אלחיאני: "יש לנו יכולת לזהות תוך זמן קצר למי מגיע אשראי"

אני: שקט, אבל לא ביישן. יודע לנהל מו"מ, טוטאלי ולומד כל הזמן.

משפחה: הוריו של אבא, ילידי מקנס במרוקו, נפטרו כשהיה נער צעיר. סבא היה איש תורה ועבודה, עבד כסנדלר ולמד תורה. סבתא, מאמא אמיתית, החזיקה את הכול. אמא הגיעה ממשפחה ענייה בכפר מידלט במרוקו ונשלחה אל הדודה במקנס, שלא היו לה בנות. היא עזרה בעבודות הבית וקיבלה חינוך וחיים טובים יותר. אבא חיזר אחרי אמא תקופה והם התחתנו כשהיא היתה בת 16 והוא בן 18. בגיל 17 היא הייתה כבר אמא לילד הראשון מתוך 13.

ישראל: הם הגיעו לכאן באמצע שנות השישים עם תשעה ילדים וירדו מהאניה בחיפה. כשהפקיד שאל איפה ירצו לגור, אבא אמר שהוא רוצה לגור במקום שבו יש עבודה, אם אפשר בחיפה עצמה, כי יש לו משפחה בעיר. אז הפקיד אמר, חצי שעה מחיפה טוב לך? אבא אמר שכן - והם נשלחו למעברה בבאר שבע. זה היה ערב שבועות, ואבא, שהיה בטוח שחיפה קרובה, הודיע שהוא יוצא לחצי שעה לבקר את הקרובים ויחזור לחגוג את ערב החג בבית. כמובן שאת החג הראשון בארץ לא עשו יחד. הוא מצא עבודה ב"סולל בונה" בעיר ואז עברנו אחריו לערד, שם עבד במפעל טקסטיל כפועל ייצור.

ילדות 1: ערד. לא הרגשנו מחסור, על אף שבדיעבד חולצות לבית הספר לא היו עניין מובן מאליו וגם לא טיולים שנתיים, שהיו פרס על התנהגות טובה. אבא עבד מסביב לשעון עד שחלה במחלה ריאות סופנית, ממנה סבל למעלה מעשור, ואמא התחילה לעבוד בכל מה שמצאה - מניקיון עד בלנות - ואבא גידל אותנו ועשה הכול כשהוא מחובר לבלון חמצן. הוא נפטר כשהייתי בן 14.

ילדות 2: ביסודי למדתי בממלכתי דתי בערד, הייתי בבני עקיבא, ושיחקתי קט רגל. בכיתה ז' החלטתי שאני רוצה להיות שחקן כדורגל וניסיתי להתקבל לפנימיית מחוננים בכפר סבא. ההסכם היה שאם אתקבל להפועל כפר סבא אתחיל ללמוד שם, וכך היה. שיחקתי בקבוצה עד י"א ואז התמסרתי לגמרי ללימודים.

לימודים: אחרי שירות צבאי שהתחיל במסתערבים ונגמר בחיל התובלה כמצטיין אלוף, התחלתי לעבוד במלצרות כדי לחסוך ללימודים. תוך ארבעה חודשים ניהלתי את המסעדה והייתי הסומלייה שלה. למדתי הנדסת תקשורת בשנה הראשונה של החוג באוניברסיטת תל-אביב, ובחופשות עבדתי. בכל שנה חסכתי לשנה הבאה.

איסיטל: התחלתי את הדרך בכל עבודה שמצאתי בהנדסה ואז הגעתי כמהנדס לאיסיטל (ECtel), שעסקה בזיהוי הונאות ברשתות. מכרנו רק לגופי מודיעין וטלקום גדולים ומוניתי למנהל הפיתוח.

אלית: אשתי המדהימה, הייתה גננת והיום מנהלת את החינוך החדשני והמתקדם בתל-מונד. נפגשנו לפני שבע שנים. יש לנו שלושה ילדים.

שירון: סטארט-אפ שהתעסק בפתרונות תקשורת לוויינים, שהמנכ"ל של איסיטל לקח אותי אתו אליו. התחלתי כמנהל פיתוח ואחרי שלוש שנים, כששירון נמכרה לאלביט, הובלתי את הטכנולוגיה הלוויינית באלביט סאטקום.

טריא 1: אחרי תקופה בחברה שעשתה אוטומציה של תהליכים באינטרנט ובעולם הפטנטים, נחשפתי בערד לאם חד הורית שהתגלגלה מהלוואה להלוואה, מה שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו וזה מאוד הטריד אותי. ראינו שמתחילה מגמה בארצות-הברית ובאנגליה, של הלוואות P2P, תוך שימוש בטכנולוגיית סייבר וביג דאטה. יחד עם אסף שלוש, בוגר 8200 שעבד איתי באיסיטל, חברנו לסטארט-אפיסטית מדהימה בת 60, ורדה לוסטהויז, שהייתה היועצת המשפטית של בנק ישראל - ויצאנו לדרך. יש לנו את אותם ביטחונות, אותה חכמה ובנוסף גם טכנולוגיה מתקדמת. חוץ מאשראי, מערכת החיתום האוטונומית של טריא נותנת שירותי חיתום למוסדות וגופים עסקיים בארץ ובעולם.

מתן אשראי: ההובלה אצלנו נעשית על-ידי אנשי הייטק ולא כספים ולכן יש לנו את היכולת לזהות תוך זמן קצר למי מגיע אשראי.

פנאי: בישול, ספורט וגיטרה ברמה של נגן קומזיצים.

תפיסת עתיד: כרגע אני בטריא, שתחולל את מהפכה חברתית-פיננסית, בלי לחשוב על אקזיט.