מירוץ המון בלאן (UTMB) ידוע כאחד ממירוצי האולטרה-מרתונים הקשים בעולם. מירוץ קשוח מאוד, תובעני, לעיתים מסוכן ובעיקר מאתגר. לא בכדי משתתפים בו רצי עילית ורצים מהמפורסמים בעולם.
בתחרות ארבע קטגוריות, במרחקים שנעים מ-56 קילומטרים עם 3,500 מטרים טיפוס מצטבר ל-171 קילומטרים עם טיפוס מצטבר של 10,000 מטרים. משתתף שרוצה להיענות לאתגר, נדרש לצבור ניקוד ממירוצים אחרים, מלאכה לא פשוטה.
בסוף אוגוסט עמד על קו הזינוק גם עמית הר פז, 31, אחד משלושה משתתפים ישראלים, שניסה את מזלו בפעם הראשונה כרץ אולטרה צעיר יחסית (רק שלוש שנים בתחום). "זה פסטיבל ספורט עם אווירה מדהימה", הוא מתאר. "שאמוני שלרגלי המון בלאן היא אחת העיירות היפות בעולם, והיא מתמלאת רצים ואווירה ספורטיבית. זה נחשב לאירוע האולטרה הגדול בעולם, עם כ-8,000 משתתפים".
הר פז השתתף במקצה הקשה מבין ארבע הקטגוריות. 119 קילומטרים עם 7,200 מטרים של טיפוס מצטבר. "למרות שהוא לא הכי ארוך, הוא נחשב לקשה ביותר בגלל תנאי השטח", הוא אומר, "השבילים לא נוחים והמסלול טכני וכולל טיפוס על צוקים (גם עם הידיים) ומדרונות תלולים. יש מקומות שצריך לרדת בסולמות ובחבלים או שיש הרבה דרדרת, ולא בכל המסלול אפשר לרוץ. בקטעים מאוד טכניים צריך לעבור להליכה ולהיזהר, כי הם מסוכנים מאוד. לא סתם התחילו את המקצה 1,818 רצים, ו-567 מהם פרשו באמצע".
- היית מוכן לרמת הקושי?
"אין שום אזור בארץ שיכול להכין אותי להרים בצרפת ובאיטליה. הדבר הכי קרוב זה צוק מנרה, החרמון והרי ירושלים, ושם התאמנתי בסופי שבוע. באתי יחסית מוכן, כי התאמנתי על טופוגרפיות שונות: זוויות חדות, טיפוס טכני, צוקים, וגם שטח תלול ארוך, וידעתי שכל זה לא מכין אותי כמו שצריך לתחרות, אז נקטתי משנה זהירות.
לא היה לי פשוט. באמצע התחרות יש עלייה של אלפיים מטרים טיפוס. זה היה באמצע היום, והיה חם, והאזור היה חשוף בלי צל, זו הייתה העלייה של חיי. היא לקחה לי כמעט ארבע שעות והיא לא נגמרה. זה היה אחד הרגעים היותר קשים בתחרות".
- ומה עושים כשקשה?
"ניסיתי לעלות חכם עם צעדים קטנים, לשמור על קצב אחיד, לנסות לעשות כמה עצירות מבוקרות, ובעיקר להשתדל ליהנות מהנוף שמסביב כי כשמביטים בהרים ובנופים היפים - הכאב יורד".
- על מה חשבת בזמן הריצה?
"הרבה אנשים אומרים שריצה עבורם זו בריחה מהחיים, אבל כשמתמודדים עם משבר גופני ונפשי, כל קשיי היומיום עולים, ומגיעים כל השדים הכי גדולים, וצריך לדעת להתמודד עם זה ולנהל את זה נכון. להבין שתחושות קשות באות והולכות, ולפעמים אסור להילחם אלא לתת לזה לעבור. יש הרבה פיקים באולטרה - שמצב הרוח מתנדנד, נוסק וצונח, ובהיי אסור ללחוץ על הקצב וללכת שולל, אלא לחכות למשבר שמעבר לפינה כי הם באים כל הזמן. זה יכול לתפוס גם אחרי 15 קילומטרים, והאדם שואל את עצמו למה אני פה".
- ואז, איך מתמודדים?
"לפעמים יש משבר וקשה לרוץ, אז אני עובר להליכה מהירה, אוכל ושותה יותר, ומנסה ליהנות מהנוף. לכל אחד יש את הדרכים שלו. אני מסמן את התחנה הבאה שאני צריך להגיע אליה, וככה עוד פסגה ועוד פסגה ובסוף זה ייגמר.
