העיר הלבנה שחורה מלכלוך: המפגעים הבולטים בתל-אביב

המידע על מפגעים שונים בעיר ת"א אינו שקוף - מה למשל רמת הזיהום בפארק צמרת שיושב ממש מעל איילון? או בשכונת מונטיפיורי הסמוכה לתחנת רכבת השלום? ■ המצב מסריח

חירייה / צילום: איל יצהר
חירייה / צילום: איל יצהר

לאחרונה בישרה עיריית תל-אביב-יפו בעמוד הפייסבוק שלה, שהעיר עלתה לגמר של תחרות "העיר הידידותית לסביבה בחופי הים התיכון לשנת 2016-2017" (Environment Friendly City Award). אבל ברגע שמתחילים לבדוק לעומק מגלים שמרחב העיר תל-אביב, בירת המטרופולין, עמוס במפגעים סביבתיים מכל כיוון. מסתבר שאסור לשהות באזור הרציפים של תחנת הרכבת השלום בגלל ריכוז יתר של חלקיקי אבק ותחמוצות חנקן, שהקרקע באזור נחלת יצחק מדיפה גז רעיל, ושבשכונת שפירא יש סירחון מאתר הפסולת של חירייה. את המידע הסביבתי קשה לאזרח הפשוט למצוא, והמידע שהרשויות מפרסמות הוא מצומצם וחלקי ביותר.

באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה מדווחים, כאילו שלא ידענו, ש"מחוז תל-אביב הוא מרכז אורבני-מטרופוליני עתיר בפעילות כלכלית, מסחרית ותרבותית, היוצרת לחצי תחבורה, זיהום אוויר, מטרדי רעש וקרינה, פגיעה בשטחים פתוחים ומפגעים סביבתיים נוספים".

צריך להתאמץ ולחפש בנבכי האתר כדי לגלות שבכל שנה נערכות בעיר תל-אביב רק כארבע בדיקות מדגמיות של זיהום אוויר (תמיד בתחנות הרכבת שלצד נתיבי איילון), שיש מערך ניטור אוויר ארצי ושלפני עשר שנים פורסם איזה מסמך על זיהום קרקעות - וזהו. מה אומרים הנתונים שנחשפו? מה קורה במקומות שבהם אין תחנות ניטור ולגביהם אין מידע? איך הבעיות האלה מטופלות? על הדברים האלה מעדיפים באתר המשרד להגנת הסביבה לדלג, וכנראה שלא במקרה.

פיגור סביבתי בדיווח על מפגעים

ממדידות נקודתיות שנעשו בשנתיים האחרונות, אחת לחודשיים ואך ורק לאורך נתיבי איילון, עולה שיש שם מדי יום חריגות רבות ברמת זיהום האוויר. מדובר בחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) שגורמים לתחלואה ולתמותה. בתחום תחנות הרכבת וולפסון, ההגנה, השלום וסבידור יש ריבוי גזים רעילים כמו חנקן דו חמצתי NO2 ותחמוצות חנקן NOx.

באתר היחיד שבו נעשתה בדיקה בלב העיר, ליד בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, נרשמו חריגות בכמות החנקן הדו חמצני ותחמוצות החנקן. אתר נוסף שבו נערכה בדיקה הוא תחנת הדלק פז, על דרך נמיר בשכונת בבלי. מסתבר שגם שם יש חריגות בריכוזי הזיהום הקשור לבנזן.

השאלות שעליהן לא ניתנה תשובה הן מה קורה באזורי המגורים הקרובים למוקדי המדידה. כי אם תחנת סבידור מזוהמת, אז מה זה אומר לגבי מי שגר במגדלים של פארק צמרת? ואם בתחנת הדלק פז שבפינת דרך נמיר והזוהר יש חריגות בריכוזי הבנזן, איך זה משליך על מי שגר בשכונת בבלי? ואיך קשורה שכונת מונטיפיורי המתחדשת, שממוקמת מעל תחנת השלום, לכך שהאזור למטה רעיל? וחוץ מזה, מה קורה במקומות שבהם לא הוצבו תחנות מדידה? האם האוויר ברחוב העלייה, בדרום ת"א, ברחוב נחמני פינת דרך בגין, או בשכונת הווילות אפקה מעל תוואי האיילון, נקי?

