בזק | לפני כולם

משרד המשפטים בוחן: חיזוק עצמאות הדירקטורים

חשיפת "גלובס": צוות במשרד המשפטים החל לגבש לאחרונה תיקון לחוק החברות, לפיו יינתנו פטורים מהגבלות לחברות שיעניקו עצמאות לדירקטוריונים

איילת שקד / צילום: איל יצהר
איילת שקד / צילום: איל יצהר

על רקע פרשת השחיתות לכאורה בחברת בזק ופיטורי הענק בחברת טבע, צוות במשרד המשפטים בוחן דרכים לחיזוק עצמאות הדירקטורים בחברות הציבוריות - כך נודע ל"גלובס". לפי המידע שבידינו, את הצוות מובילים עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי פיסקאלי) ועו"ד רוני טלמור, בכירה במחלקה הכלכלית-פיסקלית, שריכזה את תחום התאגידים.

עבודת הצוות אומנם נמצאת עדיין בתחילתה, אבל לפי המידע שבידינו, המטרה הסופית שלו היא לגבש תיקון לחוק החברות, שמחד יאפשר לתת לחברות ציבוריות תמריצים למינוי יותר דירקטורים חיצוניים; ומאידך יפעיל סנקציות על חברות ציבוריות שבהן הדירקטוריון אינו עצמאי ו"מתיישר" אחר בעל השליטה או המנהלים ללא ביקורת (שיטת "המקל והגזר").

עבודת הצוות החלה לפני שהתפוצצה פרשיות בזק וטבע, אבל אין ספק שהבעיות שהתגלו במקרים הללו מעודדות את לוין וחבריו להגביר את הלחץ על הדוושה בניסיון למצוא פתרונות נוספים לבעיות בממשל התאגידי מהן סובלות לא מעט חברות ציבוריות.

כיום, לפי החוק, מחויבת כל חברה ציבורית למנות שני דירקטורים חיצוניים שישבו בדירקטוריון. מינויים נועד להבטיח שבדירקטוריון ישבו לפחות שני נציגים שאין להם תלות בבעל השליטה, ושיכולים לפעול באופן אובייקטיבי לטובת החברה. שני הדירקטורים הללו אמורים להיות "כלבי השמירה" של בעלי המניות מהציבור. ואולם, בפועל, פעמים רבות מי שמביא בעקיפין את הדירקטורים החיצוניים הוא בעל השליטה, שמעודד מינוי של דירקטורים "שלא ישאלו שאלות קשות מדי". הצוות במשרד המשפטים דן באפשרות להגדיל את כמות הדירקטורים החיצוניים בחברות.

כמו כן, כיום הדירקטורים החיצוניים יכולים לשבת בדירקטוריון עד 9 שנים, אבל הם צריכים להתמנות מחדש כל שלוש שנים על ידי רוב מקרב בעלי המניות, שאינם בעל השליטה בחברה הציבורית. לכאורה, המינוי מחדש על ידי המוסדיים אמור היה להביא לכך שהדירקטורים החיצוניים יהיו משוחררים מלחצי בעל השליטה או המנהלים שמטעמו. ואולם בפועל, מאחר שהשוק בארץ הוא קטן - זה מאוד קשה.

הצוות בראשות מאיר לוין בוחן אפשרות לתקן את החוק כך שדירקטורים חיצוניים ימונו לתקופה אחת של חמש או שש שנים והמינוי שלהם לא יצטרך להיות מאושרר מחדש כל שלוש שנים כפי שנהוג היום.

