הנקראות ביותר

עשרת הנתונים שמוכיחים: הכי משתלם להיות רופא בישראל

מחקר שפרסם השבוע הכלכלן הראשי באוצר חושף את שכר הרופאים הגבוה ביחס לעולם - ואת חוסר האיזון בין המערכת הפרטית לציבורית

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

אם היה איזשהו ספק מהי התשובה לשאלה איזה מקצוע מביא את בוגריו במוסדות האקדמיים לפסגת השכר במשק הישראלי, אז השבוע באה עבודה של הכלכלן הראשי באוצר והסירה אותו. לא, לא מדובר במקצועות ההיי-טק, שהביקוש להם בשוק עולה על ההיצע ולפיכך חלה עליית שכר בענף, אלא במקצוע הרפואה. כמובן, מדובר בממוצעי שכר ויש שונות רבה בין התמחויות, אבל ניתן לומר בהחלט: הכי משתלם בישראל זה להיות רופא. ולא לחינם זה נכתב בלשון זכר, כי להיות רופא משתלם יותר מלהיות רופאה.

הכי משתלם להיות רופא בישראל
 הכי משתלם להיות רופא בישראל

הפרסום של הכלכלן הראשי התבסס על עבודת מחקר מקיפה של 3 כלכלנים - אלכסיי בלינסקי, גלית בן נאים ויואב הכט - על שכר רופאי בתי החולים הממשלתיים. הממצאים החשובים בו אינם דווקא השכר (אחרי שנות לימודים ארוכות ועבודה קשה מגיע לרופא תגמול), אלא הנתונים המשקפים את ההסטה של רופאים מהמערכת הציבורית לפרטית, שיש לה השלכות על הציבור. לפניכם 10 הממצאים המעניינים ביותר במחקר.

66 אלף שקל - שכר רופא בעל ותק של 10 שנים לפחות

כמובן, זה הממוצע ברוטו והוא משקף את השכר הכולל, המתקבל הן מפעילות ברפואה הציבורית והן מפעילות ברפואה הפרטית, בחלוקה הבאה: 29% שכר מהפרטית והשאר מהציבורית. נתוני המחקר מצביעים על שיעורי עלייה דרמטיים בשכר הרופאים בעשור האחרון: 76% עלייה ריאלית בתוך עשור. העלייה הריאלית הגדולה ביותר הייתה דווקא בשכר הציבורי. אין ספק, מדובר בשיעור עלייה שרוב השכירים במשק יכולים רק לחלום עליו.

הסיבה העיקרית לנסיקה בשכר היא ההסכם שנחתם עם הרופאים בעקבות השביתה ב-2011. החוקרים מצאו שקרוב לשני-שלישים מהגידול בשכר מרפואה ציבורית התרכז בשנים שלאחר חתימת הסכם השכר. עם זאת, מדגישים החוקרים, גם בשנים 2007-2011, טרם הסכם השכר והשביתה הגדולה, נרשם גידול ריאלי של כ-21% בשכר הרופאים מרפואה ציבורית, בניגוד גמור למגמת השכר במשק, שהראתה שחיקה ריאלית בקרב כלל העובדים, ובהם גם עובדי ההייטק.

נתוני השכר במחקר מתבססים על נתוני רשות המסים. השכר במגזר הציבורי כולל שכר בבתי חולים, קרנות מחקר, קופות חולים ושכר אוניברסיטאי, ואילו השכר ברפואה הפרטית כולל גם את הרווח ש"נשאר" בחברות הארנק שפתחו הרופאים, בין היתר כדי למזער את חבות המס שלהם.

525 אלף שקל ברוטו בחודש - שכר השיאן בקרב הרופאים

רמת השכר של השיאן משקפת שכר שנתי של יותר מ-6 מיליון שקל ו-60 מיליון שקל בעשור, והיא שקולה, צריך להיות הוגנים, לרמת שכר של כמה וכמה מנהלים בכירים במשק הישראלי. המשמעות היא שלאורך השנים צמרת הרופאים בישראל צברה (יחד עם ניהול פיננסי נכון של יתרות המזומן שלהם) עשרות מיליוני שקלים לפחות, אם לא מאות מיליוני שקלים.

מיהו אותו שיאן? יש כמה וכמה ניחושים טובים במערכת הבריאות, אך מפאת זכות הפרטיות נדלג עליהם. רק נגיד שתחומי ההתמחות המובילים בהיקף ההכנסות מרפואה פרטית הם כירורגיה פלסטית ואורטופדית, רפואת אף אוזן גרון ורפואת עיניים. אותו שיאן אכן מגיע מהתחומים הללו.

