים, אנשים שרוצים לעשות שינוי בקריירה ועובדים שיצאו לפנסיה ועדיין מלאי אנרגיות. "ארגונים יפנו למי שידוע בשוק", הוא אומר לגבי הראשונים, "ספק שרוצה להיכנס לארגון גדול לפעמים צריך להציע משהו שלא חשבו עליו, גם אם זה בהתנדבות. זה נראה לגיטימי לגמרי. אני מכיר שני אנשים שיצאו לפנסיה והעניקו את השירותים שלהם לסטארט-אפים ללא תשלום, על בסיס הוצאות בלבד".

- הם לא מכרו את עצמם בזול רק בגלל אילוצי גיל?

"מניסיוני, אני יכול להגיד שזה לא למכור את עצמך בזול. כשאתה צעיר, צריך להבין שאין לך הניסיון, והמעסיק לוקח סיכון".

- מתי בכל זאת צריכה להידלק נורת אזהרה של ניצול?

"לארגונים עצמם יש נורת אזהרה, כי הם יעברו על החוק אם יעסיקו עובד ללא שכר. אי-אפשר לעשות את זה בצורה גסה. באוניברסיטה, לדוגמה, לשם ההתמחות אנחנו נותנים קרדיט אקדמי. ארגונים צריכים להיזהר. במקרה של עצמאים, כל אחד צריך להחליט באיזו מידה ההתנסות היא בעלת ערך שיווקי עבורו או שזה רק ניצול".

- ומה בנוגע לתחומים כמו השתתפות בתוכניות אקטואליה בטלוויזיה? מומחה צריך לדרוש תשלום?

"את מראיינת אותי עכשיו, ואני מן הסתם לא מבקש תשלום. זה ווין-ווין בשבילי. זה בסדר והגיוני לגמרי".

הרבה עובדים ואחד זוכה

ד"ר ליאור צורף, חוקר חוכמת המונים ומחבר הספר "המוח המשותף", הוא תומך נלהב למדי בפן אחר של עבודות ללא תשלום - השתתפות בתחרויות. "בשנים האחרונות ארגונים עורכים תחרויות כדי למצוא רעיון או עיצוב חדש. זה התחיל עוד באמצע המאה ה-20 בעיצוב בית האופרה בסידני, אוסטרליה, אחד האייקונים האדריכליים הכי גדולים, אבל זה קורה בעוד תחומים", הוא אומר. "היום יש חברות ענק, לדוגמה פרוקטר אנד גמבל, שעורכות תחרות ומעניקות פרס רק לרעיון המנצח. אפילו בנאס"א עושים את זה וגם חברת לגו, שבה מי שנותן רעיון למוצר זוכה לראות את שמו על האריזה".

- ושכר?

"אני לא יודע. אבל זה לא שהבן-אדם השקיע ימים ושעות בעבודה כדי לתת רעיון".

אבל מי שגורף את הכסף הגדול בזכות אותו רעיון הוא הארגון.

"נכון. לכן יש דוגמאות למקרים שבהם נותנים כסף לזוכה. ויזה נתנה כסף על כל רעיון שבחרו ליישם לחדשנות באשראי. התחרויות האלה מקובלות במיוחד בתחום העיצוב. יש אתר בשם 99designs, שבו את יכולה לבקש עיצוב או לוגו, והתשלום לזוכה הוא 300-1,300 דולר. יש פה באמת סוגיה של בקשה לעבוד בחינם. מצד שני, יש הרבה אנשים, מעצבים צעירים, לדוגמה, שרוצים הזדמנות. בעולם התחרותי של היום זה לא פשוט, וכך לפחות יהיה להם תיק עבודות. גם בחירת הלוגו לחגיגות ה-70 למדינה היא באמצעות תחרות".

צורף מספר שהוא עצמו פנה לאתר כדי לקבל הצעות לעיצוב הספר שכתב. "קיבלתי הרבה הצעות מהעולם ושילמתי לזוכה, בחור בשם לאנס. בתום התהליך, אותו לאנס פנה אליי וסיפר לי שבכלל לא קוראים לו לאנס. מתברר שהוא מנכ"ל חברת הייטק ישראלי והאתר מאפשר לו להיות קצת יצירתי. הוא עשה את זה לנפש ולא עבור השכר. אני מבין שמעצבת צעירה, שזה דורש ממנה חודש עבודה, צריכה לשקול את זה, אבל אם הרעיון הוא רק אינטואיציה, הערך שמקבלים שווה הרבה מאוד".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988