"החמרה במצב הביטחוני תזיק לדירוג האשראי של ישראל"

האחראית על דירוג האשראי של ישראל בסוכנות S&P מבהירה כי יעדי הגירעון בתקציב ל-2019 אינם מספיקים לצורך העלאת דירוג האשראי ■ וזה עוד לפני ההסלמה הביטחונית

המטוס המרוסק / צילום מסך
המטוס המרוסק / צילום מסך

"החמרה במצב הביטחוני תזיק לדירוג האשראי של ישראל", כך אומרת מרים פרננדז, האחראית על דירוג החוב הממשלתי ב-S&P, חברת דירוג האשראי הבינלאומית. בראיון בלעדי ל"גלובס" שנערך לפני סבב הלחימה של סוף השבוע האחרון, אמרה פרננדז כי "הסיכון הביטחוני הוא אחד מסיכוני המפתח בדירוג האשראי של ישראל, וחשוב שהוא יהיה תחת שליטה".

S&P, נזכיר, אשררה לפני שבוע את דירוג האשראי של ישראל: היא הותירה את הדירוג הנוכחי (Aפלוס) וגם את תחזית הדירוג על 'חיובי' - הגדרה שמשמעותה סיכוי גבוה להעלאת דירוג בטווח של 6 עד 24 חודשים. זאת, לאחר שהתחזית הועלתה לחיובי לפני 6 חודשים. פרננדז היא מנהלת אנליזה ראשית ואחראית על דירוגי האשראי של ממשלות רוסיה, מזרח אירופה, ישראל והמדינות דוברות הצרפתית באפריקה.

- נדמה שהטון בהודעה המאשררת שלכם מלפני שבוע היה פחות נלהב מאשר בעדכון הקודם שפרסמתם לפני חצי שנה שבו העליתם את תחזית הדירוג. האם יש כאן רמז שחזרתם בכם מהכוונה להעלות דירוג?

"במקרים רבים אנחנו לא מעלים דירוג אחרי 6 חודשים ומחכים. יש לנו עדיין 18 חודשים, אבל זה תלוי גם בטריגרים שלנו. העלאת דירוג פוטנציאלית תלויה בביצועים הכלכליים, ביכולת של הממשלה לשמר את מתווה הורדת החוב ובמצב הביטחוני. בכך לא היה שינוי. אם נראה שיש שינוי בטריגרים האלה - השעון יתאפס מחדש. העלאת דירוג תגיע אם יהיה שיפור נוסף ומתמשך במצב הפיננסי של החוב הממשלתי ובגירעונות הממשלתיים, והכול בתנאי שהצמיחה תישאר חזקה, שמאזן התשלומים יישאר חיובי ושלא יהיה שינוי בסיכון הביטחוני".

- אפשר לומר שבתחום הביטחוני חל שינוי לרעה לעומת העדכון הקודם שלכם? אתם מציינים שהסיכון הזה מתמיד.

"העובדה שישראל חשופה לסיכון גיאו-פוליטי משמעותי היא משהו שלא ישתנה. בגלל המצב באזור שלכם, בגלל הסכסוך הפלסטיני, בתחזית שלנו זה לא ייעלם. המשמעות המאקרו-כלכלית של קונפליקט צבאי הוא פגיעה בהשקעות שתחליש את הפעילות הכלכלית ותפגע בביטחון הצרכנים. אבל אם הסיכון הביטחוני תחת שליטה, אז גם אם הוא לא נעלם יהיה אפשר להעלות דירוג".

בעדכון שלכם אתם מותחים ביקורת מרומזת על הורדות המס האחרונות של הממשלה, כשאתם מדברים על הצורך ב"צעדים שמגבילים את ההוצאה הממשלתית" כדי לאזן את האפקט של הפחתות המסים על ההכנסות.

"ברמה הכללית אנחנו לא מייעצים לממשלות מה לעשות, אלא רק מציינים נקודות שמדאיגות אותנו. אנחנו לא נאמר לממשלה 'אל תורידו מסים', אבל הניסיון רב-השנים שלנו מראה שלממשלה אין באמת יכולת לשלוט בהכנסות. במילים אחרות, כשממשלה מורידה מסים ומצפה שזה יביא להגדלת הכנסות ממסים באמצעות הגדלת הצמיחה או הצריכה - אין לה באמת יכולת לשלוט בזה כי בסופו של דבר זה תלוי בצרכנים. לכן חשוב לשמור על צד ההוצאה שעליו יש לממשלה שליטה הרבה יותר טובה. אם הממשלה תחליט שהיא לא מוכנה להוציא עוד שקלים על מטרה כזו או אחרת - היא לא תוציא אותם. העלאת הדירוג שלנו מתבססת על המשך הקטנת הגירעונות, והדרך להגיע לשם היא באמצעות צמצום ההוצאה".

