בין חברתיות לחברה בע"מ: הלקח שאפשר ללמוד ממלאנוקס

הממשל התאגידי בחברות ציבוריות נתון תחת לחץ כבד מצד בעלי מניות ובעלי עניין ■ כיצד אמורה חברה להתמודד איתם? ■ דעה

מלאנוקס / צילום: רויטרס
מלאנוקס / צילום: רויטרס

קוראי עיתון זה הבחינו בוודאי כי חלק מהחברות הציבוריות נמצאות תחת מתקפה של בעלי מניות אקטיביסטיים הדורשים מהן לצמצם הוצאות ולשפר רווחים. מנגד, צובר תאוצה הזרם, המוצא ביטוי בפורומים מכובדים שונים, הקורא לשלב בניהול חברות שיקולים חברתיים (במובן הרחב של המילה), לצד השיקולים העסקיים הטהורים. כנס דאבוס של הפורום הכלכלי העולמי, למשל, השואף להכווין סדר יום עולמי-עסקי, עוסק בנושאים חברתיים-כלכליים מזה שנים. אף בישראל עלה הנושא לסדר היום הציבורי. כך לדוגמה, פאנל בנושא אחריות חברתית בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שדן בשאלה "האם החברתי יכול להיות גם עסקי ולהצליח"?

בד-בבד עם העצמת הנושאים החברתיים, אנו עדים להסלמת הפעולות שנוקטים בעלי מניות אקטיביסטיים נגד דירקטוריונים של חברות ציבוריות. אחד המהלכים החשובים בישראל בתחום בוצע כבר ב-2014 על ידי בני לנדא, איש עסקים מצליח בעצמו ובעל מניות מיעוט בטבע. לנדא, שפעל לשיפור הממשל התאגידי בטבע ממניעים ציוניים ולא כלכליים גרידא, לא ראה עצמו כאקטיביסט. עם זאת, הוא התווה דרך לאחרים.

משקיעים זרים מכירים את הגזרה האקטיביסטית היטב ונהנים מפיזור המניות הרחב בציבור בבורסות בארה"ב, המאפשר להם חופש פעולה ויכולת השפעה. בבורסה בישראל, נפוצה עדיין מאוד החזקת גרעין שליטה בידי בעל מניות עקרי. לפיכך, להגנה על בעלי מניות המיעוט בחברות ציבוריות נדרש ממשל תאגידי שונה. בשנים האחרונות אכן חיזק המחוקק בישראל את זכויות בעלי מניות המיעוט, וזכויות מחוזקות אלה משמשות תחמושת במאבקים האקטיביסטיים להם אנו עדים כעת.

דוגמה בולטת היא מאבק הקרן האקטיביסטית סטארבורד בחברת מלאנוקס . מלאנוקס מחקה את מניותיה מהבורסה בתל-אביב ונדרשת להתמודד פחות עם המוסדיים הישראליים שביקרו בזמנו את התנהלותה. ברם, נדמה שנמלטה מן הפח אל הפחת. כעת עליה להתמודד עם המוסדיים האמריקאים, שחושפים שיניים.

סטארבורד, שרכשה כ-11% ממלאנוקס והפכה בעלת המניות הגדולה בחברה, מבקרת קשות את ההוצאות התפעוליות הגבוהות והרווחיות הנמוכה, לדבריה, של מלאנוקס ודורשת הפחתת הוצאות ופיטורי עובדים. מלאנוקס, אף שמכחישה קשר לכך, כבר החלה להתיעל והודיעה שתפסיק פיתוח קו מוצרים מסוים ותפטר מאה עובדים.

חוק החברות קובע כי תכלית חברה הינה לפעול לפי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, אך ניתן לשקול גם את עניניהם של נושי ועובדי החברה ושל הציבור. גם כשברירת המחדל היא השאת רווחים, קיים מתח לגבי התקופה הרלוונטית לבחינתם, שכן השאת רווחים לטווח ארוך תתמוך בהשקעות לטווח ארוך כגון מחקר ופיתוח, המפחיתות רווחיות לטווח קצר.

החברות נתונות, אם כן, בלחצים עוצמתיים משני כיוונים, אשר נראים על פניהם סותרים. ואכן הם עלולים לסתור זה את זה במידה מסוימת, אך לא בהכרח ולא באופן מלא. ישנו תחום חופף שבו נקיטת פעולה חברתית תשפר את התוצאות העסקיות - וחשוב לזהות אותו ולפעול בתוכו.

כך למשל, שיפור הממשל התאגידי בחברה ושילוב נשים בדירקטוריונים של חברות, שהוכחו בבירור כמשפרים את התוצאות הכספיות של חברות. זהו החלק הקל הדורש בעיקר מודעות לממשק האינטרסים הכלכלי-חברתי ופעולה בהתאם. האתגר המורכב יותר מתייחס לחלקים שבהם נקיטת פעולות חברתיות עלולה לפגוע בתוצאות העסקיות ולמתח בין השאת רווחים לטווח ארוך מול אלה של הטווח הקצר.

אין פתרון אחיד לאתגר זה, שכן נסיבותיה של כל חברה שונות משל רעותה. בידיהם של בעלי המניות בישראל כח רב מתמיד והם עושים בו שימוש הולך וגובר. יש לקוות כי ישכילו למצוא מכנה משותף רחב ככל האפשר בין החברתיות והחברה בע"מ.

■ הכותבת הוא שותפה במשרד עו"ד רון גזית, רוטנברג ושות' ויצגה את בני לנדא במאבקו בטבע.