תוכנית כץ להצלת הביטוח הלאומי - שצפוי לקרוס ב-2035

שר הרווחה יגיש בקרוב לממשלה תוכנית לשיקום המוסד לביטוח לאומי, הכוללת בין היתר ביטול פטורים, הצמדה הדרגתית של גיל הפרישה לתוחלת החיים והעלאת דמי הביטוח ■ בלעדי

חיים כץ / צילום: תמר מצפי
חיים כץ / צילום: תמר מצפי

"יתרת נכסי הביטוח הלאומי מהם משלם המוסד את הקצבאות, יתכלו בשנת 2035 ולא בשנת 2045, כפי שנאמד בדוח האקטוארי (של המוסד לביטוח לאומי - ס.ק.ל) לשנת 2016. זאת, בהנחה שלא יינקטו צעדים מתקנים, וגם חוב הממשלה לביטוח הלאומי - כ-200 מיליארד שקלים - לא יוחזר". כך מעריך חיים כץ, שר הרווחה והשירותים החברתיים.

את הדברים כתב כץ לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, לאחר שזו ביקשה ממנו ליישם את הוראות "סולבנסי" המבטיחות את יכולת הפירעון של חברות הביטוח גם על המוסד לביטוח לאומי, "במטרה לוודא כושר תשלומי קצבאות גם בעתיד". במכתב, פרס כץ את תוכניתו לייצוב ולשימור האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי, שאותה הוא עומד להגיש לממשלה. "בתקופה האחרונה צוות מקצועי בביטוח הלאומי מכין עבורי תוכנית שמטרתה להשיג איתנות פיננסית בביטוח הלאומי, וזאת תוך שמירה על רמה הולמת של הביטחון הסוציאלי של המבוטחים. התוכנית נבחנת כעת על ידי ותובא לממשלה לכשתהיה מוכנה ליישום", כתב כץ.

מאזן
 מאזן

"על פי הדוח האקטוארי לשנת 2016, במצב החוקי הקיים ייווצר חוסר יכולת לשלם קצבאות בשנת 2045. הדוח האקטוארי הוכן על בסיס ההנחה, שלא התקיימה, שגיל הפרישה של נשים יועלה בהדרגה החל ב-2017 מגיל 62 לגיל 64. גם להחלטות ממשלה נוספות שהתקבלו מאז פרסום הדוח, כדוגמת הגדלת קצבאות הנכות מבלי לפרט את המימון ארוך הטווח של מהלך זה, השפעה שלילית על יתרת הנכסים של ביטוח הלאומי. בהנחה שלא יינקטו צעדים מתקנים, יתרת הנכסים של הביטוח הלאומי תיגמר על פי מודל האיתנות של מנהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, כעשור לפני כן - בערך בשנת 2035".

התוכנית של השר כץ לעתיד הביטוח הלאומי מעוררת ויכוחים עקרוניים ותקציביים בין משרד האוצר למשרד הרווחה. גורם בכיר במשרד הרווחה, שתחת סמכותו נמצא הביטוח הלאומי, אמר היום ל"גלובס" כי "גילינו שתקציבים של הביטוח הלאומי, שהם תקציבים ביטוחיים, נלקחים על ידי האוצר לתוכניות ולמטרות שאינן קשורות. הביטוח הלאומי הפך לקופה נסתרת של אגף תקציבים. יוצא שהסמכות היא של האוצר והאחריות היא על הרווחה".

איילת נחמיאס ורבין / צילום: רמי זרנגר
 איילת נחמיאס ורבין / צילום: רמי זרנגר

לחצים חברתיים ופוליטיים

שר הרווחה, נציין, מאשים במכתבו את הממשלות האחרונות בהעלאת שיעור העוני והחרפתו. הוא לא מציין תאריכים ושמות, אולם ההערכה היא שהוא מכוון למי שהיה שר האוצר אז, בנימין נתניהו - היום ראש הליכוד, המפלגה של כץ, וראש הממשלה שבה מכהן כץ כשר, כאמור. וכך הוא כותב: "לפני כמה שנים, כאשר עודף התקבולים על התשלומים של הביטוח הלאומי הגיעו קרוב לאפס, ביצעה הממשלה החלטות שהביאו לפגיעה בקצבאות הילדים, האבטלה, הבטחת ההכנסה, וכן במערכת עדכון הקצבאות. בעקבות מהלכים אלה עלו שיעור העוני וחומרת העוני בישראל בחריפות".

