"אין לדון את הקטין לחיי דלות וצנע, אך בשל חובותיהם של הוריו. אין לקבל תפיסה שלפיה הורים אכלו בוסר ושיני הקטינים תקהינה. אם נמנע מהילדים את ילדותם, ונפגע בצורכיהם, אנו עלולים לגדל דור מקופח על לא עוול בכפו. אם נמנע מהילדים את זכותם לקיום אנושי בכבוד, לא נפגע אלא בכבודם כבני אדם, ונפגע בכבוד כולנו". כך כותב השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפסק דין שנתן השבוע.
במסגרת פסק הדין הייחודי פטר השופט מאור זוג הורים לשמונה ילדים מכל חובותיהם בהליך פשיטת רגל. בפסק דין אנושי ומלא חמלה משרטט השופט את גבולות זכויותיהם של נושים בהליך פשיטת רגל, שנעצרות לשיטתו בכפות רגליהם הזעירות של ילדים קטינים הסמוכים אל שולחנם של פושטי הרגל. "כל 'חטאו' של הילד הוא שנולד למשפחה במצוקה, למשפחה שעושה להחזיר את חובותיה. יש להקפיד שלא תיפגע זכותו של הילד מעבר לנדרש, שהרי פגיעה שכזו עלולה לגרור חוסר צדק".
פסק הדין של השופט מאור ניתן בעניינם של שני חייבים - הורים ל-8 ילדים, מהם 7 קטינים הסמוכים על שולחנם - הנמצאים בהליך פשיטת הרגל שאליו פנו בשל הסתבכות כלכלית שנוצרה, לטענתם, בשל הוצאות מחיה גבוהות וכתוצאה מההוצאות לגידול הילדים. השניים ביקשו הפטר מלא מכל חובותיהם בטענה כי אינם יכולים לעמוד בהם. את בני הזוג החייבים ייצגה עו"ד שירה מהרשק-זיגלר.
מדובר בחייבים צעירים, בשנות ה-40 לחייהם, כשהאב עובד בעבודות ניקיון בשכר שעתי של 50 שקל; והאם עובדת כמטפלת בבית פרטי ויומיים בשבוע כמטפלת בגן בשכר שעתי של 40 שקל. האיש הוא גם סופר סת"ם, אולם לא ממצה את יכולת השתכרותו בתחום זה, כאשר ככל הנראה עקב הסחרור הכלכלי, חלה גם הרעה במצבו הרפואי והוא נזקק לטיפול תרופתי.
מעבר להוצאותיהם השוטפות ו"הצנועות" (כלשון פסק הדין) של בני הזוג ומשפחתם, לארבעה מילדיהם צרכים מיוחדים; ואחת מהבנות אף זקוקה לתשומת-לב מיוחדת בשל מצבה הרגשי המורכב. במהלך הליך פשיטת הרגל, התברר למנהל המיוחד שמונה, כי הם צברו חוב חדש בגין דמי שכירות שוטפים בסכום של 20 אלף שקל.
לטענת בני- הזוג, החוב נוצר בשל מצבם הכלכלי, אולם הם הגיעו להסכמות עם המשכיר כי אם יסייעו בידו למצוא רוכש לדירה, יראה המשכיר את חובם כלפיו כמסולק. לטענתם, על אף שרוכש נמצא, עדיין עומד המשכיר על החוב. עם זאת, בשל מצבם הכלכלי, הסכים להפחית את דמי השכירות השוטפים ולהביא את המחלוקת בעתיד לפני בורר מוסכם.
המנהל המיוחד סבר בתחילה, כי לאור מחדליהם של החייבים בהליך, לרבות יצירת החוב החדש, יש מקום להורות על ביטול ההליך. אולם עם הסרת המחדלים הציע המנהל המיוחד, כי יינתן לבני הזוג הפטר מותנה בהוספת סכום של 120 אלף שקל לקופת פשיטת הרגל ב-60 תשלומים חודשיים של 2,000 שקל כל אחד.
בדיון - שאליו לא הגיע איש מנושי בני הזוג - הם סיפרו על שגרת חיי היומיום והעול הכלכלי שבו הם נושאים מדי יום. על כך כתב השופט: "התרשמתי, כפי שהתרשמו בא-כוח המנהל המיוחד ובא-כוח הכונס הרשמי, שהנטל והקשיים נתנו באיש אותותיהם, והעומס הנוסף המוטל על האישה רב הוא".
