הבשורה הגדולה שמסתתרת בהסכם עם מורי התיכון

לפני כשבוע היה אמור להיחתם הסכם חדש בין משרד החינוך לארגון המורים שמשפר את שכרם של המורים בבתי הספר התיכונים. החתימה מתעכבת בעיקר בשל חילוקי דעות לגבי סעיף אחד די משמעותי - "שקט תעשייתי" לארבע שנים, כל תקופת ההסכם, שבה יוותרו המורים על הזכות לשבות.

חילוקי הדעות עוסקים במהות השקט התעשייתי, כלומר האם המורים מוותרים על זכות השביתה רק בהיבטים הנוגעים לסעיפים שמופיעים בהסכם החדש אבל יכולים לשבות על נושאים אחרים, או שמשמעות ההסכמה היא מיצוי כל התביעות שלהם והם לא יכולים לשבות בכלל.

לפי גורמים המעורים בנושא, עדיין קיימת מחלוקת בנוגע לשאלה עד כמה יוכל ארגון המורים לנקוט בצעדים ארגוניים לאחר החתימה על ההסכם, וכן בסעיפים נוספים. המחלוקת עשויה להיפתר בימים הקרובים, אך יכול להיות גם שיהיה עיכוב נוסף בחתימת ההסכם.

גם אם המשא ומתן יעלה על שרטון ברגע האחרון, בהסכמות בין ארגון המורים ומשרד החינוך מנובמבר האחרון יש בשורה יוצאת דופן - לראשונה תמך ארגון המורים בראשותו של רן ארז במתן תוספות שכר גבוהות יותר למורים הצעירים, שפערי השכר בינם לבין המורים הוותיקים הלכו והתרחבו במהלך השנים.

שכרם של מורי תיכון מתחילים ללא ותק בהוראה יעמוד החל מספטמבר 2018 על כ-8,000 שקל, עלייה של 19% לעומת שכרם כיום. שכרם של שאר המורים יעלה בהדרגה בכ-500 שקל במשך שלוש שנים. העלאת השכר למורים בעלי ותק של עד שבע שנים תהיה בשיעור מתון בהשוואה לעלייה היום - 2% בשנה, לעומת 5% כיום. תוקפו של הסכם השכר הוא ארבע שנים ועלותו מוערכת בכ-600 מיליון שקל לכל התקופה.

העלאות השכר מצטרפות לגידול חד בשכר במערכת החינוך בשנים האחרונות כתוצאה מיישום רפורמות - עוז לתמורה (בחטיבות ביניים ובתיכונים) ואופק חדש (בגני ילדים ובתי ספר יסודיים) - ששינו את האופן שבו המורים מתוגמלים ומיסדו גם את שעות העבודה של המורים מעבר לשעות ההוראה, הן בהכנה לשיעורים ובדיקת מבחנים, והן בסיוע לתלמידים באופן פרטני.

עלייה בתקציב החינוך משקפת במקביל גם את השינוי בתשומות המושקעות בתלמידים. למשל, מספר התלמידים בכיתה קטן, בעיקר בחטיבות הביניים, ומספר התלמידים הממוצע למורה ירד גם כן למרות עלייה של כ-20% במספר התלמידים בין 2005 ל-2015. מספר שעות עבודה של עובד הוראה בממוצע לתלמיד עלה בתוך עשור מ-1.6 ל-2.6, לפי נתוני הלמ"ס.

השינויים הללו הובילו להכפלה של תקציב משרד החינוך בתוך עשור וב-2019 הוא צפוי להגיע לכ-60 מיליארד שקל. למרות הגידול החד בתקציב, קשה להגיד שהדבר בא לידי ביטוי באופן ניכר בשיפור בהישגים. מכיוון שחלק מהותי מתקציב משרד החינוך הוא שכר המורים, זו סוגיה מרכזית בבחינת מצבה של איכות המערכת, ולכן צריך לבחון גם את רמת ההוראה שלהם ומודל התגמול שלהם.

מורים טובים מספיק?

