יוגב יוצא נקי: היועמ"ש קבע - אין פלילים בהתנהלותו

במארס 2016 העביר מבקר המדינה לטיפול היועמ"ש ממצאי בדיקות שהעלו חשש להתנהלות בעייתית של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר ב-3 מקרים שונים

אורי יוגב / צילום: איאן רובין
אורי יוגב / צילום: איאן רובין

בדיקת היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, העלתה כי לא נפל חשש למעשים פליליים בהתנהלותו של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב. ל"גלובס" נודע כי בעקבות ממצאי הבדיקה החליט מנדלבליט לסיים את הטיפול בעניינו של יוגב, שסיים את כהונתו ברשות החברות באוקטובר האחרון.

בדיקת היועץ המשפטי לממשלה החלה במארס 2016, לאחר שמבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העביר אליו ממצאים שהעלו, לדעת המבקר, "חשש למעשים פליליים" של יוגב. הפנייה נעשתה בהתאם לסעיף 14ג לחוק מבקר המדינה שמחייב את המבקר להעביר ליועץ המשפטי לממשלה ממצאים כאלה.

נזכיר כי נגד יוגב הופעל מסע לחצים כבד מצד מספר שרים, שראו בו אחראי לאי-מינוי מקורבים להם למשרות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. שר האוצר, משה כחלון, שרשות החברות בתחום אחריותו, שמר על נתק מיוגב והצהיר בפומבי כי אין לו אמון בו. נושא המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות ונבחרת הדירקטורים שהקים יוגב צפויים לעמוד במרכז דוח ביקורת שיפרסם מחר מבקר המדינה.

הממצאים שהעביר שפירא למנדלבליט נגעו ל-3 נושאים: פעולת הוועדה למינוי רואי חשבון בחברות הממשלתיות, חשד להפרת איסור ניגוד עניינים בנוגע לחברת מקורות וחשש לניגוד עניינים בנוגע לביצוע הערכות שווי סביב הפרטת תעש.

במכתב ששלח המבקר למנדלבליט נאמר, כי החששות הם לביצוע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והפרת אמונים. הנושא המרכזי שנבדק על ידי היועץ המשפטי לממשלה נגע להחלטת הוועדה למנות את פירמת ארנסט אנד יאנג לרואה חשבון מבקר של 3 חברות ממשלתיות גדולות - התעשייה האווירית, אלתא וחברת נמלי ישראל. ארנסט אנד יאנג שימשה רואה חשבון של חברת ווייטווטר, חברה בתחום טכנולוגיות המים, שיוגב הקים עם שותפים וניהל ושנקלעה לקשיים. ל"גלובס" נודע כי בדיקת היועץ המשפטי לממשלה העלתה כי ליוגב לא הייתה מעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות בוועדה, שבראשה עמד אז הממונה על התקציבים לשעבר באוצר רם בלינקוב.

הנושא השני נגע לתלונה שהגיש מנכ"ל חברת מקורות באותה תקופה שמעון בן-חמו. לטענת בן-חמו, יוגב ביקש להיפגש עמו ערב כניסתו לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות ובמהלך הפגישה ביקש ממנו לסייע לשכנע משקיעים זרים בתחום המים לרכוש את ווייטווטר. בן-חמו טען כי יוגב היה חתום על הסדר ניגוד עניינים בעת הפגישה, הסדר שבו נאסר עליו לעסוק למשך שנתיים בנושאים הקשורים למשק המים, חברת מקורות וחברות בנות שלה. יוגב טען כי מדובר בהאשמות מופרכות ודרש מבן-חמו לחזור בו מהן - אך זה לא חזר בו.

הנושא השלישי שהעביר שפירא למנדלבליט נגע לחברה שביצעה הערכת שווי לתעש במסגרת הליך ההפרטה. הטענה נגד יוגב הייתה כי פעל בניגוד עניינים כששכר את שירותי החברה מכיוון, שאחד מבעלי החברה היה קודם לכן שותף בחברת גיזה שביצעה הערכות שווי עבור ווייטווטר. יוגב טען כי לא היה מעורב בהחלטה לשכור את החברה וכאמור גם בנושא זה מצא היועץ המשפטי לממשלה כי לא היה כל חשש למעשים פליליים בהתנהלותו של יוגב.

