הסערה המשפטית בכור בדימונה: עתירה לבג"ץ נגד משרד רה"מ

הכור הגרעיני בדימונה סוער: מי מוסמך, אם בכלל, לקבוע אילו עורכי דין ייצגו עובדים שלו, שחלו במחלה ממארת? והאם מידע רפואי תמים על עובד הכור יכול לסכן את הכור אם יועבר לעורכי דין שמחוץ לרשימה שנקבעה מראש? שאלות אלו עומדות בבסיס עתירה חדשה שהוגשה לבג"ץ נגד משרד ראש הממשלה, ונגד הוועדה שמפצה עובדים שנחשפו בכור לקרינה שגרמה להם לחלות (וועדת זוהר).

לשני עורכי הדין מגישי הבג"ץ, אלי דסה ואריאל פרייברג, התברר כי רק עורכי דין עם הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר - לפי רשימה שמצויה אצל ועדת זוהר - רשאים לייצג עובדים שעבדו בכור, על אף שהייצוג אינו נוגע לתוכן עבודתם אלא למחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.

העתירה לבג"ץ, שתוקפת את עצם החלטת הוועדה, מנסה להרחיב אמנם את גבולות העיסוק במקצוע בקרב עורכי הדין שכבר מוסמכים, אך עשויה להיות לה השלכה רחבה יותר דווקא על עשרות העובדים שתבעו בשלושת העשורים האחרונים פיצויים בגין מחלותיהם: אם תאפשר להם מבחר גדול יותר של עורכי דין שיוכלו לייצג אותם בפני הוועדה, שקובעת את זכאותם לפיצויים ואת גובה הסכום - נראה שתנאי השוק יעשו את שלהם והם עשויים למצוא ייצוג שזול בעשרת מונים מזה הקיים. טיעון נוסף, אותו מעלה העתירה עצמה, מזכיר את ההלכה הפסוקה בדבר הזכות לייצוג הכוללת בחירה בעורך דין "שרכש את אמונו של הלקוח על בסיס יחסים אינטימיים עד מאד".

עורכי הדין טוענים כי קביעת ועדת זוהר, לפיה רק עורכי דין אשר עברו סיווג ביטחוני מתאים יוכלו לייצג את העובדים בפניה, ניתנה בחוסר סמכות ובטלה מעיקרה - ובכלל, כי הצורך בסיווג ביטחוני כדי לייצג בוועדה פוגע בחופש העיסוק ובזכות לייצוג.

25 שנים של התדיינות משפטית

על פי הנטען בעתירה, בשלושת העשורים האחרונים, עוד טרם הקמת הוועדה, הוגשו לבתי המשפט השונים עשרות תביעות של עובדים אשר עבדו בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני בדימונה) ובממ"ג (המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק) וחלו במחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.

ההליכים המשפטיים בתביעות העובדים נמשך זמן רב (כעשרים וחמש שנים), ע"י עו"ד שונים אשר לא היה להם סיווג בטחוני וחרף זאת, ועל אף טענות המדינה (מעסיקת העובדים) בעניין ניתנו החלטות קונקרטיות באותם הליכים.

בניסיון לסייע לעובדים ולהביא פתרון ללא צורך בניהול הליך משפטי, הקימה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, וועדה בראשותו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין. תפקיד הוועדה היה להציע הסדר שיוויוני ויעיל לפיצוי עובדי המרכזים למחקר גרעיני אשר חלו במחלה ממארת עקב חשיפה לקרינה מייננת ו/או לחומרים מסוכנים.

ב-2015 וועדת ריבלין הגישה למדינה את הדו"ח על עבודתה וזו אישרה אותו במרץ 2016 וקבעה כי ד"ר יובל שטייניץ יטפל מטעמה ביישום המלצות וועדת ריבלין. היישום הזה כלל את הקמת ועדת זוהר, שפרסמה באתר האינטרנט הנחיות להגשת תביעה.

למרות שוועדת ריבלין לא דנה בעניין סיווג ביטחוני לעורכי דין מייצגים, נכתב בעתירה, והנושא גם לא עלה בהחלטת הממשלה אשר אישרה את מסקנות וועדת ריבלין - בהנחיות הביטחון של וועדת זוהר נרשם כי "תובע המעוניין להיות מיוצג ע"י עו"ד יפנה למרכזת הוועדה לקבלת רשימת עורכי הדין מאושרים ביטחונית".

את ההחלטה הזו תוקפת העתירה לבג"ץ בטענה ש"אינה סבירה, ניתנה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב תוך שקילת שיקולים זרים ו/או לא ענייניים, בהעדר מידתיות תוך פגיעה בזכויות יסוד ועל כן בטלה היא מעיקרה".

מעבר לטענת חוסר הסמכות של הוועדה להחליט על הייצוג - כיון שאין בכתב המינוי שלה התיחסות לכך - טוענים העותרים כי הייצוג כלל אינו מצריך סיווג ביטחוני - כל שנדרש הוא התיק האישי והתיק הרפואי של העובד מהקמ"ג והממ"ג. "תיק אישי יכלול קורסים והשתלמויות שעבר העובד כולל דרגות שקיבל, היעדרויות מהעבודה וסיבת ההיעדרות וכדומה. כלומר, אין במסמכים אלו דבר סודי. התיק הרפואי, כולל את הבדיקות אותן עבר העובד במהלך עבודתו (בדיקות טוקסיקולגיות, בדיקות רדיוטוקסיקולוגיות ובדיקות דם ( , את החומרים אליהם נחשף וכדומה", מפרטים העותרים. הם מסבירים כי אמנם יתכן שבתיק הרפואי כלול גם מידע מסווג - אך כפי שנוהגת המדינה במקרים אחרים, מערכת הביטחון תוכל להשחיר את המידע החסוי מבלי להימנע המעברת המסמך כולו.

