כך הפך צה"ל ל"צבא התעסוקה לחרדים"

"המניעים והציפיות מהשירות בצה"ל בקרב האוכלוסייה החרדית מבוססים בעיקר על מניעים תועלתניים שבחלקם מוכוונים לשוק העבודה", זאת אחת המסקנות שעולות ממחקר חדש שבחן את המניעים של צעירים חרדים להתגייס לשורות הצבא במהלך השנים האחרונות. עוד עולה מהמחקר, כי בבואו לגייס צעירים חרדים לשורותיו, הצבא עושה שימוש נרחב ב"כוחות השוק" - תוך הדגשה של תועלות כלכליות משירות מקצועי ייעודי לחרדים, ומבטיח להם טירונות מקוצרת בלי שבתות בבסיס; לימודי מכינה, הכשרות מקצועיות ולימודי הנדסה על חשבון הצבא; התאמת השירות לפי צורכי הצבא ולפי בקשת המתגייס; ליווי והכנה לשוק העבודה, והטבות אחרות נוספות שלא מוצעות למתגייסים שאינם חרדים.

את המחקר, שכותרתו "צבא השוק וגיוס החרדים לצה"ל" ערך הדוקטורנט אסף מלחי מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, שחוקר את תחומי התעסוקה וההכשרה במגזר החרדי ומשמש כרכז מחקר לענייני חרדים במנהל המחקר של משרד העבודה והרווחה. המחקר המלא יוצג השבוע, בכנס כנרת הרביעי של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל, שיעסוק בנושא "המלחמות החדשות בעידן הפוליטיקה השבטית". הכנס יתקיים בהשתתפות הרמטכ"ל גדי איזנקוט ובכירים נוספים. האגודה עוסקת בקידום המחקר הבין-תחומי בין צבא לחברה, הממשק שבין הדרג האזרחי לצבאי, ההיבטים החברתיים והארגוניים השונים של הצבא ועוד, ובראשה עומד פרופ' זאב דרורי.

המחקר של מלחי העלה כי לא בכדי החרדים שמשרתים במסלולי השירות שצה"ל מציע להם רואים בהם דרך לרכישת מקצוע, תעסוקה מובטחת ופרנסה טובה אחרי תקופת השירות - יותר מערכים כמו תרומה למדינה והשתתפות בנטל השירות. הצבא בעצמו "משווק" להם את השירות כמסלול להכשרה תעסוקתית וכמסגרת של הכנה לקראת יציאה לשוק העבודה, ו"מפתה" אותם לעלות על מדים תוך שימוש בתמריצי שוק, בהבטחות ללימודים מקצועיים מסובסדים על חשבון צה"ל, שכר גבוה למשרתים במסלולים השונים, תנאי שירות נוחים, הכוון תעסוקתי-מקצועי ועוד. אלה נעשים תוך פרסומים אינטנסיביים במגזר החרדי והתקשרות עם עמותות אזרחיות שמאתרות מועמדים חרדים לשירות בצבא, ומאוחר יותר פועלות לקידום מציאת תעסוקה לחיילים חרדים משוחררים.

"שיח השוק הדומיננטי, בשילוב של צורכי כוח האדם של צה"ל במציאות חברתית משתנה מאפשרים גיוס דיפרנציאלי שלפיו חיילים חרדים מתוגמלים כלכלית היטב על פני חיילים מאוכלוסיות אחרות", קובע מלחי.

מערך לאיתור וגיוס חרדים

המחקר מתמקד במסלול שח"ר (שילוב חרדים) במקצועות טכניים ביחידות הצבא השונות: מדובר במסלול שירות שנפתח ב-2007 ובשונה ממסלול השירות הוותיק יותר, בגדוד "נצח יהודה" שבחטיבת כפיר (שנקרא בעבר הנח"ל החרדי ונפתח ב-1999), מלחי מציג את שח"ר ככזה שמופעל ידי הצבא כמסלול תעסוקתי מובהק. ב-2016 שירתו במסלול זה כ-30% מכלל החרדים ששירתו בצה"ל.

בנוסף להבטחות לאופק תעסוקתי טוב באזרחות, המשרתים במסלול שח"ר זכאים גם לתשלומי משפחות (תשמ"ש) נדיבים, המשולמים להם לפי מצבם המשפחתי ומספר ילדיהם. כך, עלויות השירות של חיילים אלה גבוהות פי 7 מעלויות השירות של חיילים עורפיים אחרים שאינם חרדים: 5,760 שקל בחודש לעומת 810 שקל בחודש לחייל שאינו חרדי ומשרת בשירות סדיר בתפקיד עורפי. עם זאת, מלחי מציין כי "בטווח הארוך, ובחישוב החזר העלות מול התועלת בגיוס של גבר חרדי למסלול כזה, יש להביא בחשבון את העובדה שכ-90% מהם משתלבים היטב בשוק העבודה, בעיקר במשרות איכותיות שנמצאות מחוץ לחברה החרדית ומגדילות את אפשרויות השתכרותם וכך גם את תקבולי מס ההכנסה והביטוח הלאומי המשולמים על ידם".

בדיקת מאפייניהם התעסוקתיים של 233 בוגרי מסלול שח"ר העלתה כי 87% מהם עבדו לאחר שסיימו את שירותם בצה"ל, ונמצא כי קיים קשר חיובי מובהק בין איכות השירות לאיכות המשרות שבהן השתלבו.

חוק שירות ביטחון שתוקן בסוף שנת 2015 אפשר את ביטול מתווה גיוס החרדים שנקבע לפני כן ונועד להסדיר אותו, כך שגיוסם כיום הוא וולונטרי, וחרדי שאינו מתגייס לא חשוף לסנקציות ממשיות מצד המדינה.

לפי המחקר, עמידה ביעדי הגיוס של חרדים, שנקבעים ברשויות הצבא, מהווה מנוף לחץ אינטנסיבי מתמשך על כלל מערך האיתור והגיוס של אוכלוסייה זו, באופן שמשפיע על יכולת המיקוח של המתגייסים החרדים מול צה"ל. לפי מלחי, ככל שהפער בין יעדי הגיוס לביצועו בפועל גדל, הצבא עושה מאמצים נרחבים יותר כדי להגדיל את מספר החרדים בשורותיו וזאת באמצעות כוחות השוק הקשורים לשוק העבודה.

לדבריו, מערך של הסדרים פוליטיים וחוקיים שנוגעים לגיוס חרדים לצה"ל, הוביל ליצירת מנגנונים ייעודיים וייחודיים שכוללים מערכי גיוס ואיתור שונים לאוכלוסיית החרדים. "בזרועות ובחילות השונים בצה"ל יש הבנה שהמערכת חייבת להגמיש את צורכיה ולהתאימה לשאיפות ולבקשות הספציפיות של החייל החרדי, וזאת בדומה מאוד לגיוס התנדבותי-מקצועי מלא בצבאות מקצועיים אחרים", כתב במחקרו.

הגדלת פערים בין המגזרים

החרדים שמשרתים במסלול שח"ר מקבלים הכשרות מקצועיות של נהגים, מלגזנים, חשמלאים ועוד, וברמה הגבוהה יותר הכשרות בתחומי המחשוב והתכנות. מלחי מזהיר כי הדבר לא מגדיל את השוויון בנטל השירות ואף מקצין את הפערים בין אוכלוסיית החרדים לבין המשרתים בצה"ל שאינם חרדים.

