הנקראות ביותר

בוגרי מדעי הרוח, חברות ההייטק מחפשות גם אתכם

יותר ויותר חברות הייטק פותחות את שעריהן למועמדים שבעבר לא חלמו להשתלב בתחום ■ אילו תפקידים יכולים להתאים לבוגרי מקצועות הומניים, ומה השכר הצפוי לאלה שיעברו את המבחנים?

עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק
עבודה בהייטק / צילום: שאטרסטוק

השאלה "אבל מה תעשו עם זה" שמופנית לעתים קרובות מדי לסטודנטים בפקולטות למדעי הרוח והחברה, מעצבנת ככל שתהיה, פוגעת בחולשה אמיתית של שוק העבודה - אין הרבה משרות ששכר הולם בצדן לבוגרי התארים האלה. אבל אם פעם ענף ההייטק היה סגור לחסרי הרקע הטכנולוגי, היום יותר ויותר חברות מבינות שמה שחשוב זה לא הרקע אלא ההברקה, ומגייסות אנשים משלל תחומים ותארים.

"בהייטק הקלאסי, של חברות כמו סאפ או HP, יש בעיקר מהנדסים ואנשי פיתוח, ואני חושבת שנראה פחות תפקידים כאלה", אומרת נטע פלר, סמנכ"לית משאבי אנוש בסטארט-אפ נטורל אינטליג'נס, הפועל בתחום אתרי ההשוואות, "אבל בעולם האינטרנט, השיווק אונליין נפתח לאנשים שלאו דווקא למדו מדעי המחשב. מהרבה בחינות, לדוגמה תנאי העבודה, מדובר בהייטק, אבל זו קריירה שונה".

אחת המשרות שפתוחות לדבריה לאנשים כאלה היא של אנליסט שיווק (מרקטינג אנליסט), המנהל קמפיין מבוסס דאטה. "הוא מנהל קמפיין בגוגל ובפייסבוק. החבר'ה האלה צריכים יכולות אנליטיות מסוימות, אבל אצלנו ממלאים את התפקיד בוגרי כלכלה, כמו גם פסיכולוגיה, ויש גם קלינאית תקשורת ומי שלמד משפטים. הם צריכים לעשות אנליזות אבל גם לדעת לקשר בין אנליזה לבין ביזנס". השכר ההתחלתי בתפקיד הזה נע בין 13 אלף שקל ל-15 אלף שקל, והוא דורש הכשרה מלאה של כחודש ועוד 3-6 חודשים עד שניתן לעבוד באופן עצמאי.

"על פניו לא מעניין אותנו מה הם למדו", מוסיפה לירון קרלינסקי ממחלקת משאבי האנוש של החברה. "חשוב לנו שיהיה פרופיל הצטיינות, אדם שהוא הישגי ומצליח. גם הצטיינות בצבא מובאת בחשבון".

דפוס ההצטיינות הוא כרטיס כניסה לתפקידים נוספים. "עובדת אצלנו מישהי שלמדה קולנוע, הייתה קצינה בצבא, וראינו דפוס של הצטיינות. היא הגיעה אלינו במקרה ל-QA דרך מישהו שהיא הכירה. אז לא בדקנו את יכולותיה האנליטיות והסתפקו בהצטיינות. היום היא מהעובדים הבולטים שלנו, היא התקדמה לתפקיד מנהלת פרויקטים וכשהתפנה תפקיד של ניהול צוות בפיתוח, היא קיבלה אותו", אומרת פלר.

עוד בנושא גלובס טק


טלי שם טוב, מנכ"לית קווליטסט ישראל, חלק מחברה גלובלית המעניקה שירותי בדיקות תוכנה ואיכות, מדגישה שיותר מתואר רלוונטי הם מחפשים אנשים עם תכונות מתאימות, כמו פוטנציאל מחשבתי, סקרנות וראייה מערכתית.

"מגיעים אלינו לפעמים בוגרים של מדעי החברה ותקשורת. אנחנו מעבירים אותם מבחנים שבהם הם צריכים להציע בדיקות ולענות על שאלות לוגיות. אנחנו בוחנים חשיבה מחוץ לקופסה. חשוב לנו לאתר שכל ואוטודידקטיות, ואם יש כאלה, אנחנו כבר ניתן הכשרה מלאה. בדרך כלל היא נמשכת כחודש, ובהמשך יהיה און-ג'וב טריינינג".

- מה צריך כדי לעבור את המחסום הראשוני ולקבל הזדמנות להיבחן?

"אנחנו עושים סינון טלפוני וראיון אישיות מקצועי".