מנהל היחידה הסביבתית של עיריית ת"א-יפו, איתן בן עמי, אינו מכחיש שבת"א-יפו יש זיהום אוויר כתוצאה מתחבורה והוא אינו מהסס לייצר קשר בין התחבורה הציבורית עם זיהום האוויר. לדבריו, ברחוב אלנבי פעלה העירייה להעביר את התחבורה הציבורית מדיזל לחשמל. לגבי נתיבי איילון, הוא מסביר שלא מדובר בבעיה מקומית, שיש יותר מדי מכוניות על הכביש, שהכל פקוק ושהרכבת מייצרת זיהום רב. "ההתייחסות של עיריית ת"א היא להפוך את הפירמידה, ולא לשים את המכונית בראשה. אנו סבורים שיש לחזק תחבורה ציבורית, תחבורה שיתופית ואופניים".

מדוברות המשרד להגנת הסביבה נמסר שרכבת ישראל קיבלה הנחיה "לבחון ולנקוט שורה של צעדים לשיפור איכות האוויר בתחנות ולצמצום חשיפת הנוסעים לזיהום".

בעניין כלי רכב מזהמים נמסר לנו ש"המשרד להגנת הסביבה הוציא הוראות לצמצום פליטות מזהמי אוויר מרכב כבד (מעל 3.5 טון) בציי רכב המונים למעלה מ-100 כלי רכב".

רצועת החרושת של תל-אביב

תחום זיהום הקרקע הוא לכאורה ודאי יותר, כי בשנת 2008 התפרסם דוח של המשרד להגנת הסביבה בנושא. מהמסמך עולה שבאתרים רבים שבהם הייתה תעשייה צבאית (תע"ש השרון, תע"ש מגן בנחלת יצחק), באזורי מוסכים ותחנות דלק, הקרקע מזוהמת. פריסת האזורים המזוהמים ברורה למדי וקשורה למיקום המסורתי של התעשייה "המלוכלכת", בגבולה הדרומי של העיר ולאורך אזור פשט ההצפה של נחל איילון.

"רצועת החרושת" בתל-אביב משתרעת מאזור בלומפילד ביפו, לאורך דרך סלמה, דרך קיבוץ גלויות עד לנווה שאנן, התחנה המרכזית, ומשם צפונה לאורך דרך בגין והאיילון עד לנחלת יצחק. עניין זיהום הקרקע אינו נקודתי משום שהזיהום חודר למי התהום ודרכם מתפשט הלאה. תושבי העיר נחשפים לאדמה המזוהמת כשהם באים איתה במגע ישיר, דרך מי השתייה, וגם באמצעות גזי קרקע.

עמיר אשד, האחראי על תחום קרקעות מזוהמות במחוז ת"א במשרד להגנת הסביבה, מסביר שבשני העשורים האחרונים נערכו בתל-אביב סקרי קרקע ונמצא בה המספר הגבוה ביותר של אתרים עם קרקעות מזוהמות. מאחר שהמשרד דורש כתנאי להיתר בנייה ניקיון של הקרקע, עברו עד היום 204 אתרים תהליך של שיקום. אשד חושב שלא צריך להיות מוטרדים משאריות רעל שנמצא בעצי פרי הצומחים באזורים שבהם הקרקע מזוהמת.

ניחוחות אשפה בדרום העיר

תחום מפגעי הריח הוא מסתורי וחמקמק, משום שהריח קשור לתנאים אטמוספריים והוא בא והולך ומכיוון שבעניינים האלה יש גם מימד סובייקטיבי. אבל מאות תושבי דרום תל-אביב שמתלוננים בחודשים האחרונים על מפגע ריח שמגיע מכיוון מזרח, אינם מתבלבלים. בשעות הערב שוטפים את רחובות השכונות פלורנטין, שפירא, קרית שלום, התקוה וכפר שלם ניחוחות ברורים של אשפה.

