נדחה הדיון על הצעת החוק שתלאים את קרקעות הכנסייה

מדובר בהצעת חוק הקובעת כי מדובר רק בקרקעות המיועדות למגורים, ושר האוצר יהיה מוסמך לקבוע את שיעור הפיצוי לרוכשי הזכויות בקרקע שגם יוכלו לערער על גובה הפיצוי ■ בכנסיות מוחים על הצעת החוק ואף יצאו היום בצעדי מחאה במסגרתם הודיעו כי כנסיית הקבר תיסגר

ח"כ רחל עזריה. רגולציה לחברות ההלוואות הישירות / צילום: שלומי יוסף
ח"כ רחל עזריה. רגולציה לחברות ההלוואות הישירות / צילום: שלומי יוסף

נדחה בשבוע הדיון בוועדת שרים לחקיקה שתוכנן להיום (א') בנושא המשך קידום הצעת חוק המבקשת להלאים קרקעות שהוחכרו על ידי קק"ל לכנסייה והאחרונה התקשרה בהסכמים להעברת זכויות לגורמים נוספים. מדובר בקרקעות למגורים בלבד, בעיקר בעיר ירושלים. את הצעת החוק הגישה חברת הכנסת רחל עזריה (כולנו) ועליה חתומים עוד 19 חברי כנסת מסיעות שונות. הרקע להצעת החוק הוא מצב שנוצר לאחרונה במסגרתו נוצרה אי וודאות בקרקעות הכנסייה בירושלים שזכויות בהן, או זכויות חלקיות, הועברו ונמכרו לגורמים נוספים, חלקם עלומים. הצעת החוק מציעה לקבוע כי הזכויות בקרקעות שהועברו לגורמים נוספים יועברו לקניין המדינה ורוכשי הזכויות האמורים מהם יופקעו הזכויות יהיו זכאים לפיצוי שאת תנאיו או היקפו יקבע שר האוצר באישור וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

עוד על פי הצעת החוק, מדובר בקרקעות שמכירת הזכויות לגביהן נעשתה לאחר תחילת 2010 בלבד, ורוכש הזכויות שהקרקע תופקע מידיו יהיה זכאי לערער על הפיצוי שייקבע לו. נציין כי מדובר בצעד קיצוני שלא מן הנמנע יגרור תביעות נגד המדינה. גורמים שונים סבורים כי מדובר בחוק שלא בטוח שיוכל לעמוד במבחן בג"ץ.

לקראת הדיון המתוכנן (שנדחה, כאמור) בהצעת החוק הביעו נציגי הכנסיות התנגדות למהלך והבוקר אף ערכו מסיבת עיתונאים בירושלים במסגרתה נקטו בצעד מחאתי במסגרתו תיסגר למבקרים כנסיית הקבר בבירה.

נציגי הכנסיות אמרו היום כי: "אנו, ראשי הכנסיות המופקדות על כנסיית הקבר והסטטוס קוו באתרים הקדושים הנוצריים השונים בירושלים - הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית, הקוסטודיה טרה סנטה (משמרת ארץ הקודש) והפטריארכיה הארמנית - עוקבים בדאגה אחר המערכה השיטתית נגד הכנסיות והקהילה הנוצרית בארץ הקודש, תוך הפרה בוטה של ​​הסטטוס קוו הקיים. לאחרונה, הגיעה מערכה שיטתית זו לרמה חסרת תקדים, עת הוציאה עיריית ירושלים הודעות עיקול שערורייתיות וצווים בדבר תפיסת רכוש, נכסים וחשבונות בנק של הכנסיות בגין חובות לכאורה של מסים עירוניים, צעד המנוגד לעמדה ההיסטורית של הכנסיות בעיר הקדושה ירושלים ויחסיהן עם הרשויות האזרחיות. פעולות אלה מפרות הסכמים קיימים ומחויבויות בינלאומיות המבטיחים את זכויות הכנסיות, במה שנראה כניסיון להחליש את הנוכחות הנוצרית בירושלים.

"המערכה השיטתית של פגיעה בכנסיות ובנוצרים מגיעה כעת לשיאה כאשר מקודמת הצעת חוק מפלה וגזענית המכוונת אך ורק כלפי נכסי הקהילה הנוצרית בארץ הקודש. הצעת החוק הנתעבת הזאת צפויה להיות מקודמת היום בישיבת ועדת שרים ואם תאושר, תהפוך את הפקעת אדמות הכנסיות לאפשרית. הדבר מזכיר לכולנו חוקים בעלי אופי דומה שנחקקו נגד יהודים בתקופות אפלות באירופה. התקפה שיטתית וחסרת התקדים זו נגד הנוצרים בארץ הקודש פוגעת קשות בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר, הריבוניות ועתיקות היומין של הכנסיות, תוך רמיסת המרקם העדין של היחסים בין הקהילה הנוצרית לשלטונות במשך עשרות שנים.

