יוצאים לדרך חדשה באמצע החיים? תלמדו להתגלגל

הם בני חמישים שהגיעו למשרות בכירות מאוד, ואז התפטרו. הלכו הביתה בלי לדעת מה יעשו עכשיו. למה? זה הדבר הראשון שרציתי לדעת. התשובות שלהם דומות: במקום שבו עבדו, שגידל אותם והם נתנו לו 20 שנות קריירה, הם כבר לא יתקדמו ולעומת זאת יש לפניהם עוד הרבה שנות עבודה. אז הם עשו את מה שרבים עדיין לא עושים: שאלו את עצמם "מדוע לא עכשיו?" ועכשיו מה?

נתחיל דווקא בחדשות הרעות: לא קל לחפש עבודה בגיל 50. שילוב של גילנות (הפליה על רקע גיל), קושי להגדיר את עצמנו מחדש וצורך לשמור על רמת החיים גורם לרובנו להימנע מעשיית שינוי. דיויד נוימרק, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ערך מחקר שבו הוא שלח 40,000 קורות חיים לאלפי משרות אמיתיות. קורות החיים היו זהים, מלבד גיל המועמד. מספר הפניות חזרה ירד באופן דרמטי ככל שהגיל שצוין היה מבוגר יותר. מחקר אחר שנעשה באוסטרליה מצא שעם הגיל עולה משך הזמן של חיפוש עבודה. בעוד בני ה-20 מחפשים כ-30 שבועות, בני ה-30 וה-40מחפשים כ-50 שבועות ומעל גיל 50 החיפוש נמשך כמעט 70 שבועות. באוניברסיטת בוסטון מצאו שהיצע העבודה למבוגרים מצטמצם גם הוא באופן משמעותי והם מתועלים לתפקידים שאינם דורשים יכולות מעודכנות ומאפיינים עובדים מבוגרים יותר.

אלה הסיבות לא לזוז ממה שיש. כל חיינו השקענו בלבנות את הקריירה, חיברנו בין הזהות המקצועית למי שאנחנו, ולא פשוט לאבד את כרטיס הביקור המוכר. אבל זה בדיוק המקום להבין שאנחנו לא כרטיס הביקור שלנו, לא התפקיד, לא הארגון. יש לנו המון נכסים, יכולות וניסיון שהולכים איתנו. הבעיה היא שהם לא בהכרח מתגבשים לכותרת של תפקיד מהסוג שאנחנו רגילים לבחון. בעולם שבו מקצועות משתנים, תפקידים נוצרים ותעשיות מתעצבות, אם מישהו עוזב תפקיד וארגון בגיל 50, הוא לא בהכרח מבין מה האפשרויות העומדות בפניו, היכן יש תפקידים שזקוקים לערך שאנחנו מביאים, איך קוראים להם ואיך מגיעים אליהם. בשלב הזה, חיפוש עבודה אינו כולל קורות חיים, חברות השמה ומודעות בעיתון למשרות מוכרות. צריך להתחיל "להתגלגל".

בואו נפרק את התהליך הזה. זו לא הפעם הראשונה שאתם שומעים על הצורך לעשות רשימה של כל מי שאתם מכירים ולקבוע איתם פגישת קפה. אבל חשוב להבין את מטרת הפגישות: אתם לא מחפשים עבודה. אנשים לא פוגשים לקפה אנשים אחרים ששואלים אותם אם יש להם משהו בשבילם. המטרה שלכם היא ללמוד על עולמות אחרים, היכן יש עשייה שמעניינת אתכם, שאתם יכולים להביא אליה ערך, ואיך קוראים לה. אתם יוצאים לפגישות כדי לאסוף מידע, למפות את האפשרויות, להבין מה גורם לכם לרצות לשמוע עוד ומה ממש לא. ה"גלגול" נובע מכך שנקודת המוצא של השיחות האלה איננה נקודת הסיום. בתהליך הזה אתם מתגלגלים מאדם לאדם בהמשך למה ששמעתם, לחיבורים שיעשו עבורכם, לעולמות חדשים שיתגלו לכם.

