הנקראות ביותר

מאפשר לנשים לנהוג: הכירו את יורש העצר הסעודי בן סלמאן

הכירו את הנסיך הסעודי שהחליט להכיר בזכות הקיום של ישראל, עצר עשרות מבני משפחתו על שחיתות, פותח את שעריו לתיירות מערבית ונחוש להיגמל מהתלות בנפט ● כתבה זו פורסמה לראשונה בחודש ינואר האחרון במוסף G של "גלובס"

מוחמד בן סלמן / צילום: רויטרס
מוחמד בן סלמן / צילום: רויטרס

הכירו את הנסיך הסעודי שהחליט להכיר בזכות הקיום של ישראל (לידיעה המלאה בנושא). כתבה זו פורסמה לראשונה בחודש ינואר האחרון במוסף G של "גלובס". 

שביתתם המשונה של 11 הנסיכים הסעודים שהתנחלו בכניסה לארמון המלוכה בריאד וסירבו להתפנות עד שידברו עם המלך סלמאן, לא היה סיכוי. הנסיכים המשתייכים לענף מרוחק של משפחת המלוכה הסעודית הגיעו לארמון כדי למחות על צעד כואב מבחינתם: העובדה שמעתה והלאה ייאלצו - כמו כל אזרח אחר בממלכה - לשלם את חשבונות החשמל והמים שלהם. מצד אחד, אפשר להבין אותם: במדינה מדברית שבה בריכות ענק, כרי דשא מוריקים וגנים פורחים היוו מאז ומתמיד אינדיקציה לעושרו של אדם, יש להניח שחשבונות המים התומכים בסמל סטטוס שכזה אינם זעומים. מצד שני, אם הנסיכים היו קצת יותר מחוברים למציאות, הם היו מבינים שלבעל הכוח האמיתי בממלכה, יורש העצר הצעיר מוחמד בן סלמאן, לא תהיה יותר מדי סבלנות לשטויות שלהם. ואכן, זמן קצר אחרי שבן המלך האסרטיבי נוכח שה-11 אינם מצייתים ולא מתחפפים מהכניסה לארמון, הוא שלח שוטרים שיזרקו אותם לכלא השמור ביותר בממלכה.

בעבר הלא רחוק, קשה להאמין שאירועים שמהותם קריאת תגר על מקור הסמכות בממלכה בכלל היו מתפרסמים, אולם מבחינת בן סלמאן, כלל לא הייתה שאלה אם להוציא את הסיפור לתקשורת ולתת לו הד רחב. יורש העצר שקידם בשנה החולפת שורה ארוכה של רפורמות שנועדו לגמול את הכלכלה הסעודית מההסתמכות המוחלטת שלה על הכנסות הנפט המצטמצמות והולכות, שלח באמצעות הפרסום מסר חד-משמעי. הוא סימן את הנסיכים המתנגדים לרפורמות שלו כחבורת בני תפנוקים רקובים שמנותקים מבני העם; הוא הראה שאין לו בעיה לפעול בנחישות ובקשיחות גם כלפי בני משפחה, והוא בעיקר המחיש לעולם שהוא מחויב לקדם את הצעדים שעליהם החליט, ושהוא לא נרתע מלחצים שיופעלו עליו.

"הוא מהפכן אמיתי ובעיניי הוא האיש הנכון בזמן הנכון", אומרת ד"ר מיכל יערי מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה הפתוחה שמתמחה במדיניות הסעודית. "יכול להיות שבמסגרת זו הוא מקבל החלטות מורכבות ובעייתיות (כמו המלחמה בתימן, ראו הרחבה בהמשך), אבל לדעתי הוא האיש היחיד שיוכל להציל את סעודיה מעצמה. בניגוד לקודמיו, יש לו חזון אמיתי, נחישות ואמונה יוצאת דופן בצדקת דרכו. במסגרת זו הוא נלחם בכוחות גדולים וחזקים בממלכה, אשר בעבר טרפדו את הניסיונות הללו, כמו הממסד הדתי ואפילו אישים מסוימים במשפחת המלוכה".

"הוא רוצה לחולל סוג של מהפך שנוגע בכל התחומים המשמעותיים בסעודיה", סבור גם פרופ' יורם מיטל מאוניברסיטת בן-גוריון, המתמחה בפוליטיקה של המזרח התיכון. בן סלמאן, הוא אומר, סומן למנהיגות על אף שמבחינה פורמלית היו נסיכים שקדמו לו בסדר הירושה: "הוא החזיק בכמה תפקידים שהעידו שהוא מתאים להיות יורש העצר, ואבא שלו - שהוא האחרון בדור הנפילים של הממלכה - מינה אותו לתפקיד בן לילה. מאז שזה קרה, אנחנו רואים פעילות של אדם מאוד אסרטיבי, שלא בא לשמור על הסטטוס קוו".