רעיון נוסף לעידוד עצמאות הדירקטוריונים, שנבחן על ידי הצוות נוגע לדירקטור הבלתי תלוי. דירקטור בלתי תלוי הוא דירקטור עצמאי, בנוסף לדירקטורים החיצוניים, שחוק החברות מאפשר למנות אותו בחברה ציבורית בניסיון לחזק את עצמאות הדירקטוריון. הדירקטור העצמאי אמור לשרת את טובת החברה כולה, מבלי להיות תלוי באינטרסים של בעלי השליטה. בזמן שחוק החברות מטיל על חברה ציבורית את החובה למנות לה לפחות שני דירקטורים חיצוניים, כאמור, הוא איננו מטיל עליה חובה למנות לה דירקטור בלתי תלוי. אחת האפשרויות הנבחנות היא להפוך את הנוהג של מינוי דירקטור בלתי תלוי לחובה של מינוי דירקטור חיצוני שלישי.

ומהם התמריצים שיקבלו החברות הציבוריות שיגבירו את עצמאות הדירקטוריונים שלהם ויקטינו את התלות של הדירקטורים בבעל השליטה או במנהלים? במשרד המשפטים שוקלים לתקן את החוק באופן שחברות ביטוח או תאגידים פיננסיים שיגבירו את עצמאות הדירקטוריונים שלהם יקבלו פטור מהגבלות שהוכנסו בתיקון 20 לחוק החברות, שחל על החברות הציבוריות.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) בוחנת כיוונים אפשריים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון וועדותיו, בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות שהן חברת איגרות חוב. ההנחה בבסיס בחינה זו היא, כי בחברה שתבחר להגביר את עצמאות הדירקטוריון, ניתן יהיה לתת משקל גבוה יותר לאישורים שניתנים בידי הדירקטוריון וועדותיו, ולהקל בהיבטים מסוימים בדרישות הממשל התאגידי, בעיקר כאלה המחייבות אישורים של האסיפה הכללית.

"מדובר בבחינה ראשונית בלבד, במסגרתה קוימו מספר שיחות ומפגשים עם גורמים שונים בשוק, וטרם הועברה המלצה כלשהי בעניין לשרת המשפטים".

ההצעות שעל השולחן:

- הגדלת מספר הדירקטורים החיצוניים משניים לשלושה

- דירקטורים חיצוניים ימונו ל-5-6 שנים במקום 3 היום

- מינוי של דירקטור חיצוני לא יצטרך להיות מאושרר

- מינוי דירקטור שלישי עצמאי ובלתי בתלוי

- חברות שיחזקו את הדירקטוריון יזכו לפטורים מהגבלות בתיקון 20 לחוק החברות

עסקת דסק"ש-מעריב וקריסת טבע כמשל | פרשנות

למרות שורה של שינויי חקיקה והגבלות רגולטוריות שנכנסו בשנים האחרונות, הממשל התאגידי בחלק מהחברות הציבוריות בישראל הוא במקרים לא מעטים עדיין לוקה מאוד בחסר. כך למשל, בשלושה מקרים שונים, שאינם קשורים ביניהם, כשלו הדירקטוריונים של חברת בזק , ולהבדיל, של חברות טבע ו- אי.די.בי בפיקוח על בעלי השליטה וההנהלות.

הדוגמה הקלאסית לאופן שבו דירקטוריון חברה פעל באופן רשלני, שלא לטובת החברה ובעלי המניות שלה מקרב הציבור - ולא פיקח כמצופה על בעל השליטה, היא זו שקרתה בעסקת רכישת עיתון מעריב על ידי חברת דסק"ש, שהייתה שבשליטת קונצרן אי.די.בי. ב-24 במארס 2011 התבקש דירקטוריון דסק"ש לאשר את הצעת בעל השליטה דאז בחברה, נוחי דנקנר, להתקשר בעסקה לרכישת השליטה במעריב החזקות. הדירקטוריון קיים דיון של כשעה וחצי בלבד בעסקה, ובסופו אישר פה אחד את ההתקשרות, בהתאם להצעה שהונחה לפניו. בעקבות החלטה זו השקיעה דסק"ש במעריב במהלך השנה וחצי שלאחר מכן סכום של כ-360 מיליון שקל - שרובו ככולו ירד לטמיון.

