פסילת נסיעת ח"כים במימון ארגונים הקוראים לחרם על ישראל?

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד), מונה היום ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת במקום ח"כ דוד אמסלם, המשמש זה כחודש יו"ר הקואליציה. אבל רגע לפני עזיבתו את ועדת הכנסת והעברת השרביט לח"כ מיקי זהר (הליכוד), העבירו השניים שינוי בתקנון הכנסת, ולפיו חברי הכנסת לא יוכלו לנסוע לחו"ל במימון ארגונים הקוראים לדה-לגיטימציה לישראל. התיקון ייכנס לתוקף באופן מיידי.

משמעות התיקון היא שוועדת האתיקה של הכנסת, המונה שלושה חברי כנסת, תוכל לפסול נסיעה של חבר כנסת לחו"ל אם יימצא שהמימון הוא של ארגון הקורא לדה-לגיטימציה של המדינה, בהתאם לרשימת ארגונים שיפיץ לכנסת מזכיר הממשלה. לפי הנוסח המקורי שהציע קיש, הייתה אמורה ועדת האתיקה "לא לאשר" נסיעות כאלה, אך בעקבות הדיון שהתקיים רוכך נוסח התיקון ל"תשקול לא לאשר".

הנוסח המשופר שהציג היום קיש בדיון נסמך על הרשימה שפרסם לפני כחודשיים המשרד לעניינים אסטרטגיים, ובה כ-20 ארגונים הקוראים לחרם על ישראל ששר הפנים יכול לשקול לשלול את כניסתם לארץ. בין הארגונים: Jewish Voice for Peace, American Friends Service Committee, American Muslims for Palestine, Code Pink, National Students for Justice in Palestine ו-U.S Campaign for Palestinian Rights.

היועמ"ש של הכנסת מתריע

הדיון הראשון בנושא התקיים כבר במאי 2017. הבוקר כונס דיון המשך והשינוי בתקנון אושר. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, התריע בפני חברי הוועדה שמדובר בתיקון לא פשוט. לדבריו, עד היום התמקדה ועדת האתיקה בבחינת הציר של יחסי הון-שלטון בהקשר של מימון נסיעות ח"כים ולא ירדה לעומק המהות האידיאולוגית של הארגון המזמין. "אני לא מרים כאן דגל אדום, אבל אומר שלוועדת האתיקה של הכנסת אין הכלים לבחון בעצמה את מהותם ואופיים של הארגונים המזמינים", אמר.

לדברי ינון, כל עוד מדובר בארגוני טרור, אין בעיה, אבל "בנוגע לארגוני החרם, זה מורכב יותר". ינון סבור שיש להשאיר את הנושא לשיקול הדעת של ועדת האתיקה, "שכן יכול להיות שמטרת חבר הכנסת היא דווקא לפעול ולשכנע נגד החרם ולא בעדו".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) היה המתנגד העיקרי לתיקון. לדבריו, יש בכנסת מאמץ מתמשך להצר את צעדיהם של חברי הכנסת הערבים.

"הממשלה, שאני מתנגד למדיניותה כחבר אופוזיציה, היא שתקבע אילו ארגונים יוכלו לממן את נסיעתי? ועדת האתיקה תהפוך לוועדה מקרתיסטית. אני נגד הכיבוש, אני חושב שצריך לרסק את ההתנחלויות ואני בעד החרם - זו עמדתי הפוליטית. כשנסעתי לכינוס של אחד מאותם ארגונים, ההרצאה שלי דיברה בכלל על עזרה לילדים פלסטינים נכים. זה מפריע לכם? כשדיברתי באוניברסיטה בניו יורק אמרתי דברים קשים בהרבה, אז אולי תמנעו ממני לנסוע בכלל?

"זה הזמן לבלום את המדרון הזה שבסופו יהיו שני סוגי חברי כנסת - חברי כנסת יהודים עם חסינות, וחברי כנסת ערבים עם פחות חסינות".

"הרשימה צריכה להגיע מהממשלה"

יו"ר ועדת האתיקה, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), אמר שוועדת האתיקה לא עסקה עד היום בתוכן הנסיעה של חברי הכנסת. "זה לא מתפקידה של ועדת האתיקה. אנחנו בודקים שאין ניגוד עניינים ואין טובות הנאה. אם תהיה רשימה כזאת של ארגונים אסורים היא צריכה להגיע מלמעלה - מהממשלה", אמר.

חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין (מפלגת העבודה) הוסיפה ואמרה שהעיסוק בחרם "גורם נזק למעמדה של מדינת ישראל. אנחנו לא זקוקים לכל התיקונים האלה. לערבב טרור עם חרם זה חוסר אחריות".

מנגד, רוב חברי הוועדה מהקואליציה תמכו בתיקון התקנון. יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ רוברט אילטוב, אמר שמדובר בתיקון נכון המאזן בין חופש התנועה לחופש הביטוי, וח"כ בני בגין (הליכוד) אמר שהתיקון טוב, אך שעדיף אולי לעדן את הניסוח.