- אתם מניחים בתחזית שלכם שיחס החוב הממשלתי לתוצר יעמוד בשלוש השנים הקרובות על 58%. זה אומר שהממשלה לא חייבת להמשיך ולהקטין את החוב מעבר לכך?

"לא. התחזיות האלה הן ההנחות שעליהן מתבסס הדירוג הנוכחי של A פלוס עם תחזית חיובית. זה לא מספיק להעלאת דירוג. כדי שתתממש העלאת דירוג ל-AA מינוס, נרצה לראות יחס חוב נמוך יותר ממה שמופיע בתחזית. יעד הגירעון הצפוי (ל-2019 - ע.ב) של 2.9% לא עונה על הציפייה להמשך הפחתות החוב. אנחנו מצפים שיעד הגירעון יהיה נמוך יותר".

- יש לא מעט כלכלנים שממליצים להגדיל את החוב בגלל הריבית הנמוכה. בטווח הארוך זה יחזק את הכלכלה הישראלית.

"בשבילנו חוב נמוך עדיף על חוב גבוה. כמובן שממשלה יכולה לעשות טרייד אוף בין דירוג החוב שלה לבין מטרות המדיניות הכלכלית שלה. זה קצת כמו חברות שמחליטות להיות ממונפות יותר במחיר של דירוג אשראי נמוך יותר".

- מה לגבי שער החליפין? השקל נחשב לאחד המטבעות היקרים בעולם.

"אנחנו מעריכים שהשקל ימשיך להתחזק באופן מתון מול הדולר. השקל החזק פוגע בכלכלה. זה סיכון, אבל לא מהמרכזיים".

אירופה עלתה על נתיב הצמיחה

- את מדרגת גם מדינות באירופה. האם אירופה יוצאת סוף-סוף מהמיתון?

"אנחנו רואים צמיחה מאוד יציבה ומאוזנת בכל הענפים. גם במדינות שבאופן מסורתי סובלות משיעורי צמיחה נמוכים כמו איטליה, אנחנו רואים התחזקות של הצמיחה. זה לא אומר שהיא תגדל בקצב של ספרד, אבל היא עלתה על נתיב הצמיחה. הסיכונים העיקריים מבחינתנו הם מה יהיה בסוף המחזור הכלכלי, והחשש הזה מתבסס על כך שממשלות רבות הפסיקו לקדם את השינויים המבניים, למשל בשוק העבודה. הרצון הפוליטי לקדם רפורמות מאוד נחלש. כשהמיתון יחזור הממשלות יהיו במצב הרבה פחות טוב מכפי שהיו בסיבוב הקודם כי שיעור החוב שלהן היום הרבה יותר גבוה. מרחב התמרון למדיניות אנטי-מחזורית יהיה הרבה יותר צר. מעבר לכך יש כמובן את הברקזיט - אנחנו מניחים שזה יעבור יחסית בקלות, אבל צפויה תקופת מעבר שתימשך כמה שנים".

- האם הברקזיט הפיך?

"לא. מאוד הייתי רוצה שזה יהיה הפיך, אבל זה לא סביר. מה שאני מצפה זה ששני הצדדים יפעלו בהיגיון כי לשניהם יש הרבה מה להפסיד, בעיקר לבריטניה. לכן הורדנו את בריטניה בשתי דרגות ואנחנו שומרים על תחזית שלילית לגביה".

- החשש של ממשלות פופוליסטיות עבר?

"יש היום הזדמנות לגרמניה ולצרפת להוביל את האיחוד, אבל זה לא יקרה כל עוד אין ממשלה בגרמניה. הבחירות באיטליה פחות מטרידות לדעתי. הטון מאוד התמתן ויציאה מגוש האירו כבר לא על השולחן. אנחנו לא חושבים שהתוצאות יכולות לסכן את היציבות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988