הסופה שפקדה את מקומותינו לאחרונה שימחה רבים. המונים יצאו אל מדבר יהודה והנגב כדי לצוד שיטפונות. מה שהיה עד לפני כמה שנים שיגעון של בודדים, הפך בשנים האחרונות לטרנד של ממש. אלפים עוקבים אחרי מכ"מ הגשם באתרים מטאורולוגיים, נפתחו קבוצות ווטסאפ ופייסבוק פעילות, ובהן עדכונים על כל זרזוף וראשיתה של זרימה.
לצד אלה, מתארגנים עוד ועוד טיולים הנמכרים כטיולי ציד שיטפונות. ההבטחה היחידה שיש בהם היא להגיע לנקודות שבהן אולי תהיה (ואולי לא תהיה) זרימה. לצד נקודות תצפית נגישות וקלות, כמו הגשר מעל הנחלים אוג, רמון, בשור ונקרות, או מרפסת התצפית המפורסמת על ערוץ נחל צין מעל עין עובדת, יש גם נקודות רבות הנגישות רק ברכב שטח או ברגל ודורשות לא אחת מיומנויות ניווט והיכרות עם השטח ועם תנאיו.
בין ציידי השיטפונות, יש מומחים המכירים את השטח היטב וחולקים את ידיעותיהם עם הציבור. לצדם, רבים שמתיימרים להיות כאלה, וגם רבים אחרים שהשיטפונות קוסמים להם למרות היעדר מוחלט של היכרות עם השטח או הבנה של המדבר וסכנותיו. חלקם מצוידים ברכב שטח, ואף מציעים טרמפ לאחרים, אבל לא תמיד ברור להם שאין די בבעלות על ג'יפ כדי לצאת לטיול כזה. נראה שבסערה האחרונה מספר החילוצים היה גבוה במיוחד, ואולי יש לזה קשר עם מספרם העולה וגואה של רכבי השטח בכבישי ארצנו.
אין ספק שמראהו של נחל מדברי אכזב השוצף פתע במים עכורים עוצמתיים, ובפרט כשהם מקפצים ממרומי מפלים יבשים שגובהם עשרות ומאות מטרים, הוא עוצמתי ומרגש, אבל אנשים נוטים לשכוח ששיטפונות הם תופעה מסוכנת. על אף כל ההתרעות החוזרות ונשנות, אנו שבים ולמדים שהמודעות בדבר כוחם של המים כמו גם עוצמתם ופתאומיותם של השיטפונות לא מחלחלות לעומק התודעה של הציבור הרחב, גם לא לקהל המטיילים.
שיטפון/ צילום: יותם יעקובסון
בכל שנה נקלעים מטיילים לסכנה של ממש בעומק הערוצים, רכבים נסחפים ויחידות החילוץ וצוותי ההצלה נדרשים לחרף נפשם בפעולות מסוכנות שלפעמים מצליחות ולפעמים לא. הנה, בסוף השבוע שעבר, חרף כל ההתרעות על שיטפונות, רבים טיילו בערוצו הקניוני של נחל אוג, שפתע החל לשטוף (מה שכלל לא אמור היה להפתיע כל בר דעת). אפשרויות המילוט בתוך הקניון הצר מעטות מאוד והסכנה רבה.
כאשר הבחינו המטיילים במים המתקדמים לעברם בערוץ הנחל, ניסו לברוח לאחת הגדות, אך ילד החליק ונפל לתוך הזרם. הוא הצליח להיאחז בסלע עד שאפסו כוחותיו, והחל להיסחף במורד הזרם. האב - שקפץ למים לסייע לבנו - הצליח להשיגו, ויחד הם שהו קרוב לשעתיים בתוך המים, עד להגעת מתנדבי יחידת החילוץ מגילות. המחלצים, בסיוע לוחמי אש מצוות יל"מ יו"ש, הורידו פרמדיק בחבלים, והוא חילץ את הבן ואת האב והם הועברו במצב בינוני לצוותים הרפואיים. אלה פינו אותם לבית החולים הדסה הר הצופים כאשר הם סובלים מהיפותרמיה.
בנוסף, מסוק של יחידת החילוץ 669 שהוקפץ על מנת לסייע במאמצי החילוץ, איתר בתוואי הנחל לא הרחק ממיקום המחלצים, קבוצה נוספת של ארבעה מטיילים. הם הונחו להמתין במקומם, וכאשר מפלס המים ירד, חולצו רגלית והועברו למקום מבטחים. רק בנס לא נהרג אף אחד באותו יום.
בקבוצות הפייסבוק והווטסאפ של ציידי השיטפונות הביעו תרעומת גדולה על אותם מטיילים, שלא רק נהגו בחוסר אחריות אישית, אלא גם נהגו בחוסר אחריות כלפי שוחרי שיטפונות אחרים, כיוון שמעשיהם עשויים לגרום לאיסור כניסה גורף לאזורי שיטפונות. אל נקודה זו עוד נחזור.