400 הרופאים בעשירון העליון גרפו תוספת של 1.3 מיליארד שקל

נתון אחד בעבודת המחקר ממחיש יותר מכול את ההסטה של הכסף מהרפואה הציבורית לפרטית. 400 הרופאים הנמנים עם העשירון העליון נהנו בעשור האחרון מתוספת (תוספת בלבד ולא הרווח הכולל) של 1.3 מיליארד שקל הנובעים מהרפואה הפרטית. מדובר בתוספת חודשית של 27 אלף שקל בממוצע לרופא (שוב, תוספת, לא ההכנסה הכוללת).

החוקרים מציינים כי לשם השוואה, הסכום הזה גבוה יותר מהרווח הכולל לפני מס שגרפו בעשור האחרון שלושת בתי החולים הפרטיים הגדולים גם יחד - אסותא, מדיקל סנטר ונארא.

פערים גדולים בין העשירון העליון של מקבלי השכר לכל השאר

בעוד שרופא בעשירון העליון מרוויח כ-158 אלף שקל בחודש, פי 2.4 מהממוצע, שני העשירונים מתחתיו "מסתפקים" בפחות מ-70 אלף שקל בחודש - עדות לכך שלא כל רופא הופך למיליונר, למרות השכר הממוצע הנדיב (ראו גרף). הסיבה לפערים הגדולים היא כמובן הרפואה הפרטית: בעשירון העליון, מרכיב הרפואה הזאת בשכר מגיע לכ-60%, לעומת כ-20% בשמונת העשירונים הנמוכים. זה, כמובן, הגיוני. ככל שרמת השכר ממריאה, כך גם חלקה של הרפואה הפרטית בשכר עולה - שם נמצאת השמנת. כמובן, יש גם לוותק משמעות וגם לתארים. רוב הרופאים בעשירון העליון מחזיקים בתואר מנהל יחידה/מחלקה או סגן מנהל.

רופאי תל השומר מרוויחים יותר מבתי חולים במרכז

העבודה מצאה דבר מוזר: פערי שכר גבוהים בין רופאים בבית החולים תל השומר לבין רופאים ביתר בתי החולים במרכז (איכילוב, אסף הרופא, וולפסון). ההסבר ההגיוני הוא שרופאים בתל השומר מרוויחים יותר בפרטי מאשר עמיתיהם ולכן שכרם גבוה יותר. אלא שהעבודה חושפת דבר מאוד מפתיע: לבד מהפער בשכר מהרפואה הפרטית, קיים גם פער לא קטן בשכר מהרפואה הציבורית. לא רק זאת, היקף שעות העבודה במגזר הציבורי בקרב רופאי תל השומר נמוך מזה של יתר רופאי בתי החולים הממשלתיים. בעבודה מודגש כי פערי השכר הללו נובעים מהשכר בבית החולים עצמו ולא למשל מעבודה נוספת של הרופא במרפאות קופות החולים.

את ההסבר לתופעה, צריך לבקש, כך נדמה לי, מפרופ' זאב רוטשטיין, המנהל הקודם של שיבא. רוטשטיין ידע להתנהל מעל ראשה ומאחורי גבה של הרגולציה. נראה שהוא הצליח לעשות זאת גם בנושא השכר.

שכר הרופאים הישראלים במקום גבוה בהשוואות עולמיות

בניגוד לטענות, לפחות טענות העבר, שנשמעו על ידי הרופאים כאילו שכרם מקופח בהשוואות עולמיות, נתוני המחקר מצביעים על מגמה הפוכה לחלוטין, וזה ניכר בכמה פרמטרים. הראשון - שיעור העלייה בשכר הריאלי של הרופאים בישראל בשנים 2005-2011 היה הגבוה ביותר בין מדינות OECD. השני, ביחס בין שכר הרופאים המומחים לבין השכר הממוצע במשק נמצאת ישראל בראש מדינות ה-OECD. כמו כן, בעבודות אחרות נמצא כי שכרם של הרופאים המומחים בישראל, יחסית לתוצר לנפש, הוא מהגבוהים ביותר בקרב הרופאים במדינות המפותחות ומדורג במקומות 4-5 בין 23 מדינות. גם שכר הרופאים הכלליים, ביחס לתוצר לנפש, נע סביב חציון המדינות שבמדגם, כך שהרופאים בישראל אינם רשאים להרגיש מקופחים מבחינת שכר. החוקרים כותבים כי היחס בישראל בין שכר הרופאים הממוצע לשכר במשק גבוה אף יותר, שכן לא נכלל בבסיס החישוב של שכר הרופאים הרווח שנשאר בחברות הארנק של הרופאים.

השורה התחתונה: משתלם מאוד להיות רופא בישראל מבחינת שכר, גם בהשוואות בינלאומיות.