"המסר שלו הוא ברור ואינו משתמע לשתי פנים", מוסיפה ד"ר יערי. "סעודיה עומדת לעבור מהפכה שאיננה רק כלכלית - או שאתם איתי, או שאתם נגדי. במקרה השני, תשלמו על כך מחיר יקר. צריך להבין שהציבור הסעודי עייף מהבטחות שלטוניות, והדבר האחרון שהוא מוכן זה שיצמצמו בסל הרווחה שלו ויטילו עליו מסים כדי שבית המלוכה יתעשר יותר. ישנו זעם אדיר בקרב צעירי סעודיה (המונים שני שליש מהאוכלוסייה הסעודית) כלפי העושר המוגזם של בית המלוכה שמתבסס על גזל של משאבים לאומיים. משום כך, מהלכיו נגד השחיתות התקבלו באהדה רבה על-ידי רבים בציבור הסעודי, שטענו שהגיע הזמן שמישהו יעשה זאת. אחד הצעירים אמר שצריך להחזיק מהרגליים את אותם עשירים סעודים ולנער אותם טוב-טוב, עד שכל הכסף ייפול להם מהכיסים ויחזור לציבור".

"האיום האיראני נהפך לממשי"

השלטון בסעודיה אומנם אותגר בעשורים האחרונים על-ידי ג'יהאדיסטים מקומיים דוגמת אוסמה בן לאדן, ושליטים אזוריים מסוכנים כמו סדאם חוסיין, אולם חצי המאה האחרונה במדינה התאפיינה בעיקר ברווחה רבה. הנפט נשאב מהבארות, הדולרים מילאו עד להתפקע את חשבונות הבנק של בני המלוכה, ואם התמזל מזלך להיוולד להורים הנכונים, יכולת לקבל בקלות את הרושם שהעולם מושלם ושאין כל סיבה שמשהו בו ישתנה. כשהדילמה המשמעותית בחייך היא אם לקחת היום לסיבוב את הפרארי או את הלמבורגיני, קצת קשה להבחין בעננים המתקדרים באופק. אלא שהעננים בהחלט החלו להתאסף. ראשית, לאור ירידת מחירי הנפט והמעבר ההדרגתי של העולם לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים חלה בשנים האחרונות ירידה בהכנסות המדינה מהמשאב העיקרי שלה. שנית, התעצמותה של איראן לאחר הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 וחתירתה לבסס את עצמה כהגמון האזורי, היוותה איום הולך וגובר על סעודיה.

כשאתה מתבוסס בכמויות דולרים אדירות שזרמו לכיסיך במשך עשרות שנים, קל למדי להתעלם מסימני האזהרה הללו ולהמשיך קדימה עם גישה של עסקים כרגיל, אולם בן סלמאן - רק בן 32 - קורץ מחומרים אחרים. הנה רשימה קצרה של כמה מהצעדים שהוא כבר הוציא אל הפועל לאחרונה: הוא עצר עשרות מבני משפחת המלוכה המורחבת (כולל מיליארדרים כבדים כמו אל וואליד בן טלאל, הערבי העשיר בעולם) ואילץ אותם לשלם לקופת המדינה סכומי כסף אגדיים תמורת שחרורם; הוא התיר לנשים בממלכה לנהוג, והכריז שלראשונה זה ארבעה עשורים יוכלו לפעול בסעודיה בתי קולנוע; הוא חתם עם ממשל טראמפ על עסקת נשק אדירה והעמיק עוד יותר את המעורבות הצבאית הסעודית בתימן, שבה נלחם צבא הממלכה במורדים פרו איראניים; הוא העביר את תקציב הממלכה ל-2018 שהוא הגבוה ביותר בהיסטוריה של הממלכה, ושבין השאר ייתמך בכך שמחירי האנרגיה במדינה הועלו בכ-20% ובכך שהאזרחים יידרשו לראשונה לשלם מע"מ; הוא הכריז על פתיחתה של סעודיה לתיירות ועל בניית תשתיות רבות כדי לאפשר זאת, והוא גם כפה על ראש ממשלת לבנון סעד אל חרירי להתפטר עקב התקרבותו לחיזבאללה הנתמכת על-ידי איראן. המהלך האחרון אומנם נכשל מכיוון שאל חרירי הודיע זמן קצר לאחר מכן על השהיית התפטרותו, אולם עצם הדרישה, שככל הידוע גובתה במעין מעצר של אל חרירי בסעודיה, מראה עד כמה בן סלמאן נחוש לקדם את הנושאים החשובים לו.