חשוב לזכור שבימים שבהם קיים סיכוי לגשם, אין לטייל בערוצי נחלים, ובפרט לא במעוקים (קניון צר, מצוקי, בתוך ערוץ רחב יותר). אין להלך בסמוך לתהומות מחשש להחלקה או רוחות פרצים שמערערות את שיווי המשקל, וגם אין לחצות ברגל או ברכב אזורים מוצפים. פעם אחר פעם מתברר שנחל שנראה רדוד - אינו כזה, ומה שנראה כזרימה חלשה - הוא בעל כוח סחיפה עצום או כזה שמתעצם פתאום.
שיטפון/ צילום: יותם יעקובסון
הרשויות מנסות מצדן לחסום את שטף המטיילים, אבל גם זה נעשה לא פעם בשלומיאליות. כך למשל, למאות ציידי שיטפונות שנסעו ביום שישי מערד לעבר בקעת קנאים, וממנה בדרך העפר אל עבר בריכת צפירה והתצפית על המפלים העצומים של נחל צאלים - נכונה אכזבה. שלט שהציבה רשות שמורות הטבע אסר לרדת מהכביש אל דרך העפר. חדורי המטרה החליטו שלא עוצרים באדום וחיפשו דרכים עוקפות ומסוכנות יותר כדי להיכנס בהן אל השטח. בהמשך סוף השבוע, השלט הוסר על-ידי הרשות, והמונים שעטו אל עבר נקודת התצפית, שנמצאת בתחומי שמורת טבע, וששביל לא מסומן מוביל אליה. נקודה זו, אחת מהמרהיבות שיש במדבר יהודה, מאפשרת גם תצפית אולטימטיבית על מפלי מים עצומים בעת שיטפון.
לשאלה שהפנה G בנושא, השיבה רשות הטבע והגנים: "כחלק מההיערכות לשיטפונות פרסמה רשות הטבע והגנים הנחיות וכללי התנהגות לציבור והזמנה לצפייה בשיטפונות במקומות שמאפשרים זאת בבטחה. ההתרעה בסוף השבוע האחרון הייתה לסערה חריגה בעוצמתה, לפיכך ננקטו אמצעי זהירות כדי להבטיח את שלום הציבור. כבר ביום חמישי פורסמו כללי התנהגות, הוצבו שלטים במקומות המסוכנים והוצבו פקחים בנקודות מסוכנות.
"לעניין בריכת צפירה, מדובר באתר שנמצא בשמורת טבע שבה מקננים עופות נדירים. הרשות פועלת לשמר את האיזון בין מתן נגישות בטוחה לצפייה בתופעות טבע לבין שמירה על בתי הגידול בשמורה. הירידה ברכב באזור זה מסוכנת מאוד ובעבר אירעו באזור מספר תאונות דרכים והרשות סגרה את הנקודה על המצוק שבו מקנן בז צוקי בלבד. הרשות בוחנת בימים אלה פתיחת נקודת תצפית טובה באזור שתאפשר תצפית מבלי לסכן את הקינון. הרשות פונה לציבור לנהוג בזהירות ולפי כללי הבטיחות ולהימנע מכניסה לאזורי שיטפונות מסוכנים שיכולים לפגוע בנפש כדוגמת אירוע החילוץ המורכב שארע בסוף השבוע בנחל אוג".
ולסיום - עוד אחד מהצדדים השתוקים של השיטפונות הוא כמות האשפה שנסחפת בהם. בסופה האחרונה פרסמו תושבים בדואים בנגב סרטונים שבהם נראה השיטפון הלילי האדיר בנחל באר שבע. למעשה, מה שנראה לאור פנסי הרכב שכוונו אל המים, היה געש בלתי נתפס ומבחיל של בקבוקי פלסטיק, שקיות ניילון ופסולת מכמה סוגים.
את סחופת האשפה אפשר למצוא גם לאורך נחלים אחרים ששטפו, ובפרט באזור מוצאם לים התיכון או לים המלח. המראות המחרידים הללו, שבהם מוצבת מולנו מראה שמציגה את כמויות האשפה המושלכות כך סתם אל הטבע, מעלים תהיות גדולות באשר לאופן שבו אנו, תושבי הארץ הזו, דואגים לארץ חמדת אבות.
"עושים שבת", אחרת
בית אבי חי, המוסד הירושלמי לתרבות יהודית, פותח לראשונה את שעריו בשבת לסדרת אירועים ייחודית. המטרה היא ליצור מקום מפגש לקהל רחב - חילוני, מסורתי ודתי - שמתעניין במפגשים איכותיים, מוזיקליים, פיוטיים, בסעודות משותפות ובהפקות מקוריות. הקהל מוזמן להגיע ולהכיר שבת אחרת, עם פעילות איכותית לכל המשפחה. לפרטים: www.bac.org.il טל' 02-6215300
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
