הנקראות ביותר

אקזיט ייצוגי: עורכי הדין שגרפו עשרות מיליונים בשכר-טרחה

יש תמורה בעד האגרה: תביעות ייצוגיות נגד סונול, דלק, פז ועוד הניבו פסיקות שכר-טרחה עצומות לעורכי הדין שייצגו את התובעים ■ ומה חושבת על כך שרת המשפטים שקד?

בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

9 מיליון שקל - זהו סכום שכר-הטרחה הגבוה ביותר שהושג במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בשנה החולפת. שכר-הטרחה המכובד - בלשון המעטה - שולם לעורכי הדין שמוליק קסוטו ודוד יצחק ממשרד קסוטו-נוף (7.2 מיליון שקל) ולעורכי הדין נדב אפלבאום וזיו גלסברג, ממשרד גלסברג-אפלבאום (1.8 מיליון שקל) במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד סונול. זאת, בטענה כי החברה גבתה מלקוחות "דלקן סונול" מחירים גבוהים בהרבה מהמחירים שגבתה מלקוחות מזדמנים. במסגרת ההסדר הוסכם על החזר של כ-44 מיליון שקל לציבור, שינוי שיטת התמחור ללקוחות ה"דלקן" בעתיד, וכן גמול בסך מיליון שקל לתובע הייצוגי.

שכר-הטרחה השני בגובהו שנפסק השנה במסגרת הסדר בתביעה ייצוגית, נולד אף הוא במסגרת "תביעות הדלקנים" (הוגשו שלוש תביעות נגד חברות הדלק הגדולות באותו נושא) - ועומד על סך של כ-7.2 מיליון שקל שנפסקו לעורכי הדין סיני אליאס, אורי אדלשטיין, כרמית ברנשטיין ואורי בנקי במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת פז. התובעים טענו כי החברה גבתה מלקוחות "פזומט" מחירים גבוהים מאלה שהושתו לקוחות מזדמנים. במסגרת ההסדר שאושר בשבוע האחרון של שנת 2017, הושג פיצוי בסך של למעלה מ-41.6 מיליון שקל לטובת ציבור לקוחות "פזומט", והוסכם על שינוי שיטת תמחור הסולר ללקוחות ה"פזומט" בעתיד.

שכר-הטרחה שנפסק ב"תביעות הדלקנים" הוא השלישי בגובהו משכרי-הטרחה שנפסקו אי-פעם בישראל בתובענות ייצוגיות. זאת, לאחר שבשנת 2016 נפסק שכר-טרחה עתק בסך 9.75 מיליון שקל לעורכי הדין דורון לוי ויצחק אבירם. האחרונה ייצגו תובעים ייצוגיים נגד הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי, בטענה לגביית פרמיות גבוהות מלקוחות שלא כדין, והשיגו לציבור פיצוי בהיקף של 75 מיליון שקלר.

איך הסתיימו הייצוגיות בשנת 2017
 איך הסתיימו הייצוגיות בשנת 2017

שנה קודם לכן, ב-2015, גרף עו"ד אהוד גוט ממשרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני את שכר-הטרחה הגבוה ביותר שנפסק עד כה - בסך 11.5 מיליון שקל - בעקבות תביעה ייצוגית שניהל נגד מקורות ומדינת ישראל, בגין הקצאת מניות מקורות תוך קיפוח המיעוט.

עוד בנושא דין וחשבון


אלה הם חלק מהנתונים שעולים מסיכום כלל התביעות הייצוגיות שהוגשו והסתיימו בישראל אשתקד. הסיכום נערך על-ידי עו"ד אסף פינק, והוצג בכנס השנתי השמיני לתביעות ייצוגיות בישראל של מרכז "הלכה ומעשה" שנערך בת"א. הנתונים שמציג עו"ד פינק, מלמדים על עלייה בסכומי שכר-הטרחה הנפסקים בשנים האחרונות לטובת עורכי הדין המייצגים תובעים ייצוגיים.

התבגרות והתמקצעות

לדברי עו"ד סיני אליאס, הנמנה על "מתעשרי הייצוגיות" השנה, הנתונים מלמדים על התבגרות שוק הייצוגיות. "השוק התבגר והתמקצע. גם שוק עורכי הדין וגם השופטים שעוסקים בתביעות הייצוגיות. כל מי שמעורב בתחום מבין היום שהתביעות הרציניות נותנות שירות עצום להסדרה הכלכלית ולתיקון עיוותים במשק.