"הבעיה המרכזית שיש כמעט בכל מדינות העולם המערבי היא הבריחה של העשירונים הגבוהים ממגזר ההוראה. ירידה באטרקטיביות של החינוך וההוראה, שהמשמעות שלה על ציר הזמן - ובלי לפגוע באנשים מצוינים שיש בתוך המערכת - איכות ממוצעת יותר נמוכה של המורים", אמר באחרונה שר החינוך לשעבר גדעון סער בכנס של מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות. סער התייחס לדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי מ-2007 וציין כי מסקנתו העיקרית היא שאיכות מערכת חינוך תלויה בראש ובראשונה באיכות מוריה.

למעשה, ב-20 שנות כהונתו של רן ארז כיו"ר ארגון המורים, הפערים בין המורים הוותיקים לצעירים רק התרחבו, דבר שמרחיק צעירים מוכשרים וגורם לנטישה גבוהה יחסית של מורים צעירים את מערכת החינוך. ההסכם הנוכחי הוא צעד חיובי ראשון, שאולי מרמז על מבני הסכמי השכר הבאים. עם זאת, הפערים עדיין מאוד גדולים.

בפורום קהלת עיבדו נתונים של הלמ"ס ששיקפו את הפרמיה המשמעותית הקיימת לגיל, והראו כי המורים המבוגרים חוו גידול מהיר יותר בשכרם בעשור החולף בהשוואה למורים הצעירים. קצב הגידול השנתי בשכר המורים בגילאי 55-64 עמד ב-2014 על 3.2%, לעומת 2.5% של המורים בגילאי 25-34. שכר המורים הצעירים נמוך בכשליש משכרם של מורים בגילאי 35 ומעלה.

זאת גם הסיבה לכך שהשכר החודשי הממוצע של מורים אקדמאים מגיע לשיאו בסביבות גיל 50. בפורום קהלת הציגו נתוני שכר של מורות, שמבוססים על הלמ"ס, ולפיהם שכר מורות צעירות עלה בין 2003 ל-2014 ב-13%, בעוד שבקרב מורות בגילאי 50-55 שיעור העלייה שנרשם היה פי שניים.

"הפערים בין המורים הוותיקים לצעירים גדלים, אבל למעשה אין כמעט משמעות לניסיון בהוראה, לפחות אם בוחנים את הישגי התלמידים. לפי מחקרים, לאחר כמה שנים ההבדלים בין המורים הוותיקים לצעירים מטשטשים", מסביר איתמר יקיר, חוקר בפורום קהלת.

את הפער החד בין שכר המותרים הוותיקים לשכר המורים הצעירים בישראל ניתן לראות גם בהשוואה לעולם - בקהלת הציגו נתונים של OECD שבוחנים מה יחס שכר השיא של המורים בהשוואה לשכרם בתחילת הקריירה. בקרב מורים בבתי ספר יסודיים היחס בישראל עומד על 2.7, שני רק לקוריאה ובפער ניכר מהמקום השלישי. בקרב מורים בבתי ספר תיכון היחס בישראל עומד על 2.1 - מקום החמישי. הממוצע במדינות OECD, בבתי ספר יסודיים ובתיכונים, עומד על 1.6.

פסיכומטרי של מורה? משתפר

אחת הסיבות לכך טמונה בארגוני המורים בראשותו של ארז, שכמו בכל ועד עובדים - שם דגש על שיפור תנאיהם של העובדים הוותיקים. התוספות ניתנו בשיעור יחסי לגובה המשכורת. מצד אחד, יש שטוענים כי זהו תפקידו של הוועד, וכי הוא לא צריך לדאוג לעובדים העתידיים, שכיום כלל לא משתייכים למערכת החינוך. מנגד, ועד עובדים חזק כמו ארגון המורים צריך לשים לנגד עיניו גם את טובתה של המערכת כולה. כדי לשפר את איכות ההוראה המדינה רצתה שהתגמול למורים הצעירים יהיה גבוה יותר, וארגון המורים התיישר.

אינדיקציה לאיכות המורים הצעירים טמונה בציון הפסיכומטרי הממוצע של מורים וסטודנטים להוראה. הציון הממוצע עמד בסוף 2016 על 525, לעומת כ-490 לפני עשור. הסטודנטים שלומדים חינוך והוראה באוניברסיטה הציגו ב-2015 ציון ממוצע של 603, בעוד שבמכללות הציונים נמוכים משמעותית - במכללות אקדמיות לחינוך הציון הממוצע עומד על 494, במכללות אקדמיות מתוקצבות על 458 ובמכללות אקדמיות לא מתוקצבות על 403 בלבד.