הודו מחדדת ענישה נגד תע"א ורפאל בגין טענות על שחיתות

לא ברור כיצד ישפיע הצעד ההודי על עסקת טילי הספייק של רפאל ■ שתי החברות סווגו בקטגוריית "רכש מוגבל", שמותירה לחברות המסווגת בה פתח מילוט לביצוע עסקות שחיוניות לשמירה על רמת המוכנות הקרבית של צבא הודו

בנימין ושרה נתניהו עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / טל שניידר
בנימין ושרה נתניהו עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי / טל שניידר

משרד ההגנה של הודו חידד צעדי ענישה נגד תעשיות ביטחוניות מקומיות וזרות, ובהן תע"א ורפאל מערכות לחימה, בגין טענות שפעולותיהן בהודו היו נגועות בשחיתות - כך דיווח אתמול (ד') האתר של השבועון הצבאי האמריקאי "דיפנס ניוז".

מהידיעה לא ברור מה יעלה בגורל עסקה למכירת כ-8000 טילי ספייק מתוצרת רפאל להודו, למרות האופטימיות שהביע באחרונה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסוגיה זו. שווי העסקה כ-900 מיליון דולר.

על פי הדיווח ב"דיפנס ניוז", הודיע משרד ההגנה בניו-דלהי על יצירת שלוש קטגוריות של צעדי עונשין נגד חברות שפעילויותיהן נמצאו נגועות בשחיתות או שדבקו בהן חשדות לשחיתות:

- הטלת איסור מוחלט על חברות לפעול בשוק הצבאי ההודי: איסור כזה מוטל על חברות שנמצאו אשמות בשימוש בהליכים עסקיים מושחתים.
- השעיה: צעד זה יופעל נגד חברות שחשדות לגבי מעשי שחיתות בפעילויותיהן בהודו נמצאים בחקירה.
- רכש מוגבל: צעד זה מכוון לחברות שדבקו בהן חשדות לשחיתות אך הוא מותיר פתח מילוט לחברות אלה - צבא הודו יכול לבצע עימן עסקות בתנאי שמוצריהן חיוניים לשמירה על רמת המוכנות הקרבית של הצבא, או שאין להם תחליפים בשוק.

צעדי העונשין נגד רפאל ותע"א מסווגים בקטגוריית הרכש המוגבל. כאמור, יוכלו שתי החברות להוסיף ולפעול בהודו, אך הפעילות הזו תתנהל תחת ענן של אי-ודאות ותלות בהחלטות של גופים ביורוקטיים.

למעשה, מקור הסנקציות העכשוויות נגד החברות הזרות והמקומיות הוא מסמך מנובמבר 2016, "הנחיות של משרד ההגנה ההודי למו"מ עם חברות". המסמך קבע, שחקירות טוהר המידות של תעשיות ביטחוניות שהחלו בעבר ייבדקו ותיקבע מערכת סיווג חדשה. לדעת אנליסטים, המצוטטים בשבועון, נראה שהמסמך החדש, שקובע שלוש קטגוריות, נועד לחדד את מודעותם של אנשי מחלקת הרכש במשרד ההגנה לגבי החברות שמנויות בכל קטגוריה.

כפי שנמסר ב"גלובס" בינואר השנה, התפרסמו בתקשורת ההודית בחודשים שחלפו דיווחים רבים שמביעים ספק האם עסקת טילי ספייק תצא אל הפועל. ביטול עסקה בגודל כזה עלול להנחית מהלומה כבדה על החברה. אך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בביקורו בהודו, באמצע החודש שעבר, כי הוא דן על עסקת הטילים עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, וכי עסקה זו תוכשר.

כפי שדיווחה טל שניידר ב-17 בינואר, נאמר בהודעת נתניהו: "חוזרים להכשיר את עסקת הספייק. הדברים ידונו תוך כדי והכיוונים חיוביים מאוד. יש עוד תהליך. לפני שבאנו זה ירד מהשולחן, ובביקור הנוכחי זה חזר לשולחן".

בכל זאת, כדי שתתממש התחזית האופטימית של רה"מ, צריך משרד ההגנה ההודי לקבוע שהטילים הישראליים חיוניים לשמירת המוכנות הצבאית של הצבא, כפי שנדרש בקטגוריית "הרכש המוגבל". טילי הספייק אינם יחידים בשוק הטילים נגד טנקים. למעשה, התעשיות הביטחוניות בהודו לוחצות על משרד ההגנה לבטל את העסקה ולהצטייד בטילי נ.ט. מתוצרת מקומית. ככל שידוע, טרם הוחלט האם להגדיר את טילי הספייק כחיוניים למוכנות הצבאית וממילא לא ברור האם הם "יוכשרו".

ב-2012, קבע משרד ההגנה ההודי שכמה חברות זרות, ובהן תעש, לא יוכלו לעשות עסקים עם ממשלת הודו עד 2024 בגין התנהלות שנוגעה בשחיתות. 

צרו איתנו קשר *5988