אבל אחרי תקופה ארוכה שבה הכחישו גורמים שונים את האחריות של אתר הפסולת בחירייה לסרחון בשכונות דרום ת"א, מודה יורם הורביץ, מנהל מחוז ת"א במשרד להגנת הסביבה, שחירייה היא מקור הבעיה. אין לו בשורה משמחת: "חירייה מטפלת ב-3,000 טון זבל ביום. עד לפני שנתיים הזבל הוכנס לבור והועבר לאתרי פסולת בדרום. לפני כשנה וחצי הוקם מתקן של תחנת מעבר סגורה בחירייה ואנחנו ציפינו שתהיה פחות פסולת בבור הפתוח, אבל התבדינו, ויש עכשיו יותר ריח".

לצורך המאבק פתחו התושבים קבוצת ווטסאפ בשם "מפגע ריח-דיווח" שבה חברים כמה עשרות תושבי שכונות דרום ת"א, והם מנסים להיאבק במפגע. הפניות למוקד העירוני, למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה ופניות ישירות לגורמים בעירייה, נענו עד כה שהנושא בטיפול.

לידינו הגיעה התכתבות בין תושבת של אחת מהשכונות בדרום מזרח ת"א לבין דורון ספיר, סגן ראש העיר ת"א-יפו, העוסקת במפגע הריח שממנו סובלים תושבי שכונות הסמוכות. בהתכתבות זו מכחיש ספיר שחיריה היא מקור הבעיה, אך בו זמנית הוא קובע שמי שבחר לגור באזור צריך לקחת אחריות: "מי שעובר לגור ליד מגרש כדורגל שלא יתבאס מהצרחות של האוהדים ומי שעובר לגור ליד אזור תעשייה סביר שיהיו רעשים ומטרדים הנובעים מפעילות זו".

פנינו לדורון ספיר לבקש תגובה, וקיבלנו תגובה מאיגוד ערים דן לתברואה: "לאחרונה הגיעו תלונות תושבים על מטרדי ריח משכונות קרובות ומשכונות מרוחקות יותר. עיקר התלונות נרשמו בשעות הערב, מתושבים בשכונות דרום תל-אביב והאזור. באיגוד לא מקלים ראש בתלונות התושבים ועל כן מבצע האיגוד סדרה של בדיקות יסודית כדי לגלות את מקור הריח. בבדיקה מדגמית שביצעה חברת המטרולוגיה מטאו-טק בשני מקרי ריח במועדים שונים ובשכונות שונות נמצא כי בשתי תלונות מקור הריח בוודאות לא מחירייה. לריחות באזור מספר מקורות פוטנציאליים: נחל איילון אליו מוזרמים מעת לעת שפכים בידיעת המשרד להגנת הסביבה, אדמות חקלאיות שמעובדות באמצעות דשן אורגני שריחו דומה מאד לריח האשפה, ביוביות השופכות תכולתן בפאתי פארק מנחם בגין ועוד.

"הגם שטרם נמצא מקור הריח, נקט האיגוד בשורה של צעדים לבחינת מקור הריח וצמצום פליטת הריחות מהמתקנים השונים שבאתר. אם יימצא כי הריחות נובעים מחירייה האיגוד ינקוט בכל האמצעים הנדרשים להפחתת הריחות הרעים. יו"ר האיגוד נמצא בקשר ישיר עם התושבים המדווחים לו בטלפון האישי על מפגעי ריח ואלו נבדקים באופן מידי".

שלט המורה על זיהום האוויר בתחנת רכבת השלום / צילום: אורי חודי
 שלט המורה על זיהום האוויר בתחנת רכבת השלום / צילום: אורי חודי

צרו איתנו קשר *5988