רשות המסים מלטשת את תדמית היהלומנים

מנהל רשות המסים והמפקחת על הבנקים שיגרו מכתב הבהרה לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים, שיאפשר לבנקים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס ■ הרקע: קושי של היהלומנים לקבל אשראי מהבנקים על רקע חששות מהלבנות הון

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

הרשויות ממשיכות במסלול "הלבנת" שוק היהלומים: מנהל רשות המסים, משה אשר, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שלחו היום (א') מכתב הבהרה לבנקים בנושא פתיחת חשבונות ומתן אשראי ליהלומנים, שיאפשר לבנקים להסתמך על הגשת בקשה לגילוי מרצון כצעד מפחית סיכון ציות לחוקי המס בישראל. הרקע להנחיות לבנקים: הקושי של היהלומנים לקבל אשראי על רקע החששות מהלבנות הון, העלמות מס בענף והפרשיות הפליליות שנחשפו בשנים האחרונות בתחום.

שוק היהלומים נחשב לאחד ממקורות ההון השחור העשירים ביותר. מדובר במגזר סגור, אפוף מסתורין, שעקב אופיו וסגנון העבודה בו - עריכת עסקאות של מיליוני שקלים בלחיצת יד, העברת יהלומים בשקיק קטן שהגיע ממקורות לא ידועים בחו"ל ולא תמיד נרשם ודווח כראוי בעת כניסתו לארץ ועוד - מהווה קרקע פורייה לעבריינות כלכלית. הענף נתפס כקשה לפיקוח, עם שיעור גביית מס נמוך ורחוק מ"מס אמת", ופערי המידע בין הרשות לבין היהלומנים לגבי היקף פעילותם ושווי נכסיהם של האחרונים אפשרו בעבר חגיגה של ממש עבור היהלומנים.

בשנים האחרונות העסיקו את עולם היהלומנים שתי סוגיות מרכזיות בתחום המס: האחת - הליכי גילוי מרצון להלבנת הון שחור שנצבר אצל היהלומנים; והשנייה - הסדר המס הענפי שהושג בין רשות המסים לבין קברינטי הבורסה ליהלומים ברמת-גן. שתי הסוגיות הללו הוסדרו לאחרונה.

לאחר שנים של דיונים ומחלוקות, הגיעו רשות המסים והיהלומנים להסכמות בנוגע לאופן הדיווח של היהלומנים לרשות המסים, כך שלראשונה היהלומנים יעברו להתנהלות חשבונאית רגילה, בדומה לשאר העסקים בישראל; וכן יתאפשר ליהלומנים להגיש בקשות לגילוי מרצון אנונימיות. מאז ההסכמה הוגשו מאות בקשות יהלומנים לטהר את עצמם במסגרת הליכי גילוי מרצון אנונימיים.

ואולם, ברקע ההסכמות והבקשות לגילוי מרצון, המשיכה רשות המסים לנהל כמה מאבקים משפטיים חריפים נגד "התפוחים הרקובים" שנתגלו בענף, בין היתר ב"פרשת הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים, וכן הקשיחה עמדות חקיקתיות בנוגע להעלמות מס בכלל, בין היתר באמצעות הכללת עבירת מס כעבירות הלבנת הון, מאבק בתכנוני מס המבוססים על חוות דעת ועוד.

על רקע הקשחת העמדות בנוגע לעבירות המס, התפיסה הרווחת כי ענף היהלומנים הנו "שוק בעייתי" מבחינת דיווחי המס שלו, וכן על רקע ההרעה בשנים האחרונות בענף היהלומים בכל העולם - נתקלו היהלומנים בקשיים לפעול מול המערכת הבנקאית. הדבר התבטא בכך שהאשראי הבנקאי לענף היהלומים ירד, והיו גם בנקים שיצאו לחלוטין מהמימון של הענף.

בנסיבות, מצאו מנהלת רשות המסים והמפקחת על הבנקים לנכון להקל עם היהלומים היכן שניתן - ופרסמו את המכתב המנחה את הבנקים להתחשב בהליכי הגילוי מרצון של הבנקאים. המכתב מתפרסם על רקע צעדים שננקטו, כאמור, ברשות המסים לצורך הסדרת ענייני המס של יהלומנים מול הרשויות בארץ, בשיתוף עם הבורסה ליהלומים, ביניהם פתיחת הליך גילוי מרצון של רשות המסים גם ליהלומנים והסדרה בחקיקה של אופן ניהול המלאי בספרי היהלומנים והדיווח על מלאי סגירה בסוף שנה לצרכי מס.

ברשות סבורים כי צעדים אלה צפויים להפחית את הסיכון לבנקים בניהול חשבון, בהיבטי ציות לחוקי המס של מדינת ישראל ובכך עשויים גם להקל על ההיתכנות לקבלת אשראי של יהלומנים מהבנקים, אם כי הדבר נתון כולו לניתוח הסיכונים העסקיים שעושה הבנק לשיקול דעתו.

במכתב צוין כי בשנת 2018 הבנקים יכולים להסתמך על אישור על הגשת בקשה להליך גילוי מרצון מצד יהלומנים (כל עוד לא נדחתה הבקשה) לצורך ניהול הסיכונים שלהם, כבר בשלב הביניים, בטרם הסתיים הליך הגילוי מרצון; דבר שיתרום להערכת רשות המסים והפיקוח על הבנקים ליכולת של יהלומנים לנהל חשבונות בנק בישראל כבר בשלב זה.