"מה שר' המסים עשתה זה להוביל את אפריקה ישראל לפירוק"

כך אומר גורם מוסדי בכיר על הדרישה לתשלום מס מיידי של כ-245 מיליון שקל ■ מחזיקי האג"ח בכל שלוש הסדרות אישרו פה-אחד את הסדר החוב עם מוטי בן משה

מוטי בן משה / צילום ארכיון: תמר מצפי
מוטי בן משה / צילום ארכיון: תמר מצפי

מחזיקי איגרות החוב של חברת אפריקה ישראל אישרו אתמול (ג') פה-אחד את הסדר החוב של החברה עם איש העסקים, מוטי בן משה. בהצבעה שהתקיימה תמכו בהסדר מלוא המצביעים בכל אחת משלוש סדרות האג"ח, והכשירו את תמיכת נאמני הסדרות באסיפות הנושים הרשמיות שיתקיימו מחר ואשר צפויות גם הן לאשר את ההסדר.

בתוך כך, אישרה הבוקר חברת אפריקה ישראל את הדיווח הראשוני שנחשף אתמול ב"גלובס", ולפיו היא קיבלה מרשות המסים שומות מס בצו, לתשלום מיידי בסך של כ-245 מיליון שקל בגין השנים 2010-2012. בנוסף, כוללת שומת המס ביטול הפסדים צבורים מעסק המועברים לשנת המס 2013 בסך של כ-600 מיליון שקל.

בהודעה הסבירה אפריקה ישראל, כי רשויות המס חולקות על האופן בו יישמה החברה את הסדר המס, אשר קיבלה מרשויות המס במסגרת הסדר החוב בשנת 2010. חבות המס הנטענת על-ידי רשויות המס מבוססת לכאורה על טענת פקיד השומה לפיה הפסדיה המועברים של החברה לשנת המס 2010 (שנת הסדר החוב הראשון), אינם ברי קיזוז כנגד רווחי הון ממכירת מניות חברות מוחזקות אשר תמורתן הועברו למחזיקי איגרות החוב של החברה.

באפריקה ישראל מדגישים כי טענה זו עומדת בסתירה לקביעת רשות המסים עצמה בשומה שלב א' שנמסרה לה בדצמבר 2016, ושעליה היא ערערה בדיוק לפני שנה. כמו כן, לדעת אפריקה ישראל ובהתאם לעמדת יועציה המקצועיים, טענה זו סותרת באופן ברור את לשון הוראותיו של הסדר המס, ואשר טענות כנגדה לא הועלו על-ידי רשויות המס עצמן במסגרת דיוני שלב א'.

עוד קבע פקיד השומה בצו החדש, כי אין להתיר לאפריקה ישראל לנכות מחבות המס חלק מהוצאות המימון שלה, שלעמדת פקיד השומה אינן משמשות בעסק ודינן להתבטל.

אפריקה ערערה; הרשות הקצינה

אפריקה ישראל מצידה, הדגישה כי בהתבסס על הערכת יועציה המקצועיים, היא "חולקת באופן מוחלט על עמדותיה של רשות המסים וסבורה כי יש לה טענות כבדות משקל כנגד עמדות אלו וכנגד מועד העלאתן לראשונה של טענות אלו, ובכוונתה לנקוט בצעדים המתאימים על מנת לעמוד על מלוא זכויותיה".

צווי השומה הנוכחיים הם תולדה של ערעור שהגישה אפריקה ישראל אשתקד, על החלטה קודמת של רשות המסים בנוגע להתייחסותה של החברה להסדר החוב הראשון שלה, שהושלם ב-2010. בדצמבר 2016 קבעה רשות המסים כי בגין הסדר החוב אין לאפריקה ישראל חבות מס, אולם היא מחויבת להפחית ב-450 מיליון שקל את הפסדיה הצבורים לצורכי מס.