- הייתם מקבלים מישהו שהוא גם מרקע הומני וגם מבוגר יחסית?

"ברור. אנחנו נעשה את ההסבה. כבר גייסנו מישהו בן 65 שהגיע מעולם הניהול, ועשה הרבה אופרציה בחייו. תואר הוא חשוב, אבל לא מהותי".

נועם מרדכי, מנהל פיתוח עסקי ושותפויות בסטארט-אפ וורקי (workey), פלטפורמה טכנולוגית להשמה, או כפי שהוא מגדיר אותה "טינדר למקומות עבודה", אומר שגם בוגרי תואר בספרות יכולים להשתלב בתפקידים מעניינים בהייטק. "זה אולי לא תמיד פשוט, אבל בעולם ההייטק כבר מבינים שההצלחה לא ניכרת בהכרח ברקע האקדמי. קודם כול צריך סט של כישורים. זה לא שהאקדמיה בטלה, אבל היא רק אחד המדדים. דבר שני, צריך ניסיון, או ליתר דיוק חוויות. אנשים בעלי אוריינטציה טכנולוגית, גם אם לא נחשפו אליה, שעשו משהו כמו לארגן האקתון באוניברסיטה. הלקוחות שלנו טאלנטים שיש להם יכולת ללמוד מהר. והדבר השלישי הוא תכונות אופי והתאמה לדנ"א של החברה. זה יותר חשוב לפעמים מרקע אקדמי.

"יש סטיגמה שחברות הייטק מחלקות באופן דיכוטומי בין מקצועות טכנולוגיים של מפתחים שהם כותבי קוד לבין משרות אדמיניסטרציה. זו תפיסה שגויה. יש סקאלה רחבה של מקצועות ותפקידים".במקצועות הגמישים יותר, מרדכי מציין כדוגמה את כל מה שקשור לניהול לקוח. "הם אלה שאחראים לוודא שהמוצר המוטמע מצליח ונותן ערך ללקוח. הכישורים הנדרשים למקצוע כזה הם יחסי אנוש ושירותיות, ויכולת למידה מהירה, גם אם קצת טכנולוגית".

תפקידים אחרים הם בתחום הפיתוח העסקי ומנהלי מוצר ומעצבי מוצר, שלברי מרדכי יכולים להגיע גם מעולם האמנות. ומה לגבי שכר? מרדכי נזהר שלא לצאת בהצהרות אבל מציין שבאופן כללי, בהייטק כמו בהייטק, השכר גבוה יחסית, והעוסקים במוצר יכולים להגיע לשכר שנע בין 20 אלף שקל ל-30 אלף שקל.

כמה מרוויחים
 כמה מרוויחים

"יותר קל ללמוד לתכנת מאשר ללמוד להרגיש שפה"

ד"ר מיכה בריקסטון, מייסד שותף, נשיא ומנהל הפעילות בישראל של הסטארט-אפ Chorus.AI, העוסק בבינה מלאכותית ובעיבוד שפה לניתוח שיחות מכירה B2B, מאשר שהאופציות פתוחות והכישורים הם שקובעים. אחד התפקידים המבוקשים בחברות בינה מלאכותית, לדוגמה, הוא בלשנות חישובית. "כבר הגיעו אלינו עובדים ללא רקע במחשבים", אומר בריקסטון, שעשה את התואר הראשון במדעי המחשב ואת הדוקטורט במדעי הקוגניציה.

"אחד העובדים החזקים שלנו סיים תואר ראשון במדעי הקוגניציה, הקשור למדעי הרוח. מה שחשוב לנו הוא IQ גבוה ויכולת להסיק תובנות".

- איך אתם בודקים כישורים כאלה?

"באמצעות מבחן חשיבה. לפעמים אלה חידות של משחקי מילים, כדי למצוא חוש לשפה. בעיקרון אני מחפש חשיבה מחוץ לקופסה עם אינטואיציה לאופן ההתנהגות של שפה. פוליגלוטים".

- זה מתאים גם למשוררים וסופרים?

"אחד המתכנתים שלנו הוא מהמתרגמים הנחשבים בארץ. אנחנו מחפשים וירטואוז של שפה בעל אינטואיציה ותחושה. למתכנתים לא בהכרח יש את זה. הרבה יותר קל ללמוד לתכנת מאשר ללמוד להרגיש שפה".

- ומה רמות השכר בתפקידים כאלה?

"זה מתחיל נמוך, לא אשקר, אבל השכר יכול לעלות באופן משמעותי בהתאם לשנות הניסיון. הטווח נע בין 15 אלף שקל בחודש ל-25-30 אלף לבעלי ניסיון של 5-7 שנים".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!