"ברגע שהבינו שהאכיפה הפרטית היא מאוד משמעותית, ושאפשר להביא לפיצוי של עשרות מיליוני שקלים לציבור וגם לתקן את העיוותים, כמו שקרה בתיק שלנו, אז יש הכרה גם בזה שמגיע גמול שיעודד עורכי דין עם תביעות רציניות להשקיע שנים ארוכות של עבודה ותשומות מאוד משמעותיות ולקחת סיכונים שהם לא מובנים מאליהם כדי להוביל תיק כזה, ולנסות להשיג את ההישגים לציבור", הוא אומר.

עו"ד אליאס הוא שם "חדש" בטבלת המתעשרים הייצוגיים, אבל התחום לא חדש לו. "אנחנו לא מנהלים עשרות תביעות ייצוגיות. אנחנו בוחרים תיקים בפינצטה, בעיקר בתחום ניירות-ערך, ומנהלים את ההליכים בהם במשך מספר שנים, כדי להגיע לתוצאות המקסימליות עבור הציבור. אני מאמין שכדי להשיג הישגים צריך לנהל תיק עד הסוף", הוא מסביר.

מה הטריד את הציבור - התחומים הייצוגיים הנתבעים ביותר
 מה הטריד את הציבור - התחומים הייצוגיים הנתבעים ביותר

כך גם קרה בתיק שניהל נגד חברת "פז" בפרשת הדלקנים. לדבריו, "התיק של פז הוגש בשנת 2011, וההסדר אושר בסוף 2017. ניהלנו את התיק הזה במשך שש שנים. הבקשה לאישור (לניהול - א' ל"ו) תביעה ייצוגית התקבלה, ורק אז הציעו לנו הצעות להסדר שלדעתנו היו נמוכות יחסית, ולכן המשכנו לנהל את התיק. היו הליכי הוכחות עם חוות-דעת של מומחים כלכליים ועשרות בקשות. פז ניסתה לערער לעליון על ההחלטה לאשר לנהל את התביעה כייצוגית, והגענו לנקודה שהגשנו סיכומים כבר, והייתי אמור לקבל פסק דין בתביעה.

"אני מבחינה אישית רציתי להגיע לפסק דין ושנקבל את המקסימום. בית המשפט עודד את התיקים השונים ב'פרשת הדלקנים' להגיע לפשרה, והתיק הראשון שנגמר בפשרה היה התיק נגד סונול. בגלל שבית המשפט הבהיר כי יש עניין ציבורי להסדיר את הבעיה בצורה רוחבית לכל חברות הדלק ועודד אותנו להגיע לפשרה למרות שהיינו כבר בסוף התיק, סיימנו את הסכסוך".

התיק השלישי ב"פרשת הדלקנים" טרם הסתיים, אך צפוי להביא תוצאות דומות. "אנחנו נמצאים בשלהי המו"מ להסדר פשרה", אומר עו"ד אליאס.

ים המלח, לנדמארק ועיריית גבעתיים

עוד ממתעשרי הייצוגיות בשנה שחלפה - אם כי בסכומים נמוכים משמעותית יותר - הם עורכי הדין עמית מנור, יוקי שמש ואורי ברעם, שמות מוכרים בתחום שכבר כיכבו ברשימת ההסדרים הייצוגיים הגדולים בעבר. השלושה גרפו שכר-טרחה בסך 4.9 מיליון שקל במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד מפעלי ים המלח, בגין גביית מחיר מופרז ולא הוגן לאשלג. ההסדר כלל פיצוי בסך 19 מיליון שקל לציבור, וגמול צנוע בסך 100 אלף שקל לתובע הייצוגי.

אחריהם מככבים ברשימת שכר-הטרחה, עורכי הדין גיל רון ואביעד סרן, גם הם "כוכבים חוזרים" ברשימה, שקיבלו השנה שכר-טרחה בסך כ-3.26 מיליון שקל במסגרת הסדר שהושג בתביעה ייצוגית נגד חברת לנדמארק בעקבות הכללת פרטים מטעים בתשקיף. במסגרת ההסדר הושג פיצוי בהיקף 22 מיליון שקל לציבור וגמול של 816 אלף שקל לתובע הייצוגי.