השר החרים, המנכ"ל ניסה להדיח - אבל יוגב השלים קדנציה

מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגב, הצליח להשלים קדנציה מלאה בתפקיד - למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לקצר את כהונתו וחוסר אמון, שהביע בו השר הממונה עליו - שר האוצר משה כחלון.

יוגב מונה לתפקיד מנהל רשות החברות באוגוסט 2013 על ידי שר האוצר, יאיר לפיד, ובסביבתו של כחלון חשדו בו כי הוא נוהג כפוליטיקאי וממשיך לקדם את ענייניו של מנהיג מפלגת יש עתיד.

ניסיונות ההדחה של יוגב כללו החלטת ממשלה על מינוי ועדה בראשות נציב שירות המדינה, שתוכל לקצר את כהונתם של בכירים בשירות המדינה (שלא יושמה) וניסיון להגיע לפשרה שבמסגרתה יסכים יוגב לפרוש תמורת הבטחה לעגן את נבחרת הדירקטורים בחקיקה. הפשרה טורפדה על ידי שר התחבורה ישראל כ"ץ, ממתנגדיו הגדולים של יוגב בממשלה.

מי שריכז את הניסיונות להביא לקיצור כהונתו של יוגב היה מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שגם זימן את יוגב לשימוע לאחר שזה ערך מסיבת עיתונאים מבלי לקבל מראש את אישור דוברת המשרד. בעקבות השימוע הבטיח יוגב לתאם להבא עם הדוברת את מגעיו עם התקשורת. כחלון, שנמנע לאורך כל הקדנציה מפגישות עם יוגב, הצהיר בעבר כי אין לו אמון בו, ואף תקף אותו כשהוזמן לנאום בכנס השנתי של רשות החברות.

בלשכת שר האוצר האשימו את יוגב כי נבחרות הדירקטורים נועדו לסדר משרות ותפקידים לחברים ומקורבים ליוגב - האשמות שלא נמצא להן יסוד. במהלך הקדנציה נקלע יוגב לעימותים קשים עם מספר שרים, שהאשימו אותו כי מנע מינוי מקורבים להם לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות שבתחום אחריותם: שר התחבורה ישראל כ"ץ, שר התיירות יריב לוין, שר הביטחון אביגדור ליברמן ושר הרווחה חיים כץ.

כחלון שיתף פעולה עם נבחרת הדירקטורים, אך שמו נקשר לפרשיית ניסיון הנפל למנות את חיים אביטן ראש עיריית חדרה לשעבר ומי שנחשב למקורב לכחלון ליו"ר חברת נמל אשדוד. מועמדותו של אביטן הוסרה מהפרק לאחר שנפסל פעמיים על ידי ועדת גילאור לבדיקת כשירות מינויים בשירות הציבורי.

מחר - דוח מבקר המדינה על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות

מבקר המדינה יפרסם מחר (ד') דוח מיוחד על הליכי מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות. מדובר בממצאי בדיקה שהחלה בעקבות טענות שהועלו נגד אורי יוגב כי הוא עושה שימוש בנבחרת כדי למנות מקורבים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.

בחודשים האחרונים הוגשו שתי הצעות חוק פרטיות שנועדו להרחיב מאוד את האפשרות למנות מקורבים פוליטיים לתפקידים בחברות הממשלתיות תוך עקיפת הנבחרת ואף ביטולה. מדובר בהצעת חוק של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) הקוראת לבטל את סמכויות רשות החברות למנות דירקטורים והצעת החוק של ח"כ דוד ביטן (ליכוד) המאפשרת למנות לתפקידי דירקטורים כל מי שהיו חברי כנסת, שרים, נבחרי ציבור בשלטון המקומי ומקורבים שמונו למשרות אמון בממשלה ובשלטון המקומי .