עם או בלי חוק, המשטרה כבר תמצא דרך להמליץ בתיקי חקירה

חוק ההמלצות - מה שהיה הוא שיהיה 

ביום שני בערב עבר בקריאה ראשונה בכנסת החוק שנוצל בציניות לעוד קטטה מתוקשרת, ריקה ומיותרת, בעיקר בין הימין לשמאל (הפוגה קצרה מהאירועים המתישים, אמיתיים ולא-אמיתיים, הנוגעים לשרה נתניהו). כבר 15 שנה שלמשטרה אסור לצרף המלצות לתיקי חקירה שהיא מעבירה לפרקליטות. באופן רשמי, היא לא מצרפת ולא מפרסמת המלצות.

באמצע 2003, אחרי דיונים ממושכים, גם בכנסת, העביר היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אליקים רובינשטיין, הנחיה שלפיה יש להימנע מצירוף המלצות בסיכום תיקי חקירה, אלא אם כן התקבל לכך אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. בהמשך העביר השר לביטחון פנים דאז, עוזי לנדאו, את ההנחיה למשטרה והבהיר כי עשה זאת רק אחרי שדן גם עם מבקר המדינה, פרופסורים בכירים ומוערכים כמו אמנון רובינשטיין, ובהסתמך על חוות-דעת שנכתבה שנים קודם לכן על-ידי שר משפטים לשעבר, חיים צדוק ז"ל, ממפלגת העבודה. המשטרה, כמובן, "יצאה חוצץ" נגד ההנחיה.

הנה כותרת מאותם ימים: "גורמים בכירים באגף החקירות במשטרה: ההחלטה תהפוך את אגף החקירות לסמרטוט, אנחנו לא חוטבי עצים ושואבי מים. החלטת השר לנדאו מסרסת את החקירות במדינת ישראל ונודף ממנה כנראה ריח פוליטי".

הנחיית היועץ נכנסה לתוקף כבר באותה שנה - ומאז מחלקות החקירה שילשו, ריבעו וחימשו את גודלן. יותר חוקרים הפכו לסלבים בכירים ומבוקשים. ממש לא "חוטבי עצים" ו"שואבי מים", ובטוח שלא "סמרטוטים".

המילה "המלצה" הוחלפה במינוחים אחרים, ובכל פעם שעבר לפרקליטות תיק חקירה מתוקשר, פלילי, פוליטי וצווארון לבן בכיר, יצאה בת-קול נעלמה שסיפרה-דיווחה מ"מקורות" עלומים שהחוקרים ממליצים להעמיד לדין את זה ואת ההוא (אגב, נדירים המקרים, אם בכלל, שבהם דלפה הידיעה שהמשטרה ממליצה לא להעמיד לדין).

מה ישתנה עכשיו? לא הרבה. המשטרה תיצור מילים איכותיות חדשות ותביע (בצדק) את דעתה על איכות ממצאי התיק המתוקשר. כך או אחרת, תקבל ההמלצה להעמיד לדין פרסום בולט. ודאי כאשר יהיה מדובר בראש ממשלה. איזשהו ראש ממשלה.

עודפי הכנסה - הרשימה מתנפחת

שר האוצר משה כחלון ממשיך להתגאות ב"עודפי" המיליארדים, ומיום ליום מתארכת רשימת הדרישות לניצולם (לקראת תקציב 2019 ועם ה"רזרבה" שתיכנס לתקציב 2018). ביום ראשון שלח חיים כץ, שר הרווחה, תוכנית מפורטת להעלאת הקצבאות לנכים ב-2 מיליארד שקל, מחיר התחלתי. באותו יום יצא שרגא ברוש, נשיא התעשיינים שהבינו שהחגיגות אט-אט נגמרות, בתוכנית "מזדקנים בכבוד" - התעשיינים יגדילו הפרשות לביטוח לאומי וכחלון יעביר השנה 1.5 מיליארד שקל, והסכום יגדל עם הזדקנות האוכלוסייה. הנשיא ראובן ריבלין אץ-רץ לפגוש אותו בעניין. ביום ב' יצא ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, בדרישה מתוגברת בקמפיין פרסומי וחתימות של 51-70 חברי כנסת, לעוד 1 מיליארד שקל בשנה, בבסיס התקציב, לא סופי.

לפני שבוע זה היה אביגדור ליברמן, שר הביטחון, שדרש עוד 4.5 מיליארד לתקציב המנופח. באמצע השבוע נודע כי בסביבת אריה דרעי, שר הפנים, מזהירים כי הסכמי-הגג, חלק מ"בייבי" הדיור של כחלון, יגרמו לקריסה של עשרות רשויות, שהפריפריה תידרדר ועוד. לא שהם נגד, הם בהחלט בעד, אבל שהאוצר יפרוס רשת ביטחון לכל הרשויות שיחתמו על הסכמי גג - משהו כמו חצי מיליארד שקל, רק לשנה זו. וכל השבוע מורי התיכון שובתים בדרישות שכר (הם ישבתו לאורך תהליכי הבחירות הסבוכים שלהם, שיסתיימו ב-21.3.18, כשתתכנס הוועידה ויו"ר הוועד רן ארז, 21 שנים בתפקיד, ייבחר שוב).

בורסה שנייה - מתכוננים לחיסול

צוות בין-משרדי הגיש השבוע המלצות לבחינת ההקמה של בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות. כחלון אמר: אני משוכנע שהמהלך יתרום להשארת חברות צמיחה בישראל. שרת המשפטים איילת שקד אמרה: זו פעולה נוספת שלנו בטיוב הרגולציה. יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, אמר שההמלצות שמות אותנו בשורה אחת עם מדינות מפותחות (אחרי יומיים הודיע שהוא מסיים את התפקיד, שרק במאי 2016 ביקש להאריכו בשלוש שנים).

מה יהיה? אם אמנם יהיו דרישות רגולטוריות מופחתות, אם אפשר יהיה לגייס הון מניות וגם אג"ח, אם זה יהיה סוג של "גיוס המונים" מוסדר, אם תהיה תחושה של פיקוח וגילוי נאות, ואם יתפתחו גופי ייעוץ שיבנו תיקי עסקים קטנים מפוזרים היטב, הרי בורסה כזו מאיימת בפתיחת תחרות מול הבנקים והגופים המוסדיים, שלא נותנים די אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. במקרה של חברות טכנולוגיה צעירות מאוד - היא תהיה תחרות גם לבעלי הון, קרנות השקעה וקרנות הון סיכון.

מאחר שאלה לא מחבבים תחרות, הרי הבורסה בתל-אביב, שיש מי שעדיין מפנטז שתקום לה מתחרה, רגועה. הם כבר יעשו את עבודת החיסול, ואפשר שבעוד זמן נשמע על פתיחת מסלול מיוחד, עם הרבה עובדים יקרים, בבורסה בתל-אביב לגיוס עבור קטנים ובינוניים.

stella-k@globes.co.il