הנקראות ביותר

מועמדים אמיתיים ומועמדים לשם כבוד

כך ייעשה למשפטנים שהחברים בוועדה לבחירת שופטים רוצים ביקרם

עופר גרוסקופף / צלם: יחצ
עופר גרוסקופף / צלם: יחצ

בדומה למנהג של מוסדות אקדמיים להעניק תואר "דוקטור לשם כבוד" לאנשים שתרמו רבות לחברה, השתרש במקומותינו המנהג להעניק "מועמדות לשם כבוד לבית המשפט העליון" למשפטנים שהצדדים החברים בוועדה לבחירת שופטים רוצים ביקרם.

וכך, רבים מבין 25 המשפטנים שנכללים ברשימה הסופית של המועמדים לעליון שפורסמה היום (ב') הם חסרי סיכוי ממשי להיבחר לתפקיד. מדובר במשפטנים שלא יכהנו לעולם בערכאה העליונה, אבל יוכלו להתהדר מעתה בתואר "היה מועמד לשיפוט בבית המשפט העליון".

כאשר בוחנים את יחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים, מגיעים למסקנה שמבין 25 המועמדים ישנם כמה מועמדים בולטים שסיכוייהם להתמנות לעליון גדולים משל האחרים. אחד מהם הוא השופט פרופ' עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז. גרוסקופף נחשב לאחד השופטים המחוזיים הבולטים והידענים בארץ, ובסך-הכול הוא מקובל על כלל החברים בוועדה לבחירת שופטים ככזה. גרוסקופף היה תלמידו של פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר שלחם באקטיביזם השיפוטי, ולכן אהוד על-ידי שרת המשפטים איילת שקד, אבל הוא מקובל גם על נשיאת העליון אסתר חיות. יתרון נוסף של גרוסקופף הנו שהוא נראה כחסר אספירציות לחולל מהפכות בעליון. הוא "בא לעבוד".

מועמד נוסף בעל סיכויים הוא השופט שאול שוחט מהמחוזי בתל-אביב. שוחט הוא שופט ותיק ומנוסה שזוכה לתמיכה של הנשיאה חיות, של שר האוצר משה כחלון, שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים וגם לתמיכה של לשכת עורכי הדין. העובדה ששוחט הוא ממוצא עירקי (בדומה לשקד ולנוה) לא מזיקה לו, שכן שרת המשפטים שקד וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה כבר הצהירו כי הם מעוניינים לקדם מועמדים ממוצא מזרחי לעליון.

השופט חאלד כבוב גם הוא נחשב מועמד חזק, בעיקר בשל תמיכת לשכת עורכי הדין בו. בקונסטלציה מסוימת ובמקרה של אי-הסכמות ביחס למועמדים אחרים, יכול גם השופט קובי ורדי - שבולט בפסיקות המינהליות שלו, שנחשבות יחסית שמרניות וביטחוניסטיות - להיבחר.

קיראו עוד ב"גלובס"


עו"ד ברק טל, מועמד לשכת עורכי הדין, נהנה מתמיכה של שופטי העליון, וגם הוא מועמד בולט ביחס למועמדים האחרים.

השופטת רות רונן, שהיא שופטת מוערכת מאוד, נחשבת למועמדת המועדפת על הנשיאה חיות, שתהיה מוכנה לעשות הרבה כדי שרונן תמונה לתפקיד. אבל סיכויי הקידום של רונן נמוכים לאור התנגדות השרה שקד וחברי הכנסת נורית קורן ורוברט אילטוב. בקונסטלציה פרועה למדי, תסכים שקד למינויה של רונן, אם בתמורה יסכימו חיות ועוד 6 מבין חברי הוועדה כי לצדה ימונה פרופ' גדעון ספיר או פרופ' אלכס שטיין, שהם מועמדים מובהקים של שקד.

נכון להיום נראה כי הסיכויים שלבית המשפט העליון תמונה אחת מהמשפטניות הנשים המועמדות הם נמוכים. ח"כ רויטל סויד וגורמים נוספים הביעו היום ביקורת מוצדקת על כך שרק 20% מהמועמדים לעליון הן נשים. המצב הזה הוא בעייתי במיוחד בהתחשב בעובדה שרק 4 מבין 15 שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיום הן נשים - הנשיאה אסתר חיות והשופטות ענת ברון, פרופ' דפנה ברק-ארז ויעל וילנר. יש לקוות שהוועדה לבחירת שופטים תתעשת ושלפחות אחד מבין שני השופטים שיחליפו את יורם דנציגר ואורי שהם, תהיה אישה.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתבין שקד לניצן