בנוסף, שווה להזכיר שבחודשים האחרונים הופיעו ידיעות על-אודות העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לסעודיה, ושבתקשורת הסעודית פורסמו ראיונות נדירים עם שני בכירים ישראלים - הרמטכ"ל גדי אייזנקוט ושר התחבורה והמודיעין ישראל כץ. הפרסומים, שברור שהאישור להם הגיע מהגורמים הבכירים ביותר בממשל הסעודי, נועדו ככל הנראה לשדר לאיראן שסעודיה אינה לבדה במערכה נגד משטר האייתוללות. בהקשר הזה, ראוי גם להיזכר באמירה המוזרה לשעתה של כץ לטראמפ בעת קבלת הפנים בנתב"ג, רגע לפני הסלפי הזכור לרע של אורן חזן. כשהשר הישראלי לחץ את ידו של הנשיא האמריקאי שזה עתה הגיע לארץ מביקור בסעודיה, דאג כץ שהצעתו לחבר את ישראל ואת סעודיה במסילת רכבת תיקלט היטב במיקרופונים של הכתבים הרבים.

"האיום האיראני על סעודיה נהפך מאיום וירטואלי לאיום ממשי, כי היום נוחתים על סעודיה טילים שנורים מתימן ביוזמה של האיראנים, וזה די דומה לטילים שנוחתים עלינו מעזה או מחיזבאללה בלבנון. זו סיטואציה שלא הייתה קיימת אצלם בעבר", אומר פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה והמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, המתמחה בכלכלה התנהגותית ופוליטית ומצוי היטב בנעשה בסעודיה בשנים האחרונות. "זו הייתה מדינה שלא הייתה מעורבת בסכסוך אלים מאז שהיא נוסדה בעצם. בניגוד לכוויית, למשל, סעודיה הצליחה לשרוד את השלטון של סדאם חוסיין בלי אלימות וגם לצלוח סכסוכים אחרים במפרץ, אבל עכשיו היא נמצאת עמוק בסכסוך הזה".

"קשה להפריז בעוצמת האיום האיראני על סעודיה ועל בעלות בריתה, וזה מכתיב את כל המדיניות הסעודית בענייני חוץ וביטחון", מסכים פרופ' מיטל. "בשנים האחרונות סעודיה השקיעה מיליארדי דולרים במלחמה בסוריה, בכך שהיא תמכה בקבוצות אסלמיות מיליטנטיות שפעלו להפלת השלטון של אסד, וכעת הסעודים רואים שאסד נשאר בשלטון, אבל היא מנסה בכל דרך לפעול נגדו והיא עוינת אותו מאוד מכיוון שהוא נתמך על-ידי האיראנים. בנוסף לכך, צריך לשים לב למעורבות הצבאית המאוד חריגה של הסעודים בתימן. מתחוללת שם עכשיו מלחמה הרבה יותר אינטנסיבית מזו שמתחוללת בסוריה, וכמעט לא מדברים על זה. הכוחות בתימן הם המורדים החותים, זרוע של המשטר בטהרן, ומצד שני הצבא הסעודי וגורמים שהוא תומך בהם. כל יום מתחוללים שם קרבות ויש שם מיליוני אזרחים שחיים באזורי לחימה והם משלמים על כך מחיר מאוד קשה".

תוכנית גמילה לאומית

באופן רשמי, בן סלמאן אומנם עדיין אינו נחשב לשליט הממלכה (התארים שבהם הוא מחזיק הם שר ההגנה, סגן ראש הממשלה ויו"ר המועצה הסעודית לענייני כלכלה ופיתוח), אולם מאז שקיבל ביוני האחרון את תואר יורש העצר, הוא מטלטל את הספינה הסעודית בצורה נמרצת מאין כמוה, ומנווט אותה לדרך חדשה. גולת הכותרת היא חזון 2030 שיצא לדרך באפריל האחרון. "חזון שייעודו המרכזי הוא לגמול את הממלכה מהתמכרותה הממושכת לנפט", כפי שמסבירה ד"ר יערי. "לכאורה, מדובר בצעד תמוה, שהרי מדוע מדינה שהתברכה בכמויות אדירות של נפט צריכה להיגמל ממנו, אלא שברבות השנים התברר שהנפט, שאיפשר את פיתוחה המטאורי של סעודיה ואת מעמדה בזירה האזורית והבינלאומית, הפך להיות הגורם שמדרדר אותה אל פי תהום. 87% מההכנסות הגיעו מנפט, ומציאות זו הפכה את הכלכלה הסעודית לפגיעה בפני תנודות קיצוניות במחירו, כפי שראינו ב-2014 כשנרשמה צניחה דרמטית במחירו עד לשפל של פחות מ-30 דולר לחבית".

יערי אומרת כי בסעודיה קיים זה עשרות שנים חוזה לא כתוב בין ההנהגה לאזרחיה, שבמסגרתו, האזרחים מקבלים סל סובסידיות נרחב (ועד לאחרונה לא נדרשו לשלם מסים), ובתמורה לכך הם מעניקים לשלטון שקט ויציבות פוליטית. "ההסדר הזה עבד מצוין כל עוד מחירי הנפט היו גבוהים והאוכלוסייה הייתה קטנה, אלא שכיום האוכלוסייה מונה כ-28.5 מיליון איש, שמתוכם 11 מיליון עובדים זרים, ומחירי הנפט שוב אינם יציבים. משמעות הדברים היא שאם סעודיה תמשיך לנהוג על-פי דפוסי הפעולה המסורתיים של הכלכלה הסעודית, היא עלולה למצוא את עצמה בפשיטת רגל, כפי שחזתה בזמנו קרן המטבע העולמית. בעבר היו ניסיונות לקדם רפורמות כלכליות שונות הבנויות על עיקרון דומה: צמצום התלות בנפט ושילוב האזרחים הסעודים בצורה נרחבת בשוק העבודה (סעודיזציה), אלא שכל הפרויקטים האלה, שעלו לקופת המדינה מיליארדי דולרים, ירדו לטימיון בשל ניהול לקוי וחוסר רצינות ונחישות".

במובן זה, אומרת יערי, חזון 2030 הוא חדשני בשני מובנים עיקריים: ראשית, הוא קובע יעדים מאוד ברורים כדי לאפשר את הפחתת התלות בנפט, כמו פיתוח מגזר התיירות, וזו הסיבה שסעודיה החלה להשקיע הון עתק בפיתוח חופיה וכן בשיקום אתרי מורשת אסלאמית. באופן הזה סעודיה רוצה למשוך קהל מערבי ובעצם להפוך את הממלכה ליעד תיירותי בדומה לדובאי. שנית, בעצם זהותו של האדם שמוביל את החזון".

יערי אומרת שאחד החידושים הגדולים בחזון 2030 הוא ההבנה שנשים צריכות להיות בחזית הכלכלה הסעודית. לדבריה, "בחברה שבה הרוב המוחלט של הנשים אינן עובדות, יש בכך מהפכה של ממש. אין מדובר רק במילים שנזרקות לחלל האוויר, אלא בשינויים מיידיים ומהפכניים. בפעם הראשונה בתולדות הממלכה נשים משתלבות במגוון מאוד רחב של תפקידים שבעבר היו חסומים בפניהן לחלוטין. בנוסף, כדי שהן תוכלנה להגיע אל מקום העבודה, אושר להן לנהוג. צעדים אלו מעידים על כך שחזון 2030 איננו רק חזון כלכלי, משום שרפורמה כלכלית איננה מתרחשת בוואקום - זהו גם חזון חברתי, דתי ותרבותי שנועד להצעיד את סעודיה אל עבר הקידמה, ומעל לכול להפוך את הכלכלה הסעודית ליצרנית, חדשנית ומבוססת על כוח אדם מקומי.

"לשם כך נדרשת רפורמה במערכת החינוך ורפורמה בתפיסה של החברה הסעודית כלפי נשים. לא בכדי אמר לאחרונה יורש העצר שיש לנתק את הממלכה מהאסלאם הקיצוני שדבק בה ולאמץ תחתיו אסלאם מתון".

"המסר שלו למנהגים הדתיים"

עד כה, אומר פרופ' וינטר, "השלטון הסעודי הצליח לפצות על חוסר החופש וחוסר השוויון במדינה באמצעות הטבות כלכליות". זו גם הסיבה, הוא אומר, שאירועי האביב הערבי פסחו על סעודיה, אולם "ככל שהמצב הכלכלי מחמיר, השלטון מרגיש שהוא חייב לעשות משהו ויורש העצר החדש לקח על עצמו לשנות כיוון".

