"אין סיבה שנתייחס אחרת לעבירות שוחד של ישראלים בחו"ל"

הפרקליטות בעמדה עקרונית לגבי העבירה בה חשוד בני שטיינמץ: "תוכנית ציות" בחברות למניעת שוחד יכולה מקסימום להפחית מהעונש ■ "קיבלנו ביוני מחמאות מה-OECD על השיפור באכיפה, אך אנו עדיין מצויים בקטגוריה אחת עם ונצואלה"

 בני שטיינמץ / צילום: שלומי יוסף
בני שטיינמץ / צילום: שלומי יוסף

"אין סיבה שנתייחס אל עבירות שוחד בתוך ישראל בצורה אחת, ואל עבירות שוחד של ישראלים בחו"ל בצורה שונה. כרגע אנחנו באותו מצב שבו נמצאות מדינות עולם שלישי כמו ונצואלה, ואם נתקדם מהמקום הזה - זה גם יעודד חברות בינלאומיות להשקיע בישראל".

כך אמרה היום (ד') עו"ד אתי בן-דור, ראש תחום בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), כשהיא מתייחסת לאכיפת עבירת השוחד לעובד ציבור במדינה זרה. הדברים נאמרו אמנם בכנס מקצועי, אך לא ניתן היה להתנתק מהעובדה שהעבירה, בסעיף 291 לחוק העונשין, עומדת בחודשים האחרונים במוקד החקירה המתארכת והמסוקרת מאז דצמבר של איש העסקים בני שטיינמץ, החשוד ששיחד את נשיא גינאה ורעייתו תמורת רישיונות כרייה במדינה. שטיינמץ מצידו מכחיש כי נעברה כל עבירה.

על אף הדברים הללו, מוקדם יותר באותו הכנס בו הם נאמרו, ציינה הפרקליטה בן-דור דווקא את המחמאות מהחברים ב- OECD על השיפור באכיפה: "בשנתיים האחרונות הוגברו בישראל מאמצי האכיפה. ביוני האחרון קיבלנו מחמאות מהארגון [הבינלאומי שאוכף את האמנה של ה- OECD , מ' ר'], לאור השינוי שחל במאמצי האכיפה, והם ציינו שזה אחד השינויים הגדולים ביותר שחברה בארגון עברה".

"יש שינוי מגמה, והצוות אקטיבי, עוקב באופן שוטף אחר כל התיקים וחברים בו נציגים מכל רשויות האכיפה הרלוונטיות בתחום", המשיכה בן-דור. "היום יש שילוב ידיים משמעותי, והוא גם בינלאומי - יש מהפך בשיתוף-הפעולה שלנו עם מדינות זרות. אנו אפקטיביים יותר ורציניים יותר. אנו שולחים בקשות לעזרה משפטית, בגלל כסף שחוצה יבשות ודורש מעקב סיזיפי, והיום כל המדינות מכירות בחשיבות של שיתוף הפעולה".

בהמשך הדברים ציינה בן-דור כי "המודעות גוברת והצוותים שלנו עוברים הכשרות והשתלמויות בנושא".

בעניין הדרך שעל החברה לבצע בעצמה את האכיפה, באמצעות "תוכנית ציות" למניעת שוחד מראש - הסבירה נציגת הפרקליטות כי "אנו לא קובעים מהי תכנית ציות טובה, זוהי אחריות החברה", והפנתה לדוגמה שבאתר ה-OECD.

בהקשר לתוכניות הללו הציגה בן-דור לאחר מכן, בפאנל שנערך בהמשך הכנס, את העמדה הנוכחית בפרקליטות: "תכנית ציות משמעותית יכולה להיות שיקול לעניין העונש, אך אין לנו כרגע אפשרות ללכת להליך אלטרנטיבי [ולא לפתוח בחקירה, מ' ר'] - רק כי החברה הפעילה מראש מנגנונים למניעה". על אף זאת, הדגישה, "לחברה אינטרס להטמיע בתוכה תכניות כאלה, כי הן ימנעו את המקרה".

חלק מהביקורת אודות העמדה הזו ביטא בתגובה מנחה הפאנל, עו"ד נתי שמחוני, ראש מחלקת צווארון לבן במשרד הרצוג-פוקס-נאמן. יש לציין כי שמחוני מייצג בימים אלה את שטיינמץ, שחקירתו התחדשה בגין חשד לעבירות הלבנת הון ברומניה, הקשורות לשוחד האמור בגינאה (עבירות שגם אותן מכחיש).

לעמדתו של שמחוני, הדילמה שמעוררת העבירה - המתבצעת רובה ככולה מחוץ לגבולות המדינה - מחייבת להפעיל גם ביחס לעבירת שוחד עובד ציבור זר את האופציה להסדר מותנה, כמו זו הקיימת בחוק ניירות ערך. בחוק קבועה האפשרות להחליט על הפסקת הליכים פליליים נגד חשוד, בתנאי שמתחייב לעמוד בתנאים שונים (למשל תשלום עיצום כספי, הימנעות מכהונה במשרה בגוף מפוקח או נקיטה בפעולות שיתקנו את ההפרה) - וזאת אם בנסיבות העניין מילוי תנאי ההסדר יענה על "העניין לציבור", בלשון החוק.

במסגרת הסדר מותנה שכזה, למשל, שילם קונצרן סימנס הגרמני 160 מיליון שקל (ראו בהמשך).

בהרצאתו של שמחוני מוקדם יותר בכנס תיאר כיצד יש לדעתו להחיל הסדרים חלופיים להליך הפלילי בדומה למצב המשפטי בארה"ב, בין השאר נוכח העובדה שהדבר ישרת את האינטרס הציבורי: לעמדתו, חוץ מהרתעה - ישיג הסדר חלופי, דוגמת ההסדר המותנה האמור, גם יעילות ואפקטיביות. "יש לשקול באופן זהיר ומידתי את העניין הציבורי בניהול הליך פלילי בעבירה זו", אמר.

