המרוץ לאקזיטים נרגע; אילו מגזרים מרגישים מחוץ לשוק?

רוב הציבור רואה בנטייה של הסטארט-אפים לחפש אחר אקזיטים מציאות עסקית טבעית, אולם בקרב האוכלוסייה הערבית, בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע ומצביעי המפלגות החרדיות נוטים להאשים בכך את השלטון - כך עולה מסקר שנערך עבור "גלובס" לרגל ועידת ישראל לעסקים

קריירה  / צלם: save as
קריירה / צלם: save as

רוב הציבור (58% מהנשאלים) סבור שהמרוץ לאקזיט, שנחשב למאפיין של חברות ההייטק הישראליות, הוא "מציאות עסקית ותרבותית טבעית" - כך עולה מסקר שערך מכון סמית למחקר בהזמנת "גלובס" לקראת ועידת ישראל לעסקים. 26% מהנשאלים רואים בכך "כישלון של מערכת השלטון בישראל ליצור סביבה אטרקטיבית כלכלית לאורך זמן". ל-16% לא הייתה דעה.

שיעור האנשים שטענו שמדובר ב"מציאות עסקית ותרבותית טבעית" גבוה במיוחד בקרב בעלי רמת הכנסה גבוהה (73%). בהתאם, אחוז הנשאלים הגבוה ביותר שראה בכך כישלון של מערכת השלטון בישראל היה בקרב בעלי רמת הכנסה נמוכה מהממוצע (38%).

חרדים וערבים הם האוכלוסיות המובילות בדוחות העוני של הלמ"ס בעקביות, ושיעור העוני בקרבם נע בשנים האחרונות סביב 45% בקרב חרדים ו-50% בקרב ערבים. כך, בסקר "גלובס", 36% מהערבים ענו שהמרוץ לאקזיט הוא כישלון של המערכת השלטונית, שיעור זהה לאלה שאמרו כי מדובר במציאות עסקית ותרבותית טבעי. גם בקרב מצביעי המפלגות החרדיות ענו 36% מהנשאלים שמדובר בכישלון. על בסיס נתונים אלה, נראה שאחוז גבוה יחסית בקרב הנשאלים מאוכלוסיות שסובלות מעוני, סבורים שהשלטון בישראל כשל ליצור סביבה אטרקטיבית כלכלית יציבה, ושזו הסיבה לנטייה של חברות ההייטק הישראליות לאקזיטים מהירים. בקרב משתתפי הסקר, שיעור גבוה יחסית במגזר הערבי ענו שאין להם דעה (29%). אחוז דומה ענו שאין להם דעה בקרב מצביעי ישראל ביתנו (33%), וכך גם ענו 27% בקרב מצביעי יש עתיד.

במקביל לביקורת, בישראל פועלים שני אקסלרטורים למיזמים טכנולוגיים בחברה החרדית: קמא-טק, הפועל כבר משנת 2015, ו"מאיץ היזמיות" (yazamiot) המיועד לנשים חרדיות. בנוסף פועלים ארבעה אקסלרטורים של האוכלוסייה הערבית, ואקסלרטור נוסף של האוכלוסייה הבדואית: NBIC - Business Incubator Nazareth, TRI/O Tech, Q-Start, מעוף הייבריד ו-Mubadren הבדואי. רוב האקסלרטורים הללו פועלים כבר משנת 2014, ולבד ממטרות עסקיות, הם גם פועלים למען מטרה חברתית של קידום האוכלוסיות, החרדית והערבית, בכלכלה הישראלית. גם לכלכלת השיתוף עשויה להיות השפעה חיובית בהקשר זה: הדומיננטיות העולה של השכרת שירותים מאנשים פרטיים מצד אחד, ופלטפורמות לניהול השירותים הללו מהצד השני. כך אנשים ללא משאבים רבים, דוגמת האוכלוסייה הערבית והחרדית, עשויים לראות את עצמם חלק מעולמות ההייטק, לא רק כמשתמשים אלא גם כיזמים.

אף על פי שרוב מוחלט של הנשאלים ראו במרוץ לאקזיט "מציאות עסקית ותרבותית טבעית", נראה שהמרוץ הזה מתחיל להירגע, ומתחילה להסתמן מגמה שונה בזירת האקזיטים המקומית. על פי דוח האקזיטים של IVC ומשרד עו"ד מיתר ליקוורניק, בעוד מספר העסקאות ירד מ-120 בשנת 2016 ל-112, בשנת 2017 מספר האקזיטים בהיקף הגבוה מ-100 מיליון דולר עלה ב-60%. מגמה דומה עולה מדוח האקזיטים של PwC, כאשר מתוך 59 עסקאות רכישה שנספרו בדוח, 11 עסקאות עמדו על סכומים הגבוהים מ-250 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובס"


בניגוד לנהירה לאקזיטים מהירים שאפיינה את הזירה המקומית בעבר, המגמה שעולה מהנתונים האחרונים היא של עסקאות לא רבות, אך גדולות בהיקפן הכספי. ב-PwC הסבירו את השינויים, בין היתר, בתגובה של המשק המקומי לתמורות עמוקות במודלים הכלכליים העולמיים. במקביל, המוצרים המפותחים הולכים לכיוון של מערכות רחבות לניהול של שירותים ומידע, שעשויות לדרוש בגרות גדולה יותר של חברות ההייטק.

הצעירים, הלא-משכילים והערבים מרוצים פחות מתרבות האקזיטים
 הצעירים, הלא-משכילים והערבים מרוצים פחות מתרבות האקזיטים

לכתבה הקודמתמעין טירנגל ימונה למנהל שיווק חטיבת הספורט ב-888