האם רובוטים ישלמו מס הכנסה וביטוח לאומי?

הרובוטים צפויים לשנות את שוק התעסוקה - וגם את המודל שגובה מס על הכנסה מעבודה

 

 

כריסטין לגארד / צילום: שאטרסטוק
כריסטין לגארד / צילום: שאטרסטוק

קרן המטבע הבינלאומית, אותו מוסד אשר במשך שנים הטיף לשמרנות כלכלית ותקציבית, פרסמה בבלוג שלה כי לפני כמה שבועות כונסו מספר מומחים לתחום בינה המלאכותית והשלכותיה לדיון עם יושב ראש הקרן כריסטין לגארד. זו לא הייתה פגישה רגילה עם כלכלנים, כי מסתבר שהקרן אומרת לנו שבעתיד הקרוב כבר לא יהיו הרבה "כלכלנים רגילים". ובכלל, כל מה ש"רגיל" היום, כבר לא יהיה בתוקף מחר.

מה שמטריד את לגארד, ובעצם מטריד את לא מעט שרי אוצר וראשי ממשלה בעולם - אך כנראה לא בישראל - הוא עתיד הכלכלה העולמית במציאות שבה הבינה המלאכותית, האוטומציה והרובוטים נכנסים לכמעט כל תחום אפשרי. לא מדובר בעתיד רחוק, כבר היום הבינה המלאכותית החלה להופיעה במשקים מתקדמים. עשרות או אפילו מאות מיליונים של משרות עלולות להיעלם, מנהגי משאיות ומוניות, דרך פקידי קבלה, פועלי בניין, עובדי תעשייה, מלצרים וטבחים.

בכירי קרן המטבע מוטרדים ממה שיקרה בעולם כזה. מי ישלם מסים אם אכן ייעלמו מיליוני משרות? מי ישלם ביטוח לאומי? אם מחצית או יותר מהתקציב מגיע ממסים על עבודה, מה יקרה אז לאפשרות לקיים שירותים לאזרח? הבעיה היא לא פשוטה, ועל כן מחבר הבלוג ראה לנכון להזכיר הצעה של מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, אשר הציע להטיל מס על שימוש ברובוטים. בסופו של דבר מישהו צריך לשלם את הוצאות הממשלה, שלא לדבר על המשכורות של אנשי קרן המטבע הבינלאומית.

למעשה הקרן לא לבד. כל יום מופיע עוד דו"ח, עוד מאמר אקדמי, עוד סקירה מיוחדת, על צפוי לשוק העבודה ולכלכלת העולם בעולם שבו הרובוטים יחליפו את בני האדם. מחקר אשר פורסם ב-2017 על ידי מכון NBER האמריקאי, העריך שככל שמספר הרובוטים ל-1,000 עובדים עולה ביחידה אחת, כך שיעור התעסוקה (מספר המועסקים חלקי גודל כוח העבודה) יורד ב-0.18%-0.3% והשכר הממוצע יירד עד 0.5%.

ואולם, עוד בטרם יתעסק פקיד שומה כלשהו בהצהרת המס של ה"טרמינטור", אולי כדאי לבחון אלטרנטיבות אחרות. בבסיס כל מאמץ להגן על על השפיות הכלכלית של העולם, צריכה להיות מודעות לכך שהמטרה של כל שינוי צריכה להיות הגנה על העובד - ולאו דווקא על משרתו. הלקח העיקרי של כל הניסויים שנועדו "להגמיש את השוק העבודה", הוא שהדבר אפשרי רק כאשר קיימת רשת ביטחון, שמעניקה לעובדים הגנה ומונעת פחדים מפני העתיד. רשת ביטחון כוללת לא רק ביטוח אבטלה והסדרים חברתיים להתמודדות עם מצב של אבטלה. היא צריכה לכלול גם מערכת ענפה של הכשרות מקצועיות והקניית מיומנויות אשר יתאימו לתקופה החדשה. הדבר דורש תכנון, תיאום, יוזמה, מו"מ תמידי עם נציגי עובדים ואיגודים מקצועיים.

כדי לבחון עד כמה תוכנית כזאת היא מציאותית צריך לזכור מה קרה עם מה שנהוג לכנות "המהפכה הדיגיטלית", או "המהפכה התעשייתית השלישית". במדינות שבהן יש מערכת ענפה של הסדרי רווחה ואיגודים מקצועיים חזקים המהפכה הדיגיטלית יצרה מעט שינויים יחסית בתחום חלוקת ההכנסות. לעומת זאת, מדינות כמו ארה"ב וישראל, שבה ההסדרים היו שונים, רשמו עלייה חדה באי שוויון וריכוז הכנסות ועושר בשכבה דקה של האוכלוסייה.

הבעיה היא שהאפשרות של תשלום מס אינה באה בחשבון במהפכת האוטומציה הרובוטים. קשה לראות את החברות משלמות מס עבור מכונות. ההפך - הנוהג החשבונאי הוא בכלל לחפש את הפחת כחלק מההוצאה. מכאן שאנשי קרן המטבע, ואיתם כל פקיד בכל ממשלה בעולם, יצטרך להשקיע מחשבה בדרכים להציל את התקציב, למנוע קריסת שוק העבודה ואם אפשר - גם להציל את משרתו. מיותר לציין שהמתחים החברתיים יהיו אז בשיאם. בסופו של דבר, יהיה צורך ללכת בכיוון של המודל הראשון, מודל הרווחה. הוא היחידי שימנע ממהאנושות לחיות באיזו מציאות של סרט מדע בדיוני שבה הציבילזציה האנושית עומדת בסכנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988