עבודות שירות לעו"ד שערך הסכם פירוק מזויף כדי להטות מכרז

ביהמ"ש העליון קבע כי עו"ד חיים נובגורצקי, שהורשע בסיוע לקרטל לאחר שערך הסכם פירוק שותפות מזויף כדי להטות תוצאות של מכרז, ירצה 4 חודשי עבודות שירות, זאת במקום 3 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו במחוזי

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עו"ד חיים נובגורצקי, שהורשע בסיוע לקרטל לאחר שערך הסכם פירוק שותפות מזויף כדי להטות תוצאות של מכרז, ירצה 4 חודשי עבודות שירות. זאת, במקום 3 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי - כך קבע בית המשפט העליון, אשר הציע לנובגורצקי לחזור בו מהערעורים שהגיש על הרשעתו ועונשו במחוזי, בתמורה להפחתה בעונשו.

במאי 2007 יצאה חברה-בת של הסוכנות היהודית בהליך התמחרות למכירת כ-6 דונם בשכונת גאולה בירושלים, עליו פעלה, בין היתר, ישיבת תלמוד תורה "המסורה". הליך ההתמחרות, כך התברר בהמשך, הפך לקרקע לקטל שיצרו שתי קבוצות של יזמי נדל"ן, שהחליטו לא להתחרות ביניהם במכרז ואף לדאוג לכך שלא תהיה כלל תחרות על הקרקע, כך שאחד מהם יזכה בה בוודאות.

היזמים אף הגדילו לעשות וערכו, בסיועו של עו"ד חיים נובגורצקי, הסכם מזויף המתעד את התמורה שתשלם הקבוצה הזוכה בקרקע לקבוצה שסייעה לה למנוע את התחרות. זאת, תחת מסווה של הסכם לפירוק השותפות ביניהן, שלא הייתה קיימת מעולם.

הקבוצה שיועדה לזכייה במסגרת ההסדר הכובל אכן זכתה במכרז, ואולם בהמשך התנפצה "האידיליה הקרטלית", הצדדים הסתכסכו, פנו לבורר שיכריע באשר לחובת התשלום על-פי ההסכם, ואף הגיעו לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הבוררות שאכף את ההסכם הלא חוקי ביניהם.

במסגרת הדיונים בפני השופטת מיכל אגמון-גונן נחשפה התרמית, רשות ההגבלים העסקיים פתחה בחקירת הפרשה, ובהמשך הגישה כתבי אישום נגד כל המעורבים בה: היזמים שיצרו את הקרטל - אביש צינוירט מקבוצת צינוירט ואהרן אייזנברג ודוד מינצברג מקבוצת מינצברג את אייזנברג; וכן עו"ד נובגורצקי, שערך את ההסכם המזויף.

לפני כשנה גזר בית המשפט המחוזי על נובגורצקי 3 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע בסיוע לעריכת הסדר כובל, באמצעות עריכת הסכם פירוק השותפות המזויף. בנוסף גזר השופט דוד רוזן על נובוגרוצקי 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 50 אלף שקל.

"מעורבותו של הנאשם מזכירה, למגינת-הלב, תופעות מארצות רחוקות, שאינן שכיחות במקומותינו, בהן עבריינים נעזרים ומסתייעים בפרקליטים, מיני 'קונסילרים', לצורך קידום פעילותם הפלילית", נקבע.

הסכם אי-תחרות

בימים אלה קרב לסיומו גם ההליך הפלילי המנוהל נגד צינוירט ואהרן אייזנברג, בגין אותה פרשה, בפני שופט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן. בנוסף, באותה פרשה הורשע גם דוד מינצברג, במסגרת הסדר טיעון, שכלל הסכמה כי ייגזרו עליו 4 חודשי עבודות שירות וקנס של 50 אלף שקל.

לפי כתב האישום, פסח אייזנבך שזוכה בתיק, הואשם כי הסכים ביחד עם צינוירטט, לשלם 1.2 מיליון דולר לקבוצת מינצברג את אייזנברג, בתמורה לכך שזו לא תתחרה במכרז ותדאג לכך שגם המתמודדים האחרים לא יתחרו.

עו"ד נובוגרוצקי הואשם בסיוע לצדדים בכך שהעלה את ההסכמות על הכתב והסווה אותן כהסכם "פירוק שותפות", למרות שכלל לא התקיימה שותפות בין הצדדים. בסופו של יום, ובהתאם לתיאום בין הצדדים, זכתה קבוצת צינוירט בקרקע תמורת סכום של כ-8.5 מיליון דולר.

בהכרעת הדין צוין כי עו"ד נובוגרוצקי "היה מודע כי פעילותו תורמת לביצוע העבירה על-ידי צינוירט ואייזנברג ולמניעת גילויה, זאת באמצעות הסוואת ההסכמות ויצירת הסכם שקרי עלי כתב, תוך הוספת הסכמות כמו הבטחת תשלום".

בגזר דינו ציין השופט רוזן כי "העבירה בוצעה בתחכום לא מבוטל, כשהנאשם, שהינו עורך דין, קובע סעיף 'סודיות' המנחה המעורבים להקפיד בכללי חשאיות והסתרה. זאת, מעבר לחשאיות וההסתרה המקובלת על-ידי עבריינים הקושרים ומבצעים עבירה פלילית".

נובגורצקי ערער לבית המשפט העליון הן על הרשעתו והן על גזר דינו. שופטי בית המשפט העליון, חנן מלצר, דפנה ברק-ארז ויוסף אלרון, הציעו לצדדים כי ישקלו את האפשרות שהמערער יחזור בו מערעורו על הכרעת הדין, ואילו רשות ההגבלים תסכים לשינוי במרכיב המאסר שהושת עליו, כך שהוא ירצה 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, אם הממונה על עבודות השירות ימליץ על כך, במקום מאסר בפועל.

הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט, כאשר בא-כוח רשות ההגבלים ביקש להדגיש כי הסכמת המאשימה נובעת מהקשיים המסוימים בחלק מהראיות בדבר מעורבות נובגורצקי, עליהם הצביע סנגורו, וזאת מבלי לגרוע מעמדת המדינה, לפיה בהרשעות כאלה יש בעיקרון להשית עונשי מאסר בפועל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988