"על כן, בזוכרנו את הצהרת הפטריארכים וראשי הכנסיות המקומיות בירושלים, מיום 14 בפברואר 2018 ובהצהרתם הקודמת מספטמבר 2017 וכפעולת מחאה, החלטנו לנקוט בצעד חסר תקדים זה של סגירת כנסיית כנסיית הקבר. אנו מתפללים שמשבר היסטורי זה בעיר הקודש, יבוא על פתרונו".

נציין כי נציגי הכנסיות מוחים לא רק על הצעת החוק אלא גם על המהלך של עיריית ירושלים לגביית ארנונה. בתגובה להודעה על סגירת כנסיית הקבר, ניסתה היום יוזמת החוק ח"כ עזריה להפריד בין הדברים ולהרגיע את הרוחות ואמרה כי: "אני מבינה שמלחיצים את הכנסייה, אבל הקרקעות שלהם נשארות שלהם, לאף אחד אין עניין לגעת בהם לעולם. הצעת החוק שלי עוסקת במה שקורה ברגע שהזכויות על הקרקע נמכרות לצד שלישי. לא יכול להיות שהיזמים יעברו מדלת לדלת ומאיימים על דיירים שעליהם לשלם בין 200-500 אלף שקל. הסכומים הנמוכים שבהם נמכרו שכונות שלמות מבהירים לכולם שמדובר בעסקה ספקולטיבי. במצב כזה הפטריארכיה לא רלוונטית לנושא כי מדובר בקרקעות שנמכרו ליזמים פרטיים".

כמו כן, בהמשך לטענות הפטריארכיה על איומים מצד העירייה על עיקול חשבונות בשל גביית ארנונה אמרה היום חברת הכנסת עזריה כי: "ניר ברקת מעקל חשבונות של הכנסייה ומייצר משבר במקום לטפל. הוא מייצר משבר דיפלומטי מיותר. אנסח הצעת חוק שתדאג שהכנסיות יהיו פטורות מארנונה כמו שאר מוסדות הדת. התרגיל שראש העיר עושה להם הוא מכוער".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי: "במהלך המאה ה 19-רכשו כנסיות בישראל שטחים רבים ברחבי המדינה ובעיקר במערב ירושלים. באותה התקופה השטחים שימשו לחקלאות והיוו פרנסה לאנשי הכמורה, אך כאשר הערים התרחבו הבינו הכנסיות השונות כי ערך הקרקעות למגורים עולה על ערכן לחקלאות. בירושלים לדוגמא בשנים 1950 עד 1952 חתמה הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית על שלושה חוזי חכירה ל 99-שנים מול קרן קיימת לישראל וזו החכירה את הקרקעות ל-99 שנה לתושבים אשר בנו עליהם את בתיהם והאמינו כי הקרקעות שבחכירה יחודשו באופן אוטומטי בדומה לחידוש האוטומטי של זכות החכירה של כל בעל קרקע באמצעותמינהל מקרקעי ישראל. ואולם, בשנים האחרונות מכרו הכנסיות חלק מזכויותיהן במקרקעין לגורמים פרטיים שזהותם לעתים עלומה.

"בעקבות כך, דיירים אלו מוצאים עצמם במצב שבו עתידים להסתיים להם רוב הסכמי החכירה שנחתמו עם הכנסייה ועלולים להידרש לשלם סכומי כסף נכבדים כדי להאריך את חוזי חכירת המשנה שלהם. מוצע לקבוע הסדר ולפיו מקרקעין למטרת מגורים שלגביהם נכרת חוזה חכירה בין כנסייה ובין הקרן הקיימת לישראל או כל חוכר אחר והוקנתה בהן זכות לחכירת משנה למטרת מגורים, ואשר הכנסייה העבירה את הזכויות בקרקע לגביהם לידי גורמי אחרים, פרטיים, יועברו הזכויות לגבי הקרקעות האמורות לקניין המדינה. עוד מוצע כי הגורמים האחרים יהיו זכאים לפיצוי בשל העברת זכויותיהם במקרקעין לטובת המדינה. גורמים אלו יהיו רשאים להשיג על גובה הפיצוי המוסכם אך לא על העברת הזכויות עצמה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988