הנקראות ביותר

פליטים? מסתננים? בני אדם!

ההתמודדות של ישראל עם סוגיית מבקשי המקלט מסודן ומארתריאה היא כושלת ובלתי מוסרית

הפגנת זרים נגד גירוש / צילום: רוני שיצר
הפגנת זרים נגד גירוש / צילום: רוני שיצר

עם כל הכבוד לחקירות של בנימין נתניהו, לצרחות של שרה נתניהו, לבילויים של יאיר נתניהו או למותה של קאיה, כלבת משפחת נתניהו, מבחינות רבות הנושא החשוב ביותר שעמו על מדינת ישראל, ממשלתה ואזרחיה, להתמודד בימים האלה הוא סוגיית הפליטים/מהגרי העבודה/המסתננים שהגיעו לכאן מאפריקה. וההתמודדות עד כה היא כושלת ובלתי מוסרית.

אתמול (ה') התחיל לצאת אל הפועל "נוהל ההרחקה של מסתננים" בשמו המכובס או "נוהל הגירוש" בשמו "המלוכלך". המדינה מתחילה למסור צווי גירוש למבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה שאינם שוהים במתקן "חולות" בדרום. כדי להוציא לפועל את הגירוש, מגייסת רשות האוכלוסין וההגירה מאות פקחים חדשים לשורותיה.

למרבה הדאגה, גירוש האנשים הללו מכאן קיבל עד כה, לפחות באופן חלקי, הכשר חוקי ממערכת המשפט בארץ. הגושפנקא המרכזית התקבלה בדצמבר האחרון, אז דחה בג"ץ עתירה שהוגשה נגד גירוש "מסתננים" בהסכמה למדינה שלישית, וקבע כי המדינה רשאית לגרש אותם. עם זאת, שופטי בג"ץ סייגו וקבעו כי "מסתנן" שיסרב להתפנות, לא ייכלא לתקופה ממושכת של יותר מ-60 ימים.

שלשום (ד') נדונה בבג"ץ עתירה נוספת של המוקד לפליטים ומהגרים שבו הציגה עו"ד טל שטיינר, מנהלת המחלקה המשפטית במוקד, את האופן הכושל והבלתי מוסרי שבו מדינת ישראל מטפלת בבקשות המקלט. מדבריה עולה כי הרוב המוחלט של הבקשות לקבלת מקלט מטעמים הומניטריים כלל אינן נדונות.

לדברי שטיינר, שמכירה את "השטח" היטב אנשים שרוצים לממש את זכותם להגיש בקשת מקלט מהמדינה, נאלצים לעמוד בתורים בלתי -נגמרים, בתנאים לא תנאים, ופשוט לא יכולים לממש את זכותם להגיש בקשה. הדבר הזה עלול לגרום - וכפי הנראה כבר גורם - לכך שגם פליטים שהמדינה הייתה מעניקה להם מקלט מטעמים הומניטריים, מגורשים מכאן.

אחת מחברות הממשלה שעומדת בחזית המאבק לגירוש היא שרת המשפטים, איילת שקד. בפוסט שכתבה לאחרונה, טענה שקד כי "מתקיים קמפיין שקרי, שנועד לפגוע במאמצי הממשלה להוצאת מסתננים מישראל". כדי לשכנע בעמדתה ציינה שקד כמה "נקודות מהותיות בסוגיית גירוש הפליטים שכל אחד צריך לדעת". אז החלטנו לבדוק את טענותיה, אחת לאחת.

אי-הדיוקים של שקד

הטענה הראשונה של שרת המשפטים היא כי "ישראל לא מגרשת פליטים. מדובר במהגרי עבודה שנכנסו לכאן בניגוד לחוק. רובם גברים בגילאי 20-40". שקד צודקת כי האנשים הללו באו לכאן, בין היתר, כדי לחפש עבודה (איך אפשר לחיות בלי להתפרנס?), אבל קביעתה כי כולם אינם "פליטים", טעונה הוכחה שלא סופקה עד היום.

ראשית רבים מבין אותם אנשים פשוט לא מצליחים להגיש בקשות מקלט, וממילא הן לא מתבררות; שנית, לפי נתוני המוקד להגנה על הפליטים, מתוך אלפי בקשות שהוגשו והתבררו, הכירה ישראל עד היום ב-11 פליטים בלבד - 10 מאריתריאה ואחד מסודן (0.056% מהבקשות). במערב אחוזי ההכרה בפליטים מאירתריאה ומסודן ב-2017 עמדו על 90% ו-56% - בהתאמה.

טענתה השנייה של שקד היא כי "מתווה ההרחקה אושר רק לאחר שנבדק באופן קפדני שהמדינה השלישית (שאליה מתבצע הגירוש) היא בטוחה. המדינה יצרה מנגנונים לפיקוח ובקרה ודאגה לכך שיוענק למסתננים מענק כספי להתחלת חייהם".