"זה לא הוגן", טען אם כן שמחוני, בתגובה לדברי בן-דור בעניין המשקל שמייחסות רשויות האכיפה לתכנית הציות. "בעבירות ניירות ערך, כשרוצים - אפשר לסגור דברים בהסדר מותנה. האם כשחברה לוקחת על עצמה תכנית ציות זה לא יכול להיות עניין ציבורי שבגינו נחליט ללכת להסדר מותנה?" שאל.

"אני לא חושבת שזה צריך למנוע הליך פלילי או חקירה" ענתה בן-דור. "עוד לא פגשתי תיק שבו תכנית הציות היתה כל כך אפקטיבית. אולי בעתיד מנגנוני האכיפה האלטרנטיבית ישיגו את המבוקש, אבל גם בארה"ב תכניות ציות אפקטיביות לא מונעות פתיחה בחקירה".

 בן-דור הדגישה בדבריה כי במדינות עולם שלישי מתחזק הצורך בפיקוח דווקא על ההתקשרויות עם צדדים שלישיים לעיסקה, כיון שבמדינות אלה נעזרים הרבה באנשי שטח: "מה שחשוב שתהיה התחייבות גם מהצדדים השלישיים הללו שלא תהיה פעילות שמערבת פעילות שוחד".

התיקון השנוי במחלוקת, סעיף 291א לחוק העונשין, שבו עסק הכנס במשרדי הרצוג-פוקס-נאמן בו אמרו בן-דור ושמחוני את הדברים - תוקן ב-2008, בעקבות הצטרפות ישראל לאמנת ה-OECD. האמנה קובעת כי החברות בה יחוקקו בדין הפנימי שלהן את האפשרות להעמיד לדין במדינה אחת בגין עבירת מתן שוחד לעובד ציבור במדינה אחרת, ואפילו אם כבר הועמד לדין במדינה בה ניתן השוחד.

האמנה קובעת כי אם מספר מדינות יכולות להעמיד לדין - הן יתייעצו ביניהן, ועו"ד גו'אי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות, ציין בעבר בראיון למוסף G של "גלובס" כי מדינות שונות אכן מקיימות את ההתייעצות. אך לדברי עורכי דין מומחים בתחום זה, במקרים רבים ההתייעצות היא מס שפתיים, ומתקיימת בין המדינות תחרות סמויה, משיקולי יוקרה, בשאלה מי תגיש את כתב האישום.

הסעיף, שלמעשה קובע כי עבירת חוץ שנעברה כולה בחו"ל תיאכף גם בארץ, בלי קשר להליך המשפטי אותו עבר הנאשם בחו"ל - מייצר למעשה "סיכון כפול" בעניין החלת שתי מערכות דינים, ומכאן הביקורת שחלק ממנה הביע עו"ד שמחוני.

בגלל המורכבות הזו, בין השאר, ובגלל העניין הציבורי בהשקעת (או באי-השקעת) משאבי מדינה באכיפת עבירות שנעברו בחו"ל - נדרש אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר.

סעיף 291א האמור החל להיאכף רק בשנת 2016, שאז הועמדה לדין חברת ניפ גלובל בעלת בסיס העסקים באפריקה, שקידמה מכרז דרך שוחד למנכ"ל משרד הפנים בלסוטו. היא הורשעה גם בשוחד וגם בתיווך, ונגזרו עליה קנס וחילוט של 4.5 מיליון שקל.

מאז נפתחו בארץ הליכים בעניין חברות נוספות, כמו טבע וסימנס, שרק לאחרונה נגזר עליה קנס של 63 מיליון דולר.

במקרה של סימנס, קונצרן סימנס הגרמני הודה בעבירות שוחד בישראל מול בכירים בחברת החשמל, ושילם למדינה קנס של 160 מיליון שקל במסגרת הסדר טיעון.

החברה הבת, סימנס ישראל, הגיעה להסדר טיעון והורשעה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ותשלם קנס של 63 מיליון שקל. על-פי ההסדר, סימנס ישראל הודתה במעורבות במתן שוחד בסך כולל של 9.5 מיליון דולר לבכירי חברת החשמל.

נתון מעניין נוסף שהושמע בפאנל נגע לקנסות המוטלים על החברות: 150 ביליון דולר לפחות - זה הסכום שעבר במצטבר עד כה בפרשות השונות לידי הרשויות בארה"ב, תיאר עו"ד דניאל רייזנר, ראש תחום משפט בינ"ל פומבי במשרד הרצוג-פוקס-נאמן.

הוא ציין זאת בניסיון להמחיש את החשיפה לסיכון של המערכת הבנקאית, ובניסיונו להמחיש את החשיבות שבהטמעת תכנית הציות בראש סדר העדיפויות של פעילות החברה.

עו"ד ניב פולני, קצין ציות ראשי בנק הפועלים ונשיא ACC ישראל (ארגונם של היועצים הפנימיים בחברות, שהיוו הרוב מבאי הכנס, ואלה שאמורים ליישם תכניות ציות בחברות להן מייעצים), תיאר מה עובר על המגזר העסקי, ובין השאר אמר: "בנקים בעולם מסווגים בנקים אחרים בעולם, והעונש של מוסד פיננסי שדבק בו רבב ועומד בפני הליך פלילי - גם אם הקנס בסוף יהיה שקל - יכול לגרום לבנק להפוך את הבניין שלו למגרש חניה. אף אחד לא יעשה איתו עסקים ולכן תוחלת הנזק מטורפת".

צרו איתנו קשר *5988