סטפק: "מצפה מדירקטורים בטבע לוותר על חלק משכרם"

יו"ר מיטב דש בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "בחברה דאגו בעיקר לטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך, עשו טעויות קריטיות בלקיחת מינוף מאוד גבוה ולקחו סיכונים מוגזמים, ואת המחיר משלמים העובדים ובעלי המניות"

צבי סטפק / צילום: תמר מצפי
צבי סטפק / צילום: תמר מצפי

"מהי למעשה השליחות של עסקים? רואים שכשארגונים עסקיים מונעים מתוך משמעות ושליחות, הם מגיעים לדרגת התפקוד הגבוהה ביותר", אמרה ד"ר אלמוג-זכאי בפתיחת המושב. "זאת מכיוון שארגונים הם גופים שפועלים למען בני אדם. כיום בארה"ב יש מאבק בין שני סוגים של עסקים - חברות אנרגיה למשל שרוצות להשיא רווחים, ולא כל כך אכפת להן מהפגיעה בטבע, והן נתמכות כיום על ידי ממשל טראמפ - ומנגד יש חברות וארגונים רבים שנלחמים בזה ורוצים להמשיך לעשות עסקים תוך פגיעה מינימלית בסביבה ובטבע".

לאן הולך הקפיטליזם? והאם המטרה של השגת רווח מקסימלי צריכה עדיין להיות מעל הכול או שלעסק צריכות להיות עוד מטרות? לשאלות אלה ואחרות התייחסו הדוברים במושב שעסק בייעוד ("בשביל מה עסקים קמים בבוקר?") בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". במושב השתתפו ד"ר אלמוג-זכאי, יו"ר קפיטליזם קשוב ישראל ושותפה בגיתם BBDO; צבי סטפק, יו"ר ובעלים של מיטב דש; איציק צאיג, מנכ"ל אסם; בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי חוץ באינטל; וגאדה זועבי, בעלים ומייסדת אתר החדשות בוקרא. את הפאנל הנחתה פרשנית "גלובס" סטלה קורין-ליבר.

אלמוג-זכאי הוסיפה כי "ביום שאדם מבין למה הוא נולד ומה האחריות שלו בעולם, הוא מוצא את המטרה ואת המשמעות שלו, וזה נכון לגבי ארגונים. כשחברות מבינות שהן קיימות לא רק למען השאת רווחים בטווח הקצר, אלא קיום לטווח הארוך, זה מביא אותן למקום אחר לגמרי. כיום הכלכלה עוברת מתחרות על ידע לתחרות גם על מטרה וייעוד".

"קפיטליזם קשוב" הוא ארגון עולמי שהוקם לפני כמה שנים ומונה כיום עשרות חברות מובילות בעולם. "אנחנו עושים בעיקר הסברה כדי להביא לשינוי תודעתי ולהשפיע על הדרך שבה עסקים פועלים. זה יכול לעשות שינוי בחיים של הרבה מאוד ישראלים", אמרה אלמוג-זכאי.

"גוגל ופייסבוק הם חסרי גבולות"

סטפק התייחס בדבריו לצורך בהצלת הקפיטליזם. "לצד הברכה הגדולה בקפיטליזם, רואים גם תופעות שליליות כמו התרחבות באי השוויון. המגזר העסקי הלך בכיוון דורסני בשנים האחרונות והגדיל את הפערים במקום להקטין אותם. המשבר הגדול ב-2008 היה קו פרשת המים. המשבר הזה, באופן אבסורדי, חיזק את כוחם של התאגידים, וכיום יש תאגידי על כמו גוגל ופייסבוק שהם חסרי גבולות, ואין ספק שתהיה מגמה ריאקציונית להגדיל את הכוח הזה. בינתיים יש עליהם אחריות מאוד גדולה".

לדבריו, "המטוטלת הלכה לכיוון קיצוני מאוד, וכעת היא עלולה ללכת לקצה השני, כלומר להגיע מקפיטליזם קיצוני לסוציאליזם קיצוני. אם רוצים להימנע מלהגיע לכך, צריך לאמץ מודל של קפיטליזם קשוב, לייצר איזונים. כמו בחיים בכלל, גם בחיים העסקיים נדרש איזון. יש שלושה תחומים בחיים העסקיים שבהם חוסר איזון הוא גורם קריטי. חוסר איזון בין דאגה לטווח הקצר ובין דאגה לטווח הארוך; חוסר איזון בין שימוש במשאבים שלנו לשימוש במשאבים של אחרים; וחוסר איזון בין הדאגה שלנו לעצמנו כבעלי שליטה ובין האינטרסים של שאר מחזיקי העניין בפירמה: בעלי מניות מיעוט, נושים, עובדים, לקוחות, ספקים וקהילה".