להלן עיקרי המהלכים על-פי כץ: הצמדה הדרגתית של גיל הפרישה לתוחלת החיים, קודם כול לנשים ובהמשך גם לגברים, להם כבר הועלה גיל הפרישה ל-67. יש לציין, כי התוכנית להעלאת גיל הפרישה לנשים מעוכבת בכנסת וגם על-ידי שרים בממשלה מזה כמה שנים.

העודף/ גרעון
 העודף/ גרעון

מהלך שני, גם הוא נמצא במחלוקת ובלחצים חברתיים-פוליטיים כבר שנים ארוכות - ביטול הפטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי והאחדת תשלומי מינימום. היום פטורים מתשלום דמי הביטוח הלאומי עקרות בית וידועות בציבור שלא עובדות מחוץ לביתן; מקבלי קצבאות נכות מעבודה בשיעורים של 75%-100% בתנאים שונים; ותושבי המדינה השוהים בחו"ל ומשלמים למדינות השהות. כמו כן, פטורים מדמי הביטוח הלאומי מקבלי קצבאות לסוגיהן, חיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי לפרקי זמן, ועולים חדשים שפטורים לשנה.

המהלך השלישי בתוכנית כץ: "הסדרת רציונל השתתפות הממשלה במימון המוסד, כך שזו תשלים את ההפרש בין התשלום בפועל לבין התשלום המלא עבור מי שידו אינה משגת". גם עניין זה נידון כבר, כשטענת הנגד היא שאם המדינה תשלים אוטומטית את התשלום עבור אלה שנטען כי ידם אינה משגת - הביטוח הלאומי לא יתאמץ לגבות, ומספר האנשים שיטענו כי 'ידם אינה משגת' יזנק לממדים חסרי רסן.

המהלך הרביעי בתוכנית: בניית קרן השקעות עצמאית בביטוח הלאומי לבלימת זעזועים זמניים בתקציב המוסד. גם רעיון זה כבר עלה וגם נפל. בעיקרון, דרישת הביטוח הלאומי היא שהוא עצמו - מנהליו ופקידיו - הם שינהלו את כספי קרן ההשקעות העצמאית, בעזרת כמה "אנשי ציבור" ויועצים שהם יבחרו בהם.

המהלך החמישי לפי תוכנית כץ הוא קביעת מנגנון התאמה חצי אוטומטי של איזון תקציב הביטוח הלאומי באמצעות שינויים בדמי הביטוח. כלומר, העלאת דמי הביטוח הלאומי לאלה שמשלמים אותו, על-פי צרכי התקציב של המוסד. אלא, שזה עלול להוביל לניהול תקציבי לא יעיל, אפילו פזרני.

נחמיאס ורבין השיבה לשר כי לנוכח העובדה שעודפי הביטוח הלאומי בסך 200 מיליארד שקל "נשאבו" על-ידי הממשלה, ונוכח העובדה שכבר מזמן צריך היה להעלות סדרה של קצבאות לנכים, לזקנים, לאמהות יחידניות ולמשפחות עניות, עליו להוביל הצעת החלטה ממשלתית הקובעת שהממשלה מתחייבת ש"לא תיגע מעתה ואילך ביתרות הביטוח הלאומי".

משרד הרווחה נגד האוצר

בתוך כך, ל"גלובס" נודע כי בתקופה האחרונה התעורר ויכוח חריף בין משרד הרווחה למשרד האוצר. המחלוקת היא על סוגיית האחריות והסמכות על הביטוח הלאומי. לדברי גורם המצוי בפרטים, במשרד הרווחה מתקוממים על כך שהאחריות היא עליהם, בעוד שלמשרד האוצר יש סמכות שלא לקדם את ההחלטות, כלומר זכות וטו על החלטות המתקבלות במועצת ביטוח לאומי. כך לדוגמה, האוצר ניסה למנוע מהביטוח הלאומי להעביר 4 מיליון שקל להורים של ילדים נכים שנפטרו. רק לאחר לחצים מצד ועדת העבודה והרווחה, אישר הרפרנט במשרד האוצר את העברת הסכום.