בסיומו של הדיון, הציעה נציגת המנהל המיוחד כי צו התשלומים החודשי בסכום חודשי של 350 שקל יועלה ל-1,500 שקל (750 שקל לכל אחד מבני הזוג), ועם תשלומו למשך 60 חודשים (היינו, תוספת של 90,000 שקל), וכן הסדרת החוב למשכיר, יינתן להם הפטר מחובותיהם שקדמו למתן צו הכינוס. מנגד, הודיע הכונס הרשמי שלא יתנגד שיינתן לבני הזוג הפטר, וזאת בשל "הנסיבות החריגות" כלשונו, מצבם הרפואי ושל הקטינים, והיעדר התועלת שתצמח לנושים.
השופט עודד מאור שהחליט להיעתר לבקשת ההפטר של בני הזוג, ציין תחילה כי "הכלל הוא, שאם נמצאנו למדים שחובותיו של היחיד לא נוצרו בחוסר תום-לב, והתנהלותו בהליך אינה נגועה בחוסר תום-לב, או למצער ככזו המחייבת את ביטול ההליך, יש לשאוף לאפשר לו, לחייב, לאחר שנחקר בדבר נכסיו שמהם ניתן להיפרע לטובת החובות, לפטור אותו מהחובות הקודמים וליתן לו את האפשרות לקום בבוקר ולהתחיל מבראשית, כמאמר שירה של המשוררת נעמי שמר".
בית המשפט מצא, כי אין המדובר בבני זוג ובמשפחה שנוהגת חיי רווחה כלפי כולי עלמא, ובמקביל מציגה חיי דלות כלפי בית המשפט והנושים, וכי חובותיהם נוצרו בתום-לב.
את מרכז הכובד של ההחלטה לפטור אותם מחובותיהם, הציב השופט בהשפעת הליך פשיטת הרגל על משפחת החייבים, וזכותם לחיות בכבוד. "הליכי חדלות-הפירעון של יחיד בוחנים את האיזון שבין זכויותיהם הקנייניות של הנושים, לבין זכותו של החייב לפתוח פרק חדש בחייו הכלכליים. אני סבור, שלנוסחת האיזון הכה סבוכה ושברירית זו בין זכויות הנושים לחייבים, יש להוסיף נתון נוסף והוא השפעתו של הליך פשיטת הרגל של יחיד על בני המשפחה כולה".
עוד לדברי השופט, יש לשאוף ולחתור לכך שזכויותיהם של בני המשפחה שאינם חייבים כספים לנושים, תיפגענה במידה מינימאלית, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.השופט ציין, כי לכל אדם הזכות לקיום אנושי בכבוד, ו"הדברים מתייחסים אף לילד, אדם-קטן". לכן, במסגרת הליכי פשיטת רגל אין להתעלם מאותם ילדים שהם חלק מהתא המשפחתי, אותם ילדים שבאו אל העולם שזכותם לקיום בכבוד, אינה תלויה בדבר.
מאור הוסיף, כי "גבולותיה של זכותו של הילד לקיום אנושי בכבוד הם רחבים וגדולים מאלו של החייב עצמו לזכותו לקיום בכבוד. אם אנו מקפידים כי חייב יוכל להשתקם, יוכל לפתוח פרק חדש וייצא להתחלה חדשה, כשהוא לא יהיה עוד לנטל על החברה כולה, הרי שומה עלינו להעמיד את הילד על הקרקע שבה יצמח ויגדל לבוגר יצרני החי חיי שוויון".
עוד קבע השופט מאור, כי יש מקום להעדיף את טובתם וצורכי הקטינים על פני קניינם של הנושים, גם כאשר מדובר בצרכים של הקטינים שעשויים להיתפס כמותרות. "יהיה נכון, אם כן, ככל הניתן, שלא למנוע מאותו ילד את חוגי ההעשרה, שיעורי העזר, ההכוונה, ההדרכה והתכנים כמקובל אצל בני גילו, גם אם הדבר יכול וייראה מותרות בעיני הנושים". השופט הוסיף, כי "יש להעדיף את העשרת עולמם התרבותי-חינוכי של הילדים על פני העשרת קופת פשיטת הרגל של הוריו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