סטפק התייחס למשבר הגדול של טבע ואמר כי "בחברה דאגו בעיקר לטווח הקצר על חשבון הטווח הארוך, עשו טעויות קריטיות בעיקר במינוף מאוד גבוה ולקחו סיכונים מוגזמים, ואת המחיר משלמים העובדים ובעלי המניות. טבע, שבמקורה היא חברה ישראלית, אימצה לצערי בשנים האחרונות את הנורמות של וול סטריט, הכוללות השתעבדות למחיר המניה במקום התמקדות בניהול החברה, וזה פסול. אלי הורוביץ, המנכ"ל האגדי של החברה, תמיד דיבר והתייחס לאסטרטגיה לטווח הארוך ולא שם דגש על הטווח הקצר".

הוא הוסיף כי "הייתי מצפה מהדירקטורים בטבע שייקחו על עצמם דוגמה אישית ויוותרו על אחוז מסוים מעלות השכר שלהם - לאו דווקא מהזווית שהם כאילו אשמים במה שקרה לחברה, אלא כהזדהות עם העובדים". עוד אמר: "דירקטור צריך להיות אדם קשוב, עם יושרה פנימית ויכולת התמודדות עם לחצים. זה לא קרה כנראה בטבע וגם לא בבזק".

מטבע נמסר בתגובה: "דירקטוריון החברה החליט כבר בדצמבר 2017 לקצץ ב-50% מתגמול המזומן של חבריו ל-2018. יו"ר החברה סול בארר ויתר על תגמול המזומן שלו מאוגוסט 2017 ועד סוף 2018".

בסיום דבריו אמר סטפק: "לדעתי צריך לשנות את חוק החברות כדי שייתן יותר גמישות למנכ"ל. במקום שכל דבר יישקל לפי השורה התחתונה, יהיו גם אינטרסים אחרים שמעורבים בניהול החברה. אסור שיהיה מצב שמנכ"לים ודירקטורים שרוצים לפעול לפי הערכים של קפיטליזם קשוב יפחדו מכך שהם פועלים בניגוד לחוק החברות".

"שוק ההון לא מנוגד לקפיטליזם קשוב"

מנכ"ל אסם אמר בפאנל כי "ארגון ללא ייעוד הוא ארגון ללא נשמה. ארגון צריך לחשוב על הטווח הקצר וגם על הטווח הארוך ולהתייחס לצרכנים, לעובדים, לבעלי המניות ולעוד גורמים".

זועבי תיארה את היחס לנושאים הללו במגזר הערבי: "החברה הערבית צמאה לערכים של קפיטליזם קשוב. הקפיטליזם החזירי עדיין מתגבר ומתפשט בעולם, וצריך לפעול לעצור את זה. אנחנו מקדמים שילוב של תושבי המדינה הערבים בישראל, כי אין לנו דרך אחרת, פשוט אין דרך אחרת. צריך לעשות שינוי בדרך שבה החברה היהודית והערבית מתקשרות ביניהן, זה קורה וזה ימשיך להתפתח".

בלה אברהמס תיארה איך הדבר מתבצע באינטל: "אינטל בעצם פועלת תחת הערכים של קפיטליזם קשוב הרבה שנים. למשל, אנחנו מבצעים רכש גומלין בהיקפים גדולים בארץ, מחויבים לדרום ולקריית גת ולא מנסים להתחמק מזה. כמובן, אנחנו קשובים לעובדים וגם לבעלי המניות שלנו. רכשנו ממפעל בירוחם את כל המלט למפעל החדש שלנו בקריית גת. עוד החלטה ערכית שקיבלנו היא שכל הספקים שלנו הם קטנים ובינוניים בארץ, וכל אחד שמקבל אישור למכור לאינטל מקבל גם אישור אוטומטי להפוך ליצואן ולמכור בעולם.

"עובדים של אינטל תורמים המון לקהילה, למשל כתומכי הוראה בנתינת שיעורים פרטיים לתלמידים חלשים בדרום הארץ בתחום המתמטיקה. אנחנו עושים את זה כדי לייצר אימפקט חברתי ולא בגלל ביקורת, אלא מתוך מוטיבציה פנים ארגונית".

צאיג סיפר על האחריות שאסם לקחה על עצמה: "החלטנו לאמץ כבר לפני 10 שנים תרבות של שינוי תזונתי במוצרים שלנו, שכולל הפחתה בנתרן ובסוכר. וזה בהחלט משתלם לחברה. רפורמת ליצמן לסימון המוצרים היא חיובית בסך הכול. כיום אנחנו עובדים על השלב השני, שיתחיל בעוד שנתיים. שינוי במזון צריך להיות הדרגתי".

סטפק אמר: "שוק ההון לא מנוגד לקפיטליזם קשוב. אנחנו נתנו דוגמה אישית והפחתנו שכר לבכירים ובמקביל העלינו שכר לעובדים זוטרים. במיטב דש אימצנו לא במקרה את המילים 'הדרך הנכונה', בניגוד להרבה גופים אחרים בשוק ההון".