בתביעה נגזרת שהוגשה מאוחר יותר נגד חברי הדירקטוריון נטען כי החלטת דירקטוריון דסק"ש בדבר רכישת "מעריב", כמו גם החלטות שהתקבלו לאחר מכן שהביאו להגדלת ההשקעה במעריב, התקבלו באופן רשלני ופזיז, ולדירקטורים שקיבלו החלטות אלה יש אחריות כלפי החברה בגין ההפסד שנגרם לה. ביולי האחרון התגבשה פשרה בין הצדדים, לפיה דנקנר והדירקטורים בדסק"ש ישלמו 100 מיליון שקל - מתוכם 4 מיליון דולר מכיסם הפרטי - לטובת סגירת התביעה הנגזרת שהוגשה נגדם בפרשת מעריב.

ואולם, לאחרונה מתח היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, ביקורת חריפה על כך שהחברה הפקיעה לדבריו את זכותו של התובע הייצוגי לנהל את ההליך ו"נטלה על דעת עצמה את המושכות" להגעה לפשרה ללא אישור מבית המשפט. בכל מקרה, גם אם התביעה הנגזרת בפרשת מעריב תסתיים בזה שהדירקטורים ישלמו באמצעות חברת הביטוח 100 מיליון שקל לבעלי המניות, צריך לשאול את איך עסקה כזאת רשלנית בכלל באה לעולם בחסות הדירקטוריון.

במשרד המשפטים מאמינים שחיזוק עצמאות הדירקטורים בחברות הציבוריות והקטנת ההשפעה של בעל השליטה, עשויה למנוע עסקאות כמו עסקת רכישת מעריב, בעתיד.

במקרה של טבע, חברי הדירקטוריון החברה הציבורית לא הצליחו למנוע את פיטורי הענק בחברה למרות נורות אזהרה ביחס למצבה של טבע. גורם המצוי בענייני החברה אמר ל"גלובס" שצעדי התייעלות קטנים יותר בעבר בטבע היו מונעים את הפיטורים ההמוניים היום. ואולם, לדבריו, דירקטוריון החברה ומנהליה חששו מ"השתלטות עוינת" של גורם חיצוני על טבע וזה הביא לכך שהדירקטורים לא קיבלו בזמן אמת החלטות ענייניות ואמיצות שהיו מחויבות המציאות.

הדוגמה הקיצונית ביותר והיחידה שנגועה לפי החשד בפלילים היא פרשת בזק. אחת הפרשיות שבגינן ממליצה רשות ניירות ערך להעמיד לדין את בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', ואת בכיריה הנוספים עוסקת בהדלפת חומרי הוועדה הבלתי תלויה של החברה לאלוביץ' ולמקורביו.

ברשות חשפו הדלפות מתמשכות של דיוני הוועדות הבלתי תלויות של בזק שנדרשו לבחינת עסקאות בזק-yes ובזק-חלל תקשורת. מהחקירה עלה, כי לעתים הנחו אלוביץ' ומקורביו את הגורמים המדליפים מתוך דיוני הוועדה לפעול בקרב חברי הוועדה, על מנת לקדם עניינים בהתאם לאינטרסים של בעל שליטה ומקורביו בעסקה.

לפי החשד, בתקופת גיבוש ואישור העסקאות ניצלו לינור יוכלמן וסטלה הנדלר את מעמדן בוועדות הבלתי תלויות, פעלו בהתאם להנחיות שקיבלו מאנשי יורוקום שבבעלות אלוביץ', כדי ליזום ולסכל מהלכים הן בקרב חברי הוועדה והן מול גורמי מקצוע חיצוניים שהיו מעורבים בעבודת הוועדה. לפי החשד, מהלכים אלה - היה בהם כדי לקדם את האינטרסים של יורוקום.

כתוצאה מפעילותם האסורה של החשודים, טוענת הרשות, קיבלה יורוקום יתרון משמעותי בלתי הוגן על-פני ציבור המשקיעים בבזק.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988