כדי להתחיל להתגלגל, צריך לקבוע פגישות, ועוד קודם לכן לשאול עם מי להיפגש. אז כן, תעשו רשימה. ואחרי שתכתבו את כל השמות שעולים לכם בראש, תגלו שיש עוד המון אנשים שאתם מכירים. מהלימודים, מהשירות, מהעבודה, כאלה שעזבו לפניכם, חברים, חברים של חברים, כרטיסי ביקור שאספתם עם השנים.

ברשימה שלכם יש כמה סוגי אנשים. הסוג הראשון הוא אנשים שמכירים אתכם בהקשר של העשייה המקצועית שלכם. אינכם צריכים "להסביר" להם מי אתם ומה אתם יודעים לעשות. הסוג השני הוא אנשים שעשו את הדרך הזאת לפניכם ועשו שינוי שמעניין אתכם. אחר כך יש אלה שהשם שלהם עלה כי תחום הפעילות שלהם מעניין אתכם, ויש אנשים שפשוט יושבים בצמתים מעניינים, מכירים המון אנשים או תחומי עשייה. הסיבה לכך שכל אחד מהאנשים נמצא ברשימה חשובה כי היא גם התשובה לשאלה שגורמת אי-נחות, "איך בכלל פונים?"

אותנטיות היא שם המשחק. וגם העובדה שאתם לא מבקשים כלום, להיפך, אתם כאן כדי לשמוע. רוב האנשים שמחים לספר את הסיפור שלהם, מה הם עושים ואת מי הם מכירים. הסיפורים האלה חשובים כדי לסמן מה מעניין אתכם ומה לא. השיחה הזאת שבה אתם מבקשים כוס קפה מתחילה בדיוק בסיבה שבגללה הוספתם את האדם לרשימה. אז מה אומרים? את האמת, שאתם בוחנים עכשיו את המשך הדרך, את מגוון האפשרויות, וכשחשבתם עם מי אתם רוצים לדבר, שמם עלה כי אתם רוצים לשמוע על הדרך או על הפעילות שלהם. תתחילו את השיחות באנשים שאתם מכירים הכי טוב, שיבינו היכן אתם עכשיו וידרשו פחות הסברים. לאט לאט תרחיבו את המעגלים לאנשים שאולי כבר שנים לא שוחחתם איתם, אבל משהו במקום שבו הם נמצאים עכשיו גורם לכם לרצות לשמוע. תגידו להם בדיוק את זה.

 זמן חיפוש העבודה

אין צורך לומר שאתם מחפשים עבודה או לשאול אם הם מכירים מישהו או משהו. זה ברור לכל הצדדים. תנו לשיחה להתפתח. ממילא בשלב מסוים היא תגיע אליכם, למה שעשיתם, למה שאתם מחפשים. כדאי שתדעו להגיד יותר מתפקיד ומשרה, שתדעו לומר מה הערך שאתם מביאים לשולחן, מהו סך הניסיון והיכולות שלכם. חישבו על מי שיושבים מולכם. יותר משחשוב להם מה אתם רוצים, חשוב להם להבין מה אתם יכולים לעשות עבורם או עבור אלה שהם מכירים.

מאחר שאתם מתגלגלים עכשיו, כל פגישה כזאת צריכה להסתיים בשאלה עם מי עוד כדאי לי להיפגש. החיבורים האלה, לפחות בסבבים הראשונים, הם התוצר הכי חשוב של פגישות הקפה שלכם ואתם צריכים לעזור להם לקרות.

אחרי כל פגישה, שלחו מייל תודה לבני השיח שלכם ובקשו מהם לעשות עבורכם את הקישור שעלה בשיחה. הזכירו להם במשפט את ההקשר שלו. זה יקל על איש הקשר שלכם לעשות את החיבור.

צאו לדרך. בהתחלה אולי תרגישו לא טבעי, במיוחד אם הגעתם לתפקידים שבהם אתם רגילים שפונים אליכם, אבל אחרי שתעשו את הצעדים הראשונים תתחילו להכיר את המילים הנכונות לתיאור הניסיון שלכם והעולמות שמעניינים אתכם. ולא פחות חשוב, זה הזמן להיות פתוחים, גמישים, במחשבה בעיקר. להבין שיש צורות שונות לעבודה ולא חייבים מראש לבחור או להחליט. התמונה תתבהר וההזדמנות תגיע. בהצלחה.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com