ל"גלובס" נודע, כי במשרד הרווחה פנו בחודש האחרון ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיכריע בוויכוח ויעביר את האחריות למשרד הרווחה האחראי על הביטוח הלאומי, ולמעשה יבטל את זכות הווטו של האוצר. היועמ"ש אמור לדון בעניין בימים הקרובים.

מהאוצר נמסר בהקשר למחלוקת עם משרד הרווחה: "המוסד לביטוח לאומי הינו תאגיד סטטוטורי עצמאי, הכפוף לשר הרווחה ולהחלטות הממשלה. אך למרות הטענות שהועלו, כבר היום, חלק ניכר מתקציב המוסד מגיע מתקציב המדינה. כך, משרד האוצר מעביר מתקציב המדינה על פי חוק בכל שנה למוסד לביטוח לאומי סך של כ-40 מיליארד שקל בשנה. מתוכם, כ-26 מיליארד שקל עבור השתתפות אוצר המדינה בגביית ביטוח לאומי, לפי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כ-5 מיליארד שקל עבור העברות אחרות מכוח סעיף 32 לחוק, וכ-9.5 מיליארד שקל עבור קצבאות במימון אוצר המדינה, כגון הבטחת הכנסה, גמלת ניידות וגמלת נפגעי פעולות איבה".

החל מ-2027 צפוי להיווצר גירעון שוטף בפעילות הביטוח הלאומי / עמירם ברקת

בשנת 2016 שילם הביטוח הלאומי קצבאות בהיקף כולל של 64.1 מיליארד שקל וגבה דמי ביטוח משכירים, עצמאים ומעסיקים בהיקף של כ-40 מיליארד שקל. הודות לתמיכת האוצר מתקציב המדינה (כ-25 מיליארד שקל) והריבית על כספי הקרן (כ-7.5 מיליארד) הגיעו הכנסות המוסד ליותר מ-72 מיליארד שקל ואפשרו לו לסיים את אותה השנה בעודף של כ-7.5 מיליארד שקל - שהופנה לקרן העודפים. אלא שהמצב צפוי להתהפך כתוצאה מתהליך הזדקנות אוכלוסיית המדינה - תהליך שנגרם עקב התארכות תוחלת החיים מצד אחד וקיטון בשיעורי הילודה מצד שני.

להערכת מומחי הביטוח הלאומי, אוכלוסיית הקשישים במדינה צפויה לגדול בהדרגה בעשורים הקרובים, עד שבשנת 2064 יהיו בישראל פחות משלושה מבוגרים בגילאי העבודה (21-65), על כל גמלאי בגיל 65 ומעלה - כאשר היום היחס (המכונה יחס התלות) עומד על גמלאי אחד לכל חמישה מבוגרים בגילאי עבודה.

התחזית האקטוארית של המוסד נוקבת בשנת 2026 כמועד שבו צפויות הוצאות הביטוח הלאומי להשתוות להכנסותיו, וזאת בהנחה שלא יוכנסו שינויים מהותיים למבנה ההכנסות וההוצאות. החל מ-2027 ייווצר גירעון שוטף בפעילות המוסד - גירעון שירוקן בהדרגה את קרן העודפים של המוסד - עד שזו תתרוקן לחלוטין ב-2035 כאמור, כפי שמעריך כעת כץ. ההערכה הקודמת של המוסד הייתה שנת 2045.

נכון לסוף 2016 נצברו בקרן העודפים של המוסד לביטוח לאומי כ-185 מיליארד שקל. כספי הקרן מושקעים באגרות חוב מיועדות שמנפיק לביטוח הלאומי משרד האוצר - מחציתם אג"ח בריבית קבועה של 5.58% צמודה למדד ל-20 שנה, והיתר באג"ח בריבית משתנה.

תוחלת החיים
 תוחלת החיים