המשותף לארבעת התיקים שמובילים את רשימת שכר-הטרחה הוא העובדה שאת כל ההסדרים בתיקים הללו אישר השופט עופר גרוסטקופף, שמסתמן כשופט שאינו נרתע מפסיקת שכר-טרחה גבוה לעורכי הדין בתביעות ייצוגיות.

מהתיק החמישי ומטה, סכומי שכר-הטרחה צונחים לאזור המיליון שקל. לפי הנתונים בסקר התביעות, - עורכי הדין עדי מוסקוביץ ודביר גליזר, שייצגו תובעים ייצוגיים בתביעה נגד עיריית גבעתיים, בטענה לגביית "אגרת כבאות" מבלי לקבל אישור שר הפנים והאוצר, גרפו שכר-טרחה בהיקף 1.2 מיליון שקל. התובעים הייצוגיים באותו תיק קיבלו גמול בסך 300 אלף שקל והפיצוי לציבור עמד על סך של כ-8.2 מיליון שקל;

עורכי הדין זאב קורמן ונחום אורן קיבלו השנה שכר-טרחה של כ-810 אלף שקל במסגרת הסדר פשרה בתביעה שניהלו נגד חברת "נעלי נאות", בטענה כי פגעה בתחרות ובמחיר שבו נמכרו נעליה לצרכן; ועו"ד צביקה מצקין קיבל שכר-טרחה בגובה של כ-720 אלף שקל בהסדר שאושר במסגרת תביעה נגד חברת "דרך ארץ" וחברות נוספות, בטענה כי הן החזיקו בידיהן כספי זיכוי שהיה עליהן להשיב ללקוחותיהן.

מהפך: ירידה במספר הבקשות

עוד עולה מהמחקר בעניין התביעות הייצוגיות כי במסגרת הסדרי הפשרה הגדולים של שנת 2017 הושבו לציבור מעל 197 מיליון שקל; שכר-הטרחה ממוצע שנפסק לעורכי הדין עמד על כ-3.1 מיליון שקל והגמול הממוצע לתובעים הייצוגיים עמד על כ-1.4 מיליון שקל.

מהנתונים עולה גם כי ב-2017 נרשמה ירידה של כ-4% במספר הבקשות שהוגשו לאישור/ניהול תביעות ייצוגיות, לעומת 2016. לפי הסיכום השנתי, בשנת 2017 הוגשו כ-1,441 בקשות לאישור, לעומת כ-1,500 בקשות לאישור ב-2016. מדובר בירידה חריגה, לאחר שבשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה במספר התובעות הייצוגיות מדי שנה. כך, בשנת 2015 הוגשו כ-1,385 בקשות לאישור ייצוגיות; בשנת 2014 הוגשו כ-1,233; ובשנת 2013 הוגשו כ-1,132 בקשות לנהל תביעה ייצוגית.

לדברי עו"ד פינק, הנתונים סותרים את טענת שר המשפטים אילת שקד, על ריבוי תביעות סרק, שהולידה את יוזמת של השרה להשיק את "מהפכת האגרות" בתחום הייצוגיות (ראו מסגרת). "ניתוח הנתונים של השנה האחרונה מראים כי בניגוד לטענות שרת המשפטים והתאחדות התעשיינים קיימת ירידה במספר הייצוגיות המוגשות ובסכומי שכר-הטרחה בהסתלקויות", מציין עו"ד פינק, "כלומר אין שום תופעה של מאות תביעות סרק אלא אדרבה התובענות הייצוגיות מביאות לשינוי התנהגות משמעותי בקרב חברות ציבוריות, חברות מזון תקשורת ותחבורה ועוד".

עו"ד פינק מסכם, כי הנתונים מלמדים שקיימת עלייה במספר הסדרי הפשרה המאושרים בתביעות ייצוגיות, לצד הירידה (של 4%) במספר הייצוגיות שמוגשות; וכן כי יותר הליכים מסתיימים לטובת הציבור.

