בלי גילוי נאות: נוהל גילוי מרצון החדש מטיל קנסות סמויים

עיון מדוקדק בהוראות החדשות לגילוי מרצון מגלה כי רשות המסים החמירה את התנאים לעמידה בהוראות הנוהל; לטעמנו, ניתן היה לצפות שייתנו דווקא הקלה מסוימת ■ פרשנות • למדריך גילוי מרצון

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

רשות המסים בראשות משה אשר הודיעה על הארכתו של נוהל "גילוי מרצון" למשך שנתיים נוספות, עד סוף שנת 2019.

נוהל "גילוי מרצון" מאפשר לישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם לרשות המסים - לשלם את המסים כדין, ובכך להימנע מהליכים פליליים נגדם.

עיון מדוקדק בהוראות החדשות מגלה כי רשות המסים החמירה את התנאים לעמידה בהוראות הנוהל. זאת לרבות בנוגע להליך המקוצר, המתייחס להעלמת הכנסות שאינה עולה על 2 מיליון שקל. לטעמנו, ניתן היה לצפות שייתנו דווקא הקלה מסוימת.

נצייןצ כי בנוגע להליך הגילוי מרצון, טענת המדינה החוזרת בכל פעם, שלפיה ההליך נועד לבוא לקראת נישומים, אינה לחלוטין מדויקת.

למדינה יש אינטרס גדול מאוד שנישומים יסדירו את הדיווח על כספים לא מדווחים. מעבר ליתרון המיידי של קבלת תוספת הכנסה לקופת האוצר, הרי שחשוב מכך, לטווח ארוך, ההליך מאפשר הכשרה ולמעשה "הלבנה" של אותם כספים לא מדווחים.

כלומר, באמצעות הליך הגילוי מרצון המדינה פותחת פתח להעביר כספים למערכת הבנקאית הישראלית - פתח שייסגר לאחר סיום הוראת השעה הנוגעת להליך הגילוי מרצון. לאחר שתפוג הוראת השעה, הבנקים יסרבו באופן קטגורי לקבל את אותם כספים, שכן ייתכן שמקורם בעבירות מס.

חדי-העין שמו לב - אף שהדבר לא פורסם באופן ברור על-ידי רשות המסים - שהגילוי מרצון מאפשר, לצד החסינות מפני העמדה לדין פלילי בעבירות מס, חסינות גם בנוגע לעבירות הלבנת הון, וזוהי למעשה הסיבה העיקרית שלשמה נועד הנוהל.

והנה, על אף שמדובר באינטרס לא פחות חשוב של המדינה, במסגרת הנוהל החדש של הגילוי מרצון ניתן להבין כי הרשות יכולה לדחות את הבקשה לגילוי מרצון בכל מקום שבו הנישום אינו מסוגל להביא מסמכים המעידים, הן על ההכנסות שהפיק, וגם מסמכים המעידים על מקור הכספים.

רשות המסים דורשת כי הנישום ימציא לה את כל המסמכים הרלוונטיים לבקשת הגילוי מרצון, לרבות צווי ירושה. אולם כאשר מדובר בנישומים רבים, כולל בעלי חשבונות בנק קטנים שנפתחו לפני עשרות שנים, שאין ביכולתם להוכיח מה מקור הכספים - הרשות עלולה כעת לדחות את עניינם ואת בקשתם להצטרף להליך הגילוי מרצון בשל חוסר יכולתם להמציא את אותם מסמכים.

זאת ועוד, היום, לעומת נוהל גילוי מרצון הקודם, רשות המסים פועלת באופן שמפרש בצורה מרחיבה את סמכויותיה לגבות מסים מהנישומים במסגרת ההליך המקוצר. וכך, אף שההליך המקוצר קובע כי עם הגשת דוחות ותשלום המס - ובכפוף לאישור הבקשה על-ידי מחלקת החקירות של הרשות - הנישום יזכה לחסינות פלילית, בפועל, פקידי השומה שאליהם מגיעים אותם דוחות, מזמינים את הנישומים לדיון ודורשים מהם, כתנאי לחסינות הפלילית, לשלם מס נוסף על קרן הכספים. זאת, שוב, במיוחד כאשר אין ביכולתו של הנישום להוכיח מה מקור הכספים. בדרך-כלל סכום המס הנדרש עומד על 10% מקרן הכספים שהיו בחשבון הבנק לפני 10 שנים. כך, עבור נישומים רבים, מדובר למעשה בקנס שנובע אך ורק מחוסר היכולת שלהם להוכיח מה מקור הכספים שהגיעו לחשבון בנק שנפתח לפני עשרות שנים.

מכאן שבנוהל גילוי מרצון הנוכחי, ככל שרשות המסים תסכים להכניס לנוהל נישומים כאלה - הם בכל מקרה יהיו צפויים לתשלום מסים גבוהים, מעבר למס המוטל על הכנסותיהם.

במילים אחרות, ייתכן שנכון היה שהרשות תודיע קבל עם ועדה כי תנאי לחסינות פלילית הוא תשלום קנס, מעבר למס המוטל על ההכנסות שלא דווחו. הדבר היה יוצר ודאות רבה יותר, והוא דומה לאופן שבו מדינות רבות מפעילות נוהלי גילוי מרצון דומים. כך יידעו אותם נישומים שטרם הסדירו את ענייניהם, מה בדיוק צפוי להם אם אכן הם ניגשים להליך.

■ עו"ד בועז פינברג הוא מנהל מחלקת מיסוי במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W), ואופיר פז הוא עורך דין במחלקה.