מול הטענות הללו של שקד עומדות טענות נגדיות של גופים, כמו המוקד לפליטים ומהגרים, שלפיהן המדינה השלישית, רואנדה, מכחישה את הדבר, וכי רואנדה הכריזה כי תקבל לשטחה רק את מי ש"ירגיש בנוח" להגיע אליה. מה עוד שישראל לא יודעת לספר כמעט דבר על מצב האנשים שכבר גורשו. מנגד, ישנן עדויות קשות של מורגשים, שלפיהן, ישנה הפרה שיטתית של ההסכמים מצד המדינה השלישית, ולפחות חלק מהמגורשים לא מקבלים מעמד וממשיכים להיות פליטים גם שם.

טענה מרכזית נוספת של שקד בעד הגירוש היא ש"מדינת ישראל קטנה מדי, ויש לה בעיות משלה. היא לא יכולה לשמש כלשכת התעסוקה של יבשת אפריקה". העובדות: אכן לישראל יש בעיות לא מעטות, אבל ראש הממשלה וחברי הממשלה, בהם שקד, מרבים להתגאות בעוצמה הכלכלית שלנו. מדינה כה חזקה כלכלית וכה מפותחת יכולה בקלות די רבה לקלוט כמה עשרות אלפי מסתננים, לו רק הייתה רוצה בכך. מה עוד שמדובר באנשים שממלאים עבודות דחק שישראלים לא מוכנים לעבוד בהן, ולכן לא רק שהם לא פוגעים בכלכלה הישראלית, הם אף תורמים לה.

הטענה הבאה שהעלתה שרת המשפטים היא נכונה בחלקה. שקד כתבה כי מתווה ההרחקה מישראל אושר על-ידי בג"ץ. כאמור, זה נכון. בג"ץ דרש מהמדינה לערוך כמה תיקונים ושינויים במתווה המקורי של הגירוש למדינה שלישית, אבל בסופו של דבר אישר אותו. עם זאת, אחרי החלטת בג"ץ שינתה המדינה את ההסכם כדי שאפשר יהיה להרחיק אנשים בכפייה. חוקיות או חוקתיות השינוי הזה לא עמדו עדיין למבחן בג"ץ. ועוד דבר - בג"ץ קובע מה חוקי, אבל אינו קובע מה מוסרי - ולא כל מה שניתן לו הכשר חוקי הוא גם מוסרי.

עוד כתבה השרה שקד כי "שום דבר כאן אינו תמים. יש גורמים עם הרבה אמצעים וכסף שמייצרים את ה'פייק ניוז'. אל תאמינו להם". שרת המשפטים צודקת ש ישנם גופים חיצוניים שפועלים למען האריתראים והסודנים שהגיעו לארץ. אבל, כאמור, היא טועה כשהיא מכנה את הקמפיין למען הפליטים "פייק ניוז". רבות מהטענות המועלות בקמפיין נכונות. וחוץ מזה, מה כל כך רע ומפחיד בכך שגופים זרים פועלים לסייע לפליטים/מהגרי העבודה/ המסתננים מתוך אמונה בצדקתם? גם מדינת ישראל יוצאת לא אחת לפעולות ברחבי העולם מסיבות הומניטריות. וטוב שכך.

הטענה האחרונה של שקד נגד הקמפיין למען הפליטים היא הדמגוגית מכולן. "ראיתי ברשת ובתקשורת כל מיני הקבלות לשואה. זה עורר בי תחושת קבס, זו חרפה, זילות השואה", כתבה.

שקד כמובן צודקת שכליאת האנשים הללו במתקן חולות וגירושם מישראל אינם דומים לשואת העם היהודי באירופה. אולם, כאשר אנחנו דנים בשאלה כיצד להתייחס לאותם אנשים שהגיעו לכאן בתקווה לעתיד טוב יותר, האם אנחנו יכולים לשכוח את העבר שלנו? האם אנחנו רשאים להתעלם מכך שגם הסבים והסבתות שלנו נאלצו להגר למדינה אחרת בגלל מצוקה וקושי?

כפי שהרב אברהם יהשע השל, התייצב יד ביד עם מרטין לותר קינג במאבק למען שוויון לשחורים באמריקה לאור תחושת ההזדהות עם סבלם, וכפי שמנחם בגין החליט לקלוט בארץ פליטים ויטנאמים ב-1977, כש"זכר פליטי השואה המטלטלים בלב ים בלבו", כך עלינו לנהוג בפליטים/מהגרי העבודה/המסתננים שהגיעו לכאן מאפריקה בתקווה לחיים טובים יותר. שלא לומר, בתקווה לחיים כלשהם.

כל זה לא אומר שלא צריך במקביל לפעול למען רווחתם של תושבי דרום ת"א שסובלים בגלל מחדלי המדינה, שאיפשרה לרוב מבקשי המקלט להתרכז במקום מגוריהם. אולם הפתרון לתושבי דרום ת"א הוא לא גירוש המוני של מבקשי המקלט, אלא: טיפול הומני ומסודר ופיזור של לפחות חלק מהם ברחבי הארץ; בדיקה אמיתית ולא פיקטיבית של בקשות המקלט שמוגשות; ויצירת הסכמות ליציאה מהארץ של הנותרים.

ולסיום, האמת היא שגם נמאס להתחבט בשאלת הסיווג, הקטלוג, וההגדרה, של האנשים הללו כ"מהגרי עבודה", "פליטים", או "מסתננים". מוטב שפשוט נקרא להם בשמם: "בני-אדם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתתיק חלש, סיפור גדול