"הגיוס החומרני של החרדים לצבא הוא פרק נוסף בהפיכתו של צה"ל מ'צבא האזרחים' לצבא מקצועי למחצה, שמגייס בעזרת כוחות השוק את השכבות החלשות מקרב אוכלוסיות הפריפריה שעד כה לא גויסו לשורותיו מטעמים דתיים, פוליטיים, אמוניים וחברתיים, ונראה שאנחנו נמצאים במצב ביניים שבו הצבא מגשש את דרכו בין מודל גיוס החובה למודל צבא מקצועי", מסביר מלחי. "ניתן להניח כי תהליכים אלה ישפיעו בעתיד גם על ציפיותיהן ותביעותיהן של קבוצות פריפריה נוספות מהצבא, שיתייחסו לצה"ל כאל מסלול תעסוקתי ופחות כאל שליחות לאומית.

"תרחיש כזה, שבו הגיוס לצה"ל יתנהל על בסיס היצע וביקוש למקצועות צבאיים, יאלץ את הצבא ואת החברה הישראלית לבחון מחדש את מודל השירות הנוכחי בצה"ל וזאת תוך ציפייה הולכת וגדלה להפחית את עלויות השירות תחת פרקטיקות ונורמות מבוססות שוק".

צה"ל מחפש חברות שיעסיקו חיילים משוחררים

מאות חיילים לפני שחרור מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) של צה"ל עברו במהלך השנה האחרונה תהליכי הכשרה ייעודיים לקראת שילובם כעובדים מן המניין בחברות תעשייתיות. זאת, על רקע המחסור במסגרות של חינוך מקצועי וטכנולוגי, שמתבטא במחסור חריף בעובדים מקצועיים בתעשייה.

היום (ג') צה"ל פתח בקמפיין שבמסגרתו הוא חושף את התוכנית שמוביל אט"ל בשנה האחרונה "מקצוע לחיים". במסגרת התוכנית, צה"ל התקשר עם כ-30 חברות גדולות במשק בתחומי התעשייה, המלונאות וההובלה, לקראת שילוב של חיילים שייקלטו לשורותיהן כעובדים עם שחרורם מצה"ל. בין החברות גם אלביט מערכות, רשת המלונות ישרוטל, שופרסל ואלקטרה.

במטרה לקדם את התוכנית, הוקם באט"ל מדור מיוחד שבראשו עומדת רס"ן אסנת לוי, ובקרוב פעילותו תורחב ותיעשה במסגרת של מינהלת ייעודית. "אנחנו מכוונים את החיילים שמשרתים ממילא בתפקידים טכנולוגיים לעבודה באזרחות בחברות שמובילות במשק, כי מצאנו שעם שחרורם מצה"ל הם 'מתפספסים' לתעשייה. זה בזמן שהם יכולים להשתלב בתפקידים מצוינים ולהתפרנס בכבוד", אומרת רס"ן לוי.

במסגרת התוכנית, חיילים במקצועות טכנולוגיים המשרתים ביחידות אט"ל ייחשפו כבר במסגרת שירותם לפעילות השוטפת של חברות תעשייתיות, וזאת למשך תקופה של חודש אחד בכל שנה, שבו יעבדו באותה חברה. "התגובה הנפוצה ביותר בקרב חיילים שנחשפים לתעשייה במסגרת התכנית, היא 'לא ידענו'", אומרת לוי. "רבים מהם משתחררים מצה"ל ומתחילים לחפש את עתידם באזרחות, בזמן שיש להם יכולות ומיומנויות להשתלב בחברות מובילות בזכות הכשרות מקצועיות ותפקידים שמילאו בצה"ל".

במהלך השנה האחרונה נקלטו כ-10 מבוגרי יחידות של אט"ל לעבודה קבועה בחברת אל-אופ שמקבוצת אלביט מערכות, וזאת דרך תוכנית הכשרה ייעודית שגיבשו צה"ל, אלביט ואורט רחובות. "כעת אנו פונים לחברות גדולות נוספות במשק, כדי שישתלבו בתוכנית שלנו, שכן מדי שנה אנחנו משחררים למשק כ-700 חיילים שלחלקם הכשרות במקצועות נדרשים, כמו טכנאים, הנדסאים ועוד אלפי נהגים שיכולים להשתלב בחברות הובלה", אומרת לוי.