הטענה המרכזית בעתירה נוגעת לפגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין: "הקביעה בנוגע לסיווג הביטחוני יוצרת מעין מונופול של עורכי דין שעברו את הסיווג הביטחוני הדרוש", ממשיכים וטוענים העותרים. "רק הם לפי שיטת הוועדה יוכלו לייצג עובדים בפני הוועדה. [אך] לא ברור האם בכלל קיימת רשימה, מי עורכי הדין שנמנים ברשימה והאם מתמחים הם בדיני הנזיקין וייצוג עובדים שנפגעו עקב תנאי עבודתם? מכל מקום, מדובר ברשימה מצומצמת וסגורה וככל שקיימת אינה חפה מתהיות ושאלות רבות".

ומה באשר לאפשרות שעורכי דין חדשים יקבלו סיווג ביטחוני? "הליך ממושך לקבלת הסיווג גם הוא יפגע בעותרים, שכן בכל תקופת ההליך הם אינם יוכלו לקבל עובדים חדשים כלקוחות ובסופו של דבר לא בטוח האם בכלל יקבלו את הסיווג", מפרטים עורכי הדין העותרים. "בפועל, בימים אלה פונים עובדים נוספים לעותרים ובשלב זה נאלצים העותרים להסביר להם שאינם יכולים לייצגם בפני הוועדה בשל סוגיית הסיווג הביטחוני".

טיעון נוסף של העותרים נגע לסוגיית תום הלב האופף את החלטת הייצוג, תום לב שהוא חובה מוגברת במקרה של רשות השלטונית: "מעיון בהנחיות להגשת התביעה לוועדת זוהר עולה התמונה לפיה ישנו רצון להרחיק את ציבור העובדים שחלו מייעוץ משפטי. את טופס התביעה ממלא נציג מטעם הוועדה במשרדי הוועדה, המידע יתקבל וידון במשרדי הוועדה בלבד, והעובדים לא יחשפו לנתונים על בסיסם תחושב הסתברות הקשר הסיבתי, שהינה הבסיס לחישוב הפיצוי. במצב זה, אין כל יכולת לבקר את החלטות הוועדה והמצב אינו מאפשר הליך הוגן" ולפיכך נדרש ייצוג משפטי.

העותרים טוענים עוד כי "וועדת זוהר הוקמה בניסיון לחסוך בדיון משפטי ארוך ומתוך ניסיון לסייע לעובדים. לכאורה, העובדים יבררו את תביעתם בצורה מהירה. אך מדוע מצפה הוועדה כי העובדים שהיו עדים להליך המשפטי הארוך והקשיים הרבים בהם נתקלו התובעים (האחרים, מ' ר'), יתנו את מבטחם בידי וועדה שטרם החלה בעבודתה ומבלי לקבל ייעוץ בסיסי ככל שהוא? מדוע צריכה הוועדה להפלות את התובעים הפונים לוועדת זוהר לעומת העובדים אשר פונים בתביעה למוסד לביטוח לאומי?"

קבלת עתירה מעין זו עשויה להשפיע אף על הליכים נוספים בהם נדרש סיווג בטחוני לייצוג, על אף שהעותרים טענו כי בהליכים הללו ההגבלה "ראויה": מדובר, בין השאר, בייצוג אסירים בטחוניים, עצורים וחיילים.

מגבלות על זכות הייצוג, מטעמי בטחון המדינה:

■ בבתי דין צבאיים: הסנגורים עוברים אישור ועדה

■ הוועדה מוסמכת לסייג את האישור כך שלא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה

■ בהתייצבויות בפני ועדת חקירה של מי שקיבל ממנה חומר ראיות נוכח הסיכוי שייפגע מהחקירה, יכול לייצג רק מי שאושר לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים באישור בלתי מסוייג

■ בייצוג מחבלים ("לוחמים בלתי חוקיים") מוסמך שר המשפטים להגביל את הייצוג למי שאושר לשמש סניגור באופן זה

■ במעצרים מכוח הכרזה על שעת חירום מוסמך שר המשפטים להגביל את הייצוג באותו האופן

מהוועדה לאנרגיה אטומית נמסר בתגובה: "התשובה תינתן לבג"ץ ע"י הגורמים הרלוונטיים".

עו"ד אלי דסה, אחד משני עורכי הדין שהגישו את התביעה, מסר כי: "לאחר שנים של מאבק משפטי קמה וועדת זוהר בניסיון לסייע לעובדי הכור הגרעיני שחלו בסרטן. אלא שבמקום לסייע נראה כי יש ניסיון להרחיק את העובדים מייצוג משפטי שידאג לממש את זכויותיהם בצורה הטובה ביותר. כולי תקווה שבית המשפט העליון יעתר לבקשה לבטל את הדרישה לסיווג ביטחוני ממני כדי שאמשיך לדאוג לעובדים".