"יש רגעים של תסכול ורגעים שחורים, אבל כשאני שואל למה אני צריך את זה, אני עונה לעצמי שלא כי זה קל אלא מפני שאני אוהב את האתגר. בתחרות הזו היו ישראלים שעקבו אחריי באפליקציה וראו את ההתקדמות שלי, וזה נתן לי המון כוח. כל הזמן אמרתי לעצמי איזו דרך ארוכה עשיתי, מנסה להתחזק מהמאמץ שהשקעתי, מהאימונים, מהתהליך".
הר פז סיים את המסלול וקבע שיא ישראלי של 24:17 - שיפור של שעתיים וחצי מהשיא הקודם. את 200 הקילומטרים של סובב עמק הוא סיים ראשון בקטגוריית הגיל, בחודש שעבר השתתף במקצה 80 הקילומטרים בהיירוס אולטרה הראשון בירושלים והגיע שלישי.
כבר בילדותו בהרצליה, שבה הוא גר גם היום, אהב לרוץ ("כולם הלכו לתנועת נוער ואני הלכתי לרוץ"). אחרי הצבא, במהלך לימודי המשפטים והההתמחות, העיסוק בספורט דעך וחזר רק לפני שנים אחדות. "תמיד רציתי לעשות מרתון, ודווקא באמצע ההתמחות במשפטים החלטתי שעכשיו זה הזמן. הייתי חייב לצאת מהשגרה של המשרד, הניירת והפלורוסצנטים. הצבתי לעצמי מטרה לרוץ מרתון, ומשם הדרך אל האולטרה-מרתון הייתה קצרה.
"אני אוהב להכיר מקומות חדשים דרך הרגליים. עשיתי את שביל ישראל, ומאוד התחברתי לזה. האולטרה היה טבעי לי, מפגש בין האהבה לריצה לאהבה לטבע ולהרים. מילדות חלמתי על טיפוס הרים, וזה עוד יקרה. האולטרה זה הכי קרוב שאני יכול להגיע לשם עם העבודה ואורח החיים שלי".
- ובאמת, איך זה מסתדר?
"אני בהכשרתי גם עורך דין וגם מנהל השקעות, ואני עובד כמנהל הנפקות בדיסקונט קפיטל חיתום. זו עבודה מאוד אינטנסיבית, ולכן באמצע השבוע אני קם מוקדם בבוקר לאימון קצר יחסית לפני העבודה, ובסופי שבוע אני יוצא לריצות ארוכות בהרי ירושלים, בחרמון, בצוק מנרה.
האמת היא שהריצה לא מתנגשת אלא דווקא תורמת, גם לחיים המקצועיים וגם לחיים האישיים. היא עוזרת לי להיות מפוקס, להתמודד עם משברים, לנהל זמן ולחלק כוחות גם בעבודה. ההתמודדות עם אתגרים בריצה חידדה לי את התחרותיות וההישגיות, ואת השאיפה למטרות יותר גדולות".
- אתה מרגיש שגם שילמת מחיר?
"כן, הייתי צריך להקריב טיפה בחיים האישיים כי מתאמנים המון ומשקיעים זמן, אבל אני לא נותן לזה לפגוע בעבודה ובקריירה, שהיא במקום הראשון. אני מקפיד שיהיה איזון בין התחומים, ולהקדיש לכל תחום את הזמן הדרוש לו. כרווק אני יודע שגם בזוגיות אני אצטרך איזון, כי אני לא יכול לחשוב רק על עצמי. אני צריך מישהי שתבין אותי ותיתן לי את החופש לעשות מה שאני אוהב, אבל יודע שאצטרך להקדיש לזוגיות מתוך האיזון הזה, ואם צריך, אז גם אקריב למענה".
מירוץ הרים ראשון בארץ
באביב 2016 התקבצו 50 רצי אולטרה ישראלים, ויצרו את JMUT, אירוע ריצות ההרים החברתי הראשון בארץ, בהשתתפות 200 רצים. 68 קילומטרים קשוחים בהרי ירושלים, 2,800 מטרים של טיפוס מצטבר, עם תוואי טכני ומאתגר. השנה הופך האירוע למירוץ רשמי, שמתאים גם לרצים המבקשים לטעום לראשונה מירוץ הרים, בתקווה להגיע לאלף רצים. ההרשמה המוקדמת כבר התחילה. לפרטים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