"הנתונים מראים כי טענתה של שקד על ריבוי תביעות סרק - לא מעוגנת במציאות"

שרת המשפטים, איילת שקד, קידמה השנה יוזמה שנויה במחלוקת להטיל אגרות כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות. היוזמה נחשפה לראשונה ב"גלובס" לפני כשנה וחצי, וזכתה לתמיכה של התעשיינים והחברות הגדולות - אך לביקורת נוקבת מצד חלק מעורכי הדין והמשפטנים, הטוענים כי היא פוגעת בתכלית חוק התובענות הייצוגיות, שנועד לאפשר לאזרחים הקטנים להתארגן נגד עוולות של תאגידים וגופים גדולים. בנובמבר האחרון עברו התקנות בנוגע להטלת האגרות בוועדת החוקה של הכנסת בנוסח מרוכך, שלפיו כתנאי להגשת ייצוגית בבית המשפט המחוזי, תשולם אגרה של 16 אלף שקל, וכתנאי להגשת ייצוגית בבית משפט השלום תיגבה אגרה בסך 8,000 שקל.

שרת המשפטים הסבירה את היוזמה אז, ב'פוסט' שבו כתבה: "אני יוצאת משתי נקודות מוצא: האחת - תובענות הן כלי אכיפה אזרחי וצרכני חשוב מאין כמותו; השנייה - יש מאות תובענות סרק. מדי שנה מוגשות כ-1,300 תובענות (שיא עולמי ביחס לגודל האוכלוסייה), רק 1% (!) מהן מסתיים בפסק דין. כמובן שאלה פסקי דין חשובים מאוד ששמים סוף לעוולות של בעלי עסקים בעייתיים. אבל לאן נעלמות כל 99% התובענות?"- ועל כך ענתה שקד: "אז ככה - רבות מהן מסתיימות בפשרה, רבות אחרות מסתיימות בהסתלקות של התובע. למה מגישים כל-כך הרבה תובענות? כי אפשר. כי זה בחינם, וכי ב'שיטת מצליח' אולי יכניס עורך הדין כמה מאות אלפי שקלים לכיס על חשבון בית העסק שתבע, שמשית את העלות על כולנו, הצרכנים. יוקר המחיה כבר אמרנו?"

אז איך הסתיימו התביעות ייצוגיות בשנת 2017? לפי נתוני הסיכום השנתי שערך עו"ד אסף פינק, מתוך 880 בקשות לאשר (לנהל) תביעה ייצוגית - 100 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נדחו השנה (כ-11%); 23 בקשות נמחקו (כ-2.6%); וב-484 בקשות הסתלקו התובעים מהבקשה (כ-55%). מנגד, בתי המשפט אישור לנהל 61 תביעות ייצוגיות (-כ-7%), ב-172 תיקים הושגו הסדרי פשרה (כ-20%), ב-29 מהתיקים נמסרה "הודעת חדילה" (הרשות הנתבעת חדלה מהגבייה או מהמעשה שבגינו הוגשה נגדה התביעה) וב-7 תיקים ניתן פסק דין (פחות מאחוז).

לדברי עו"ד אסף פינק, חרף ריבוי התביעות שמהן התובעים הסתלקו, הנתונים מלמדים, כי טענותיה של שקד אינן מעוגנות במציאות, כיוון שבפועל לא נרשם ריבוי של תביעות סרק. עוד לדבריו, התועלת לציבור בעקבות הייצוגיות השנה הייתה דרמטית, והיא עולה מדי שנה. "עשרת התביעות הגדולות שהסתיימו השנה הביאו להשבה של מעלה 200 מיליון שקל לציבור. כך הושבו מעל 3 מיליון שקל ללקוחות כביש 6 ללקוחות נטוויזן, מעל 10 מיליון ללקוחות ישראכרט, מעל 100 מיליון שקל ללקוחות דלקנים ועוד. ללא הגשת ייצוגיות, כספים אלו היו נותרים בידי החברות שלקחו אותם שלא כדין".

עם זאת, מציין עו"ד פינק כי הכלי של התובענות הייצוגיות עדיין לא מנוצל עד תום למיצוי זכויות הציבור. "למרות העובדה שהחוק קיים מעל עשור, לא רואים שימוש מספק בחוק כדי לקדם זכויות של אנשים עם מוגבלות להסיר מפגעים סביבתיים ולהילחם באפליה. נקווה שהשנה נראה שימוש מוגבר בחוק כדי למגר תופעות אלו, ושהתיקון לחוק שאמור להתפרסם, ירחיב את השער עבור ארגונים ופעילים חברתיים", הוא אומר.

הסדרי הפשרה הייצוגיים הגדולים של שנת 2017
 הסדרי הפשרה הייצוגיים הגדולים של שנת 2017