מה המטרה הסופית של בן סלמאן?

"אני חושב שבחזונו הוא היה רוצה לראות את סעודיה יותר כמלוכה חוקתית, כמו שהמלך עבדאללה נניח מציג את ירדן. לא ירדן ולא סעודיה יגיעו למודל הקלאסי של מלוכה חוקתית שהיא בריטניה, אבל יורש העצר רוצה להתקרב לכיוון של ירדן. במדינות כאלו, כשהמלך מאבד את השלטון, הוא בדרך כלל גם מאבד את החיים, ולכן מבחינתו ומבחינת משפחת המלוכה הקרובה לו, מדובר בעניין של חיים ומוות. לחלק מהשינויים יש נראות מאוד גדולה, כמו למשל מעצר בני מלוכה באשמת שחיתות. הוא אומנם שיכן אותם במלון מפואר ולא בבית סוהר, אבל הוא העביר מסר מאוד ברור".

וגם רכש לעצמו אויבים. אין סכנה שתקום לו אופוזיציה בקרב בני משפחת המלוכה?

"אני חושב שגם האליטות הישנות מבינות שמה שהוא עושה זה אולי הרע במיעוטו מבחינתן. כלומר, שאם הוא לא יעשה את מה שהוא עושה, הן יאבדו לגמרי את כוחן, כך שאני לא צופה מחאה גדולה מצדן. הייתה ההפגנה הקטנה הזאת כשחייבו את הנסיכים לשלם על החשמל ועל המים שלהם, אבל היא דעכה מהר מאוד כי זו לא מאסה של אנשים ובטח שלא אנשים שיכולים לסחוף איתם את הציבור להפגנה, כי על מה הם בעצם מפגינים? על זה שימשיך הקיפוח? אין לזה בכלל פוטנציאל.

"מהבחינה הזאת אני חושב שבן סלמאן נמצא על רגליים יציבות. מצד שני, כשמסתכלים על ההיבט התרבותי, הממסד הדתי יכול להוות מבחינתו אתגר. הם עשויים להתנגד לצעדים שלו, כמו לתת לנשים לנהוג, ולטעון שזה פוגע בדתיותה של סעודיה. הוא מצדו טוען שהם צריכים להתבדל ממדינות מוסלמיות קיצוניות אחרות - בראש ובראשונה איראן - ושמה שנכון לאיראן אסור שיהיה נכון לסעודיה. זה המסר שלו למנהגים הדתיים".

ומה סיכויי ההצלחה שלו?

"אני חושב שזה תלוי מאוד עד כמה רחוק הוא יילך. כדי להביא לשינוי ברדיוס של מה שהוא עושה עכשיו - הסיכויים גדולים. אני אפילו חושב שהוא יצליח יותר מכך. סעודיה היא מדינה שחשופה למערב בצורה מאוד עמוקה וממושכת. לא רק שרבים מבניה למדו באוניברסיטאות בבריטניה ובארצות הברית, אלא שיש שם איים של תרבות מערבית שאי אפשר להתעלם מהם. למשל, יש שם שלוחה של NYU שממוקמת בעיר קטנה שאליה מגיעים סטודנטים מכל העולם. הם יכולים לשתות משקאות חריפים ולהתלבש איך שבא להם - וזה לא המקום היחיד".

וינטר עצמו אומר שכשהוא לימד סטודנטים סעודים באוניברסיטת לסטר בבריטניה, הוא התרשם מאוד מרמתם ומהפתיחות שלהם לעולם. "יש במדינה הזאת פוטנציאל של הון אנושי אדיר משום שהיה להם את ההון הכלכלי שלא היה למדינות אחרות, לפתח רמת חינוך מאוד גבוהה החל מבית הספר היסודי וכלה בתארים גבוהים באוניברסיטה. התשתית החינוכית הזאת הפכה את האוכלוסייה שלה למאוד משכילה ולבעלת פוטנציאל אינטלקטואלי מאוד מיוחד. בן סלמאן רוצה לנצל את זה ואני מאמין שהוא יצליח.

"הסעודים, למשל, מכניסים בשנים האחרונות מרצים מתחומי הטכנולוגיה למדינה כדי שילמדו בה והם מוכנים לשלם תמורת זה משכורות ענק. זה לא סתם. המטרה היא לעשות שימוש בהון האנושי הזה כדי לפתח סוג אחר של כלכלה, ואני לא רואה סיבה שהסעודים לא יהיו מובילים בתחום ההייטק בעוד כמה שנים. יש להם את היכולות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות