רק שותפות בין טבע, האוניברסיטאות והמדינה תציל את החברה

אין ספק שטבע נוהלה באופן מופקר בשנים האחרונות, אך הסיבה למצבה העגום אינה רק ניהולה הכושל ■ חשוב לזכור שחברת תרופות דומה מאוד לחברת חיפושי נפט - כל חיפוש עלול להסתיים בכישלון ■ דעת אורח

מפעל טבע
מפעל טבע

טראומת הפיטורים היא אחת מהטראומות הקשות ביותר שאדם יכול לעבור במהלך חייו. יחד עם אובדן בן או בת זוג או מחלה קשה, היא נמצאת למעלה למעלה בראש רשימת הטראומות. מעבר למחסור הכלכלי, פיטורים תמיד מלווים בתחושת בושה על כישלון אישי, בדידות ואובדן חיוניות. במקרים קיצוניים, פיטורים הם ממש גזר דין מוות שאדם גוזר על עצמו. מזעור הפיטורים צריך על-כן להיות יעד מוביל בשיקולי הבראתה של טבע. ואולם, יעד זה אסור שיצטמצם לנקודת הזמן של דצמבר 2017. הוא צריך לכלול את החודשים הקרובים ואולי אף את השנים הקרובות, וכדי להשיגו כנראה אין מנוס מפיטורי "מנע" בנקודת הזמן הנוכחית.

נניח לרגע שמנכ"ל טבע, קאר שולץ, היה מודיע הבוקר שהוא נפעם מגילויי הסולידריות בישראל והוא מוותר על פיטוריהם של 1,700 העובדים. טבע הייתה מקרטעת מספר חודשים נוספים שלאחריהם הייתה שובקת חיים ומביאה לפיטוריהם של כל 7,000 עובדי החברה בארץ. שולץ יכול להתחייב שלא לפטר עובדים, אך הוא אינו יכול להתחייב שהחברה תשרוד ללא פיטורים. גם ערבויות ממשלתיות בלקיחת הלוואה נוספת לא יאפשרו לו להבטיח זאת. טבע כבר טובעת בחוב של 35 מיליארד דולר בטרם לקחה הלוואה נוספת, והדבר היחיד שיציל את החברה הוא פיתוח חזון עסקי חדש - סגירת פעילות ייצור שאינה רווחית, ותגבורה של זו הרווחית או הצפויה להיות רווחית בעתיד הנראה לעין.

אין ספק שטבע נוהלה באופן מופקר בשנים האחרונות, אך הסיבה למצבה העגום אינה רק ניהולה הכושל. חשוב לזכור שחברת תרופות דומה מאוד לחברת חיפושי נפט. הראשונה מחפשת תרופה יעילה למחלה נתונה, השנייה מחפשת נפט באתר נתון. כל חיפוש, גם המושכל ביותר, עלול הסתיים בכישלון. אך כישלון זה אסור שיהפוך את החברה שהמציאה את הקופקסון לחברה שעוסקת בעיקר בייצור אקמול. אין מנוס מליטול את הסיכונים הכרוכים בפיתוח תרופות חדשות, ומבחינת ההון האנושי אין מקום מתאים לכך יותר ממדינת ישראל.

הסיכוי למציאת תרופה יעילה למחלה ספציפית הוא אמנם קטן, אך חיפוש מקביל של תרופות למחלות שונות שיביא להצלחה אחת לפחות הוא גדול בהרבה. גם הצלחה בודדת יכולה להנפיק תשואה שתכסה את ההוצאות של כל הניסיונות האחרים שכשלו.

ממשלת ישראל יכולה לסייע לחברה בדיוק בכיוון זה - לא בהלוואות או במענקים המותנים בהימנעות מפיטורים בלתי נמנעים, אלא בשותפות משולשת בין טבע, האוניברסיטאות והמדינה במימון מסיבי לפיתוח תרופות חדשות שהרווח מהן יחולק בין שלושת השותפות. שיתוף פעולה זה יכול להתבסס על קרן השקעות לשלושת הגופים שאליה יצטרפו מאוחר יותר גם קרנות הון סיכון בארץ ובחו"ל שישקיעו בפרויקטים ספציפיים. התשתית המחקרית שבידי טבע והאוניברסיטאות, ההון הפיננסי שיוזרם על-ידי הממשלה וקרנות פרטיות יחד עם ההון האנושי במדינת ישראל, יחוללו את השינוי - גם אם לא יצילו את המיועדים לפיטורים בגל הנוכחי.

את המענק ששקלה הממשלה להעביר לחברה ראוי שתשקיע בשיקומם של 1,700 המפוטרים הנוכחיים באמצעות תוכניות הכשרה מתאימות ובהלוואות גישור לזקוקים לכך. טבע היא חברה חולה. כל עובד בטבע יודע שתרופה המטפלת בתסמינים למחלה אינה יעילה כמו זו העוקרת את המחלה ומביאה להחלמה. מניעת פיטורי עובדים הוא טיפול בתסמין שמקטין את הסיכוי להחלמה אמיתית.

■ הכותב הוא פרופ' במחלקה לכלכלה והמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית