מספר החרדים שלומדים מדעי המחשב הוכפל בתוך 4 שנים

נתונים חדשים של המל"ג: 1,100 חרדים למדו מחשבים ב-2017 ■ יו"ר המל"ג: "ההפרדה המגדרית בקרב החרדים לא אופטימלית אך מאוזנת" ■ זו גם תהיה תשובת המועצה לבג"צים נגד ההפרדה

פרופסור יפה זילברשץ / צילום: עודד קרני
פרופסור יפה זילברשץ / צילום: עודד קרני

גידול חד במספר הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב והנדסת תוכנה: כ-1,100 סטודנטים למדו בשנה שעברה מקצועות אלה, גידול של 125% בהשוואה למספרם ארבע שנים קודם לכן - כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שמתפרסמים כאן לראשונה. אמנם מדובר עדיין במספרים יחסית קטנים, אך הם מהווים כבר 7% מכלל הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב, שמספרם עומד על 16 אלף. לשם השוואה, מספר הסטודנטים הכולל עלה ב-23% משנת תשע"ג, אז היוו הסטודנטים החרדים רק 4% מכלל הסטודנטים.

לפי נתוני המל"ג, מספר הסטודנטים החרדים עמד ב-2017 על 12.3 אלף, עלייה של 60% בהשוואה למספרם ב-2013. 9% מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון לומדים מדעי המחשב והנדסת תוכנה, בדומה לכלל האוכלוסייה. בניגוד לציבור הכללי, שבו פחות מ-30% מהסטודנטים בתחומים אלה הם נשים, בקרב החרדים מהוות הנשים 70% מהסטודנטים. זאת, בדומה לשיעורן מכלל הסטודנטים החרדים. בתשע"ג (2013) למדו 93 גברים חרדים בלבד לימודי מדעי המחשב והנדסת תוכנה, מספר שגדל ל-370 בשנה שעברה.

סטודנטים חרדים למדעי המחשב
 סטודנטים חרדים למדעי המחשב

"במסגרת התוכניות שלנו אנחנו מעמידים לסטודנטים החרדים מכינות ייעודיות, ואנחנו מתמרצים אותם ללמוד את המקצועות המבוקשים במשק. האוכלוסיה מגיעה להשכלה הגבוהה מתוך רצון למצוא עבודה ולכן האמביציה שלהם מאוד גדולה ללמוד מדעי המחשב ומקצועות היי-טק נוספים", אמרה יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, ל"גלובס".

שיעור הסטודנטים הלומדים מדעי המחשב אינו משקף בהכרח את כמות הבוגרים. לפי נתונים שהלמ"ס פירסמו בשנה שעברה, קרוב לרבע מכלל הסטודנטים החרדים שהתחילו ללמוד בשעת תשע"ה (2015) לא המשיכו לשנה השנייה של התואר, לעומת כ-8% שלא המשיכו בקרב סטודנטים יהודים לא חרדים.

כיום הסטודנטים החרדים מהווים רק 4% מכלל הסטודנטים, למרות שחלקם באוכלוסייה הכוללת הוא פי שלושה - כ-12%. לשם השוואה, האוכלוסייה הערבית מהווה 21% מהציבור בישראל, אך שיעורם מכלל הסטודנטים הוא 16.5% - עדיין לא מספיק, אך מתקרב לחלקם באוכלוסייה.

כמה סטודנטים
 כמה סטודנטים

השתלבות בעבודה

המל"ג עושה מאמצים למשוך סטודנטים חרדים רבים ככל האפשר לאקדמיה, במטרה לסייע להם בהשתלבות בשוק העבודה. בחודש מאי הודיעה המל"ג על תוכנית חומש, בהיקף של כמיליארד שקל, שמטרתה היא הגדלת שיעור הסטודנטים החרדים מ-11 אלף ל-19 אלף עד 2022. תוכנית החומש הזאת עומדת בבסיס שתי עתירות לבג"ץ, שדן בהן באופן מאוחד. נושא העתירות הוא ההפרדה המגדרית שיש בתוכניות האקדמיות של גברים חרדים.

לפי הלמ"ס, 85% מן סטודנטים למדו במסגרות נפרדות לגברים ולנשים או באוניברסיטה הפתוחה, שבה המחויבות להשתתפות פיזית בשיעורים מצומצמת. בקרב הסטודנטים החרדים שלומדים מדעי המחשב והנדסת תוכנה, כשני שלישים מהסטודנטים לומדים במרכז האקדמי לב, שמשלב לימודים אקדמיים עם לימודי תורה. 150 סטודנטים נוספים לומדים במכללת עזריאלי, ומיעוט לומד באוניברסיטאות.

מדיניות המל"ג, שבבסיסה עידוד הקמת מסגרות נפרדות לסטודנטים חרדים, הובילה להגשת עתירה לבג"ץ על ידי שורה של חוקרים מכמה אוניברסיטאות, ובראשם ד"ר יופי תירוש מאוניברסיטת תל אביב. העותרים, שמיוצגים על ידי עורכי הדין חגי קלעי ואוהד רוזן, טוענים כי אין בחוק המועצה להשכלה גבוהה כל הסמכה המאפשרת אישור מסלולי לימוד בהפרדה על בסיס מין, או מתן היתר למוסדות להגביל את אפשרויות ההוראה של מרצות בשל מינן. העתירה הוגשה נגד המל"ג, הכנסת ושורה של מוסדות אקדמיים.

העתירה השנייה הוגשה על ידי פורום קהלת, וגם עתירה זו מאתגרת את תוכנית החומש של המל"ג. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אריאל ארליך, נטען כי תוכנית החומש מגבילה יתר על המידה את הבחירה ללמוד בהפרדה מגדרית. לפי נייר מדיניות של המל"ג, כ-70%-80% מהאוכלוסייה החרדית יימנעו מלימודים אקדמיים אם יצטרכו ללמוד במסגרות לא נפרדות.

כמה סטודנטים היו ב
 כמה סטודנטים היו ב

בג"ץ הורה למל"ג להסביר למה יש הפרדה בין נשים לגברים בלימודי חרדים ונותר לה חודש וחצי לעשות זאת. "החרדים לא מוכנים להגיע לשערי האקדמיה בלי הפרדה מגזרית ומגדרית", אמרה זילברשץ. "זה סיפור מעניין שבו צורך לאומי, שילוב החרדים בשוק העבודה, מתנגש עם עקרונות בסיסיים באקדמיה. לכן המל"ג גיבשה תוכנית, שלמרות שהיא לא אופטימלית - היא צורך השעה. בנינו מערכת איזונים, ואנחנו חושבים שהעקרונות שקבענו הם מידתיים ועולים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

זילברשץ מדגישה כי "ההחלטה שלנו מבוססת על פערי השכלה, כלומר ההפרדה היא מקצועית ונובעת מהצורך לצמצם פערי ידע". בנוגע לשאלה מה תהיה תשובת המל"ג לבג"ץ ענתה זילברשץ: "אני מאמינה שבסוף בג"ץ יבין שדרך הפשרה שבנינו היא הדרך הנכונה. התשובה שלנו לבג"ץ זה המדיניות שלנו, שאני חושבת שהיא מאוד מאוזנת".