העסקה כפולה בציבורי ובפרטי - מה נהוג בישראל ובעולם

התופעה של העסקה בשתי מערכות במקביל, הציבורית והפרטית, נפוצה בקרב רופאים בישראל, כמו גם בקרב רופאים ברבות מהמדינות המפותחות האחרות. בחלק גדול מהמדינות קיימים מנגנוני בקרה שונים על הפרקטיקה הזאת - מאיסור מוחלט לעסוק ברפואה פרטית במקביל לציבורית (במדינות ספורות), דרך הגבלות שונות (למשל, קביעת תקרה להכנסה מרפואה פרטית או כשיעור מסך ההכנסות הרפואיות), ועד היעדר הגבלות בכלל, כפי שהיה נהוג בישראל עד חוק ההסדרים האחרון, שקבע תקופת "צינון" של כמה חודשים בין המועד האחרון שבו נפגש הרופא עם המטופל במערכת הציבורית לבין קבלה אפשרית שלו על ידי אותו רופא במסגרת פרטית.

לפרקטיקה כפולה יש, כפי שמציינים החוקרים, השפעות חיוביות - תלוי באילו משקים. במדינות בעלות הכנסה נמוכה, המתקשות לשלם שכר תחרותי לרופאים או מתקשות לאכוף תשלומים ב"שחור", רפואה פרטית מאפשרת קבלת שירות לאלו שמעוניינים לשלם, מקצרת לכאורה את התורים במערכת הציבורית ומשפרת באופן כללי את השירות הניתן לכלל האוכלוסייה. לעומת זאת, במדינות בעלות הכנסה גבוהה יש לפרקטיקה הזו השלכות שליליות רבות, כמו תמריץ להפניית מטופלים למערכת הפרטית, הגברת האי-שוויון, גריפת שמנת, שימוש במקורות ציבוריים לצרכים פרטיים ומינוף המעמד שהושג ברפואה הציבורית להשאת רווחים דרך עיסוק ברפואה פרטית.

נדמה לי שישראל היא בקטגוריה השנייה, שבה נוצר חוסר איזון בין הרפואה הפרטית לציבורית. השורה התחתונה היא שאף שאיכות הרפואה הציבורית בישראל נחשבת טובה מאוד, איכות השירות היא הרבה פחות מכך, והעדפת הפרטי על הציבורי מייצרת תורים ארוכים.

פערים משמעותיים מאוד בין שכר הרופאים לבין שכר הרופאות ואלה הנתונים: שכר הגברים גבוה משכר הנשים בשיעור של 50%. הפער מוסבר בהכנסות מרפואה פרטית. ברפואה הציבורית, פער השכר עומד על 15%. שיעור הנשים הולך ופוחת ככל שעולים לעשירוני שכר גבוהים יותר. בעשירון העליון הנשים הן רק 9%, בעוד ששיעורן בקרב כלל הרופאים בבתי החולים הממשלתיים הוא כשליש; בניטרול הבדלים בשנות הוותק, מיקום בית החולים ופרטמטרים אחרים, קיים פער בלתי מוסבר של 29% בין שכר הגברים לנשים. אחת ההשערות היא שהפערים טמונים בבחירת התמחויות שונה, אבל לטענת החוקרים ההסבר, לפחות בחלקו, הרבה יותר פשוט: הפליה מגדרית.

ניתוחי קטרקט כדוגמה לחוסר האיזון בין הרפואה הפרטית לציבורית

כירורגיה פלסטית, כירורגיה אורטופדית, אף אוזן גורן ועיניים - אלה הן, כאמור, ההתמחויות שמובילות את הכסף הגדול של הרפואה הפרטית. אלא שבעוד שבכירורגיה פלסטית, ההיקף הגבוה של העבודה הפרטית אינו יוצר בעיה למערכת הציבורית, משום שחלק גדול מההליכים אינם מצילי חיים או נוגעים למרכיבים מרכזיים של איכות חיים), בתחומי התמחות אחרים עלולים היקפי הרפואה הפרטית להוביל לתורים ארוכים במערכת הציבורית, כיוון שיש קשר שלילי בין היקף ההכנסה מרפואה פרטית לזמינות הרופא בציבורי. החוקרים נותנים כדוגמה את ניתוח הקטרקט - ניתוח די סטנדרטי, ששיעור הביצוע שלו ברפואה הפרטית הוכפל בתוך ארבע שנים. מספר הניתוחים במערכת הציבורית נותר ללא שינוי. המשמעות: ירידה בזמינות ניתוח הקטרקט במערכת הציבורית ויצירת תורים ארוכים.

eli@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות