לאיפה נעלמה ההבטחה של גלעד ארדן לפרק את בזק?

הימים ימי הדמדומים שבין ממשלת נתניהו השלישית לממשלת נתניהו הרביעית ■ השחקנים: גלעד ארדן, בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' ■ פרשנות

גלעד ארדן / צילום: ענבל מרמרי
גלעד ארדן / צילום: ענבל מרמרי

ב-14 במאי 2015 הושבעה הממשלה ה-34 ללא גלעד ארדן, לשעבר שר הפנים ושר התקשורת. ב-18 במאי הודיע ארדן בהודעה לעיתונות כי בכוונתו להגיש בהקדם, כח"כ מן השורה, הצעת חוק פרטית שתפצל בכפייה את בזק, כך שהיא תישאר חברת תשתית בלבד ולא תמכור שירותים ישירות לצרכן. המהלך זכה אז לכינוי "החוק לפירוק בזק" והגיע מטעמו של מי שהיה שר התקשורת בממשלת נתניהו השלישית, בשנים שבהן הובלו רפורמות משמעותיות, אך הועבר מתפקידו כחצי שנה קודם לכן. ב-25 במאי, בשיאם של כמה שבועות של מתחים וכעסים בין רה"מ, בנימין נתניהו, לארדן - הושבע האחרון כשר לביטחון פנים בממשלת נתניהו החדשה.

מה קרה באותם הימים, שבהם ארדן סיים את תפקידו כשר התקשורת (אוקטובר 2014) ועד שהוא נכנס לתפקידו כשר לביטחון פנים?

בתקופה הקרובה יהיה ארדן אחד ממוסרי העדות בפרשת בזק-וואלה - תיק 4000. המועד לגביית עדות פתוחה ממנו טרם נקבע ונכון לשעת סגירת הגיליון, ככל הידוע לא נעשתה פניה לתיאום תישאול.

אולם, השר ארדן עשוי לשפוך אור בפני חוקרי המשטרה וחוקרי הרשות ניירות ערך על חצי השנה הדרמטית ההיא, בה סיים את תפקידו כשר תקשורת, על האופן בו פוטר מנכ"ל משרדו, אבי ברגר, ועל המעבר של משרד התקשורת מידי ארדן לידיו של שר התקשורת נתניהו; כן עשוי השר הבכיר לשפוך אור בפני החוקרים על השאלה - מדוע, הוא ארדן, חצי שנה אחרי סיום תפקידו החליט לפרסם הודעה פומבית בנוגע לבזק באופן המאתגר ומציב מראה ציבורית אל מול נתניהו ומול מנכ"ל משרד התקשורת החדש שמינה, שלמה פילבר, היום עד המדינה בתיק 4000.

לשבור את המונפול

ארדן נכנס לתפקידו כשר התקשורת, כשהמטרה הראשונה שלו היא לייצר תחרות בשוק הטלוויזיה וליישם את רפורמת השוק הסיטונאי. ארדן לא רצה לכהן במשרד התקשורת. הוא ידע שהכניסה שלו לשם תלווה בהשוואות תמידיות לקודמו בתפקיד, משה כחלון, שנישא על ידי הרפורמה בשוק הסלולר שיצאה אל הפועל בתקופת ממשלת נתניהו השנייה.

ארדן ידע שעל-מנת לייצר אפקט דומה לכחלון הוא חייב להתמודד עם מונופול בזק ולשבור אותו. מיומו הראשון ארדן היה אנטי-בזק מובהק. הייתה לו אג'נדה ליישם את התחרות בטלוויזיה ובשוק הקווי בצורה מאד אגרסיבית ונחושה. הפגישות שלו עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ, היו סיוט. אלוביץ, כפי שנחשף ב"גלובס", דיווח לקרוביו שארדן ממש איים עליו שירסק אותו וייבנה ממנו.

בסופו שלדבר הצליח ארדן להשלים את רפורמת השוק הסיטונאי ביומו האחרון בתפקיד כשר תקשורת. גם הטלפוניה של בזק, שהייתה אחד הנדבכים המרכזיים ברפורמה וזכתה לדחיפה חזק מצד ארדן, הוכנסה על-ידי השר הבכיר בשעות האחרונות לכהונתו בתפקיד. עוד לפני כן, כאשר ארדן היה בשלהי כהונתו כשר תקשורת, הוא נסע לסיור מקצועי בארה"ב ונפגש עם מפעילים ובכירים בתקשורת האמריקאית. כשהוא חזר מהסיור, הוא שוכנע שהמודל הנכון לבזק ולשוק התקשורת בארץ הוא לא השוק הסיטונאי, אלא פירוק בזק לשתי חברות תשתית ושירותים.

בהמשך, ומסיבות שכנראה רק הוא יכול להבהיר, העלה ארדן את הרעיון להצעת חוק לפירוק בזק, וזאת לאחר שהתרשם שבזק פועלת נגד הרפורמה ומערימה עליה קשיים. זו לפחות הייתה הסיבה להודעה שלו על כוונתו להעלות הצעת חוק פרטית בנושא. אולם הצעת החוק לא קודמה, וארדן טען שהדבר נובע מההסכמים הקואלציוניים שחתם נתניהו עם ראשי הקואלציה.

לחשב מסלול מחדש

העיסוק בפעולות שנעשו במשרד התקשורת בשנים האחרונות מחייב הליכה אחורה אל תקופה דרמטית בזירה הפוליטית - תקופה של כמה חודשים, בין ספטמבר 2014 לאמצע מאי 2015 - שבהם נראתה המערכת הפוליטית נורמלית כלפי חוץ, אך בפועל התרחשו בימים אלו מהלכים פוליטיים משמעותיים סמויים וגלויים, הצריכים להיבדק היטב.

בספטמבר 2014, יצאה ההודעה המפתיעה של שר דאז, גדעון סער, על הפוגה מהחיים הפוליטיים. ההודעה תפסה את שר התקשורת דאז ארדן בהפתעה גמורה. סער שמט את הקרקע מתחת לתוכניותיו. ארדן תכנן לפרוש, לעשות זאת בחן, ולשאוף להתמנות לתפקיד שגריר ישראל באו"ם או לשגריר בכיר אחד. עוד אופציה שחלפה בראשו של ארדן היתה ללכת לעבוד בשוק הפרטי. ארדן התלבט אז עם מכרים. הוא נמצא אז בחיים הציבוריים שנים ארוכות, החל מתפקיד יועץ בסביבת רה"מ נתניהו (1996), דרך ח"כ צעיר ועד לתפקידי שרים במשרד להגנת הסביבה, השר להגנת העורף ושר התקשורת. השוק העסקי הפרטי קרץ לו, וארדן רצה להתנסות בחיים העסקיים.

אולם הודעת סער שינתה את התוכניות. רה"מ התקשר אל ארדן, הפציר בו, כמעט התחנן. ונתניהו גם פיזר לארדן הבטחות מלוא הסל, בהן ההבטחה להתמנות לשר החוץ אחרי הבחירות. כחלון כבר נטש את הליכוד, סער היה בחוץ, סילבן שלום נוטרל ונתניהו רצה למנוע נטישה נוספת. הוא היה חייב להבטיח את הישארותו של ארדן בסביבתו.

ב-5 בנובמבר 2014 הושבע ארדן כשר הפנים במקום סער, ומשרד התקשורת עבר מידיו של רה"מ נתניהו שהחזיק בתפקיד ברצף עד לפברואר 2017. זאת, אחרי שהדיונים בבג"ץ סביב ניגודי העניינים של נתניהו בתיק התקשורת (עתירה של ח"כ יצחק הרצוג והתנועה לאיכות השלטון) התקרבו לרגע ההכרעה.

בחזרה למערכת הבחירות של 2015 והקמת ממשלת נתניהו הרביעית. בפריימריז שנערכו בליכוד בסוף דצמבר 2014, היה ארדן המנצח הגדול. הוא הגיע למקום הראשון וסומן כנבחר הציבור המועדף ביותר על מרבית מתפקדי הליכוד. במערכת הבחירות עצמה, התייצב ארדן באולפנים פה ושם, כדי להגן על המתקפות בתקשורת נגד אשת רה"מ, שרה נתניהו, ועל מדיניות הליכוד.

כך, למשל, בתוכנית הטלוויזיה "המטה" ב-1 בפברואר 2015 התעמת ארדן באולפן עם ח"כ שלי יחימוביץ" (המחנה הציוני) והגן על אשת רה"מ בנושא החזרת הבקבוקים. "שרה יזמה לפני שנתיים, בגלל אי-הבהירות בסיפור הקופה הקטנה, את החזרת הכסף. עוד לפני כל הפרשיות הללו של מני נפתלי, הוחזר הכסף. אין כאן פרשיה, יש כאן כרגיל ספין של השמאל כדי שנשכח את הנעשה בצפון, את דאע"ש, את חיזבאללה ואת בוז'י ופרשת העמותות 2 (ארדן התייחס לחקירה שנערכה אז נגד הרצוג בנושא גיוס כספים בעמותות - חקירה שהסתיימה בסגירת היק), אמר ארדן. הוא אמנם לא היה הראשון והקולני ביותר להגן על משפחת נתניהו, אבל מילא את התפקיד שלו בהצגה.

בסיום הבחירות עם הניצחון הגדול של נתניהו ושל הליכוד, המתין ארדן למינוי המיוחל לתפקיד שר החוץ, אך רה"מ שנבחר מחדש, לא מילא אחר הבטחתו. ארדן הזועם ניסה להשיג את תפקיד שