"אהבתי כל רגע בסין: התרבות, האוכל והעבודה שהמריאה"

אני: כשאני מרגיש שיש על מי לסמוך, אני מבזר סמכויות ואם לא, ארד לרמת הבורג.

משפחה: אבא נולד בפולין. ב-1937, כשמלאו לו עשר, סבתא ברחה איתו ועם עוד ארבעה אחים לארץ. סבא, שנשאר שם עם עוד שני ילדים, נספה בשואה. הם הגיעו לחיפה חסרי כול והתיישבו בהדר. היא עבדה כתופרת והילדים עבדו בכל מה שהיה אפשר כדי לעזור בפרנסה. מוצא המשפחה של אמא מרוסיה, ומשם לפריז. סבא, שהיה רופא משפחה, עלה לארץ עם סבתא ועם אמא, שהייתה בתם היחידה, בסוף שנות ה-30. הם הגיעו לקריית ים.

הורים: אבא למד הנדסאות מכונות, היה ממקימי מפעל הנשק של "סולתם" ועבד שם על תקן מהנדס. אמא עבדה כמזכירה במה שהפך לימים לחברת "צים". ההורים נפגשו בגיל יחסית מאוחר, כשאבא היה בתחילת שנות ה-30 לחייו. הם התחתנו והולידו את אחותי ואותי.

ילדות: נולדתי בקריית ביאליק. סבא לימד אותי לקרוא ולכתוב בגיל שלוש ובסוף כיתה א' הקפיצו אותי כיתה. עד חטיבת הביניים סבלתי. מאחר שאני יליד נובמבר, הייתי צעיר מכולם בשנתיים, קטן ורזה, וביום הראשון שהגעתי חטפתי מכות רצח. באיזשהו שלב ניצלתי את המצב והיו לי גם חברים בני גילי. עברתי בכל תנועות הנוער עד שהגעתי עם החבורה שלנו לשומר הצעיר. לפני הגיוס אבא נפטר מדום לב פתאומי והייתי חייב לעבוד כדי להחזיק את עצמי.

לימודים: אחרי שירות בהנדסה קרבית נרשמתי לשני תארים, בהנדסה ובכימיה. במקביל מכרתי ספרים מדלת לדלת, ושיווקתי דלתות של רב בריח ומנויים לחברת גרירה ושירותי דרך.

קריירה: בסמסטר האחרון התחלתי לעבוד כמהנדס ב"דשנים וחומרים כימיים" במפרץ חיפה. עבדתי שם תשע שנים, כל שנתיים-שלוש עברתי תפקיד, כשהאחרון בהם מנהל הפיתוח.

חיפה כימיקלים: התחלתי כמנהל ייצור של חלק מהמפעל, אחר כך ניהלתי אותו ואז הייתי מנהל השיווק של תחום המזון. כשהחברה החליטה לוותר עליו ולהתמקד בליבת העסקים שלה, עזבתי.

גירושין: הייתי נשוי לסיגל, עובדת סוציאלית שעבדה כקצינת מבחן למבוגרים. יש לנו שני ילדים והתגרשנו כשהתחלתי לעבוד בכיל.

נטפים: הם הציעו לי לנהל להם חברה בת בסין, כשהכוונה הייתה להיות מחצית מהזמן שם ובמחצית השנייה בארץ. אהבתי כל רגע בסין, את התרבות, האוכל, ואת העבודה שהמריאה, אבל אישית סבלתי. בדיוק אז הכרתי את דפנה, אשתי, והכי קריטי מבחינתי הייתה תחושת הריחוק מהילדים. אחרי שנה ביקשתי לעזוב.

דפנה: פגשתי אותה באתר היכרויות, מהר מאוד עברנו לגור ביחד ושלוש שנים אחר כך התחתנו. היא מנכ"לית של עמותת "שותפות רוטשילד קיסריה", שעוסקת במנהיגות צעירה, ואנחנו גרים בחיפה. לי יש שני ילדים, לה יש שניים, ויש לנו ילד משותף, והכיף הגדול הוא שכולם חברים של כולם.

טבע: הצטרפתי כחבר הנהלה ביחידה הבינלאומית של חטיבת הכימיה. הייתי שם ארבע שנים ומאוד מצער אותי לראות את מה שעובר על החברה. אחרי ארבע שנים רציתי להתקדם והגעתי לפזקר.

פזקר: חברה בת של פז, שמייצרת חומרי איטום לבנייה ותשתיות. הייתי שם כמעט שש שנים וכשהוחלט לאחד אותה עם פז שמנים, חשבתי שהמהלך שגוי ולא מוניתי למנכ"ל. אחרי שנה וחצי של עבודות ייעוץ, הגעתי לנהל את קלקר עין כרמל.

קלקר עין כרמל: חברה בבעלות מלאה של הקיבוץ, שמייצרת מוצרים מפוליסטרין, פולימר מוקצף.

איכות סביבה: מצד אחד יש לקלקר היבט לא ידידותי, כי הוא לא מתכלה, אבל אינו רעיל. מצד שני, הוא מאוד ידידותי ביצירת בידוד שמפחית את הוצאות החשמל.

ESB: שיטת בנייה ייחודית לנו, שבה אנחנו מכינים תבניות קלקר מראש, מביאים אותן לשטח ויוצקים לתוכן בטון וככה ניתן לבנות שלד ביומיים במקום בחודש. היציקה מעניקה לבית חוזק, מה שהפך אותו ללהיט בישובים צמודי גדר.

מזון וחקלאות: אנחנו מייצרים אריזות למזון ולדגים ומגשי שתילה ועציצונים. חקלאים מטייבים את הקרקע עם קלקר גרוס שהופך את האדמה לקלה ולאוורירית יותר.

פוליביד: המתחרה העיקרית שלנו.

פנאי: אני מתנדב בהתאחדות התעשיינים בצפון וב"עולים ביחד" כמנטור לאקדמאים יוצא אתיופיה. חוץ מזה אני אוהב סקי, צלילה, קריאה וקולנוע ומשחק כדורסל פעם בשבוע.

תפיסת עתיד: להיות במקום שבו אוכל להשפיע.