באפריקה ישראל בחרו שלא לקבל את קביעת רשות המסים ולפני שנה בדיוק ערערה החברה על שומת מס זו. צעד זה אפשר לרשות המסים לשנות את קביעתה הקודמת ולקבוע כעת בצו, שומת מס חריפה הרבה יותר.

לגורם מוסדי בכיר, שהיה מעורב בשנתיים האחרונות בהשגת הסדר החוב של אפריקה ישראל, היו הבוקר טענות קשות לרשות המסים על הצעד הקיצוני והמפתיע בו נקטה. לדבריו, ברור לגמרי שאם הולכים עם הדרישה הזו, אז אפריקה ישראל הולכת לפירוק.

"מבחינת המוסדיים, המשמעות של מה שרשות המסים עשתה, היא להוביל את אפריקה ישראל לפירוק, ופירוק הוא כמובן לא טוב לשום גורם, בטח לא לרשות המסים שמאבדת חברה שתשלם לה מסים בטווח הארוך, בטח לא למחזיקי איגרות החוב, ובטח לא לבעלי עניין נגזרים אחרים שקיימים בתוך ההסדר", הדגיש הגורם המוסדי.

תזמון בעייתי

לדבריו, "מאוד מטרידה השאלה למה צעד זה נעשה יום לפני אסיפת מחזיקי האג"ח, כשרשות המסים היתה יכולה לפרסם את הצו מספיק זמן קודם לכן. בסך הכל, כשמגיעים להסדר חוב ואחר כך מגיעים איתו לביהמ"ש, המשקיעים רוצים לדעת שכל הנקודות חשופות וגלויות ושלא ייווצר איזשהו מצב שפתאום מתגלה מידע חדש שלא היה ידוע עליו קודם לכן. לא מדובר כאן על הסדר חוב שנעשה במחשכים, וגם לא על הסדר אותו התחילה למעשה רשות המסים, כמו במקרה של אליעזר פישמן. אנחנו בכל מקרה מקווים שההסדר יאושר ושלא יהיו בו עדכונים. בסוף צריך שהחברה תתפקד ובתשלום של 245 מיליון שקל אפריקה ישראל לא יודעת לעמוד. זה למעשה אומר מחיקה של החוב החדש, שיונפק במסגרת הסדר החוב".

לדברי אותו מוסדי, "כשאנחנו אישרנו את הסדר החוב, במסגרתו יישאר לחברה חוב של 400 מיליון שקל, לא לקחנו בחשבון שהחברה תהיה חייבת עוד 245 מיליון שקל. צריך גם לזכור שכבר במסגרת ההסדר יש מחיקה של חוב" (המחזיקים יקבלו נכסים בשווי של כ-2.4 מיליארד שקל כנגד חוב של כ-3 מיליארד שקל, ע"כ).

כך או כך, את החותם הסופי לנושא ייתן כנראה נשיא בית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין, שיידרש למצוא את האיזון בין דרישת הרגולטור לבין הצורך להציל את החברה, כאשר העניין יגיע לפתחו בשבוע הבא (בהנחה שההסדר יאושר עד סוף השבוע באסיפות הנושים).

גורם משפטי המכיר את הסדר החוב, הגדיר את דרישתה של רשות המסים כסחטנות, ולכן העריך כי השופט אורנשטיין לא יאפשר לה לעשות זאת.

גורם בכיר נוסף מגוף מוסדי גדול שהיה מעורב בהסדר, ציין כי "ההסדר באפריקה ישראל הושג לאחר חודשים ארוכים של משאים ומתנים ולאחר שהגופים המוסדיים הביאו הסדר משופר באופן מהותי אל מול מה שהוצע להם תחילה. ישנה תמיכה של 100% ממחזיקי סדרות האג״ח בעד הסדר זה. השומה של רשות המיסים עשויה לעכב, להרע ולבסוף גם לגרום לכך שההסדר לא יצא לפועל מה שיגרום לנזק גדול לציבור החוסכים".

צרו איתנו קשר *5988