כך תפגע הירידה בעמלה הצולבת בחב' כרטיסי האשראי

בסוכנות הדירוג מודי'ס מעריכים כי בניגוד לעבר, חברות כרטיסי האשראי מוגבלות ביכולת להעלות עמלות - בשל מדיניות הרגולטורים להקטין עלויות הלקוח

כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיסי אשראי / צילום: שאטרסטוק

סוכנות הדירוג מודי'ס פרסמה סקירה מיוחדת בעקבות החלטת בנק ישראל בשבוע שעבר להפחית את העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי. מהסקירה שהגיעה לידי "גלובס" עולה כי במודי'ס מעריכים שחברות כרטיסי האשראי יתקשו לפצות עצמן באופן מלא על הירידה בעמלה הצולבת. "היכולת של חברות כרטיסי האשראי לפצות עצמן בהעלאת עמלות במקומות אחרים הינה מוגבלת, בהתחשב במחויבות הציבורית של הרשויות בישראל להביא להפחתת עלויות בקרב עסקים קטנים ומשקי בית", כותבים בסוכנות.

נזכיר, כי העמלה הצולבת היא העמלה שמשלמות חברות כרטיסי האשראי האחת לשנייה תמורת הזכות לסלוק זו את זה. גובה העמלה מהווה את מחיר הרצפה על עמלת הסליקה שמשלמים בתי עסק, וסך תשלומיה עומדים על קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה. כיום, העמלה הצולבת עומדת על 0.7%, ובנק ישראל החליט להפחית אותה בשלוש פעימות לאורך שש שנים, עד שתגיע לרמה של 0.5%. כל ירידה של 0.1% פירושה אובדן של 250-300 מיליון שקל בשנה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי.

הירידה הצפויה בעמלה הצולבת
 הירידה הצפויה בעמלה הצולבת

במודי'ס מזכירים את הפעם הקודמת שבה יושם מתווה של הפחתה בעמלה הצולבת. אז ירדה העמלה הצולבת בין השנים 2010 ל-2014 מ-1.25% ל-0.7%. אלא, שבסוכנות הדירוג מציינים כי העלייה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי חיפתה על כך וסייעה לחברות כרטיסי האשראי לבלום את הירידה ברווחיות. הפעם, כאמור, מעריכים במודי'ס שלא צפוי פיצוי מלא. "הכלכלה בישראל אמנם חזקה, אך אנו בספק שהצמיחה תהיה מספיק חזקה כדי לפצות הפעם על מלוא הירידה, וזאת במיוחד לאור התגברות התחרות בענף התשלומים", הם כותבים.

כאמור, בסוכנות הדירוג גם מעריכים שהחברות יתקשו לפצות עצמן באמצעות העלאת עמלות מסוגים אחרים. "בנק הפועלים ולאומי יושפעו במיוחד מהמתווה להפחתת העמלה הצולבת, שכן ההפחתה תפגע בשווי חברות כרטיסי האשראי שבבעלותן ושעליהן למכור אותן בשלוש השנים הקרובות".

עוד מציינים במודי'ס, כי מתווה ההפחתה בעמלה הצולבת הוא דוגמה נוספת למדיניות להפחתת עמלות של הרגולטורים ששוחקת את הכנסות הבנקים בתחום זה. "הלחץ המופעל על הבנקים, בעיקר בכל הקשור לעמלות בתחום משקי הבית, מביא לכך שהיחס בין ההכנסות מעמלות לנכסים עמד בשנת 2016 על 0.99%, זאת לעומת 1.4% בשנת 2010".

נזכיר, כי המתווה שפרסם בנק ישראל אינו סופי ופתוח להערות הציבור. בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי ברשות ההגבלים ובאוצר לא שלמים עם המתווה שגיבש בנק ישראל. כך למשל, בקרב הגופים הללו היו רוצים לראות ירידה בקצב מהיר יותר, ולא מבינים מדוע רק בעוד 6 שנים העמלה הצולבת תרד ל-0.5%. לכן, ייתכן שהמתווה הסופי יהיה נוקשה יותר כלפי חברות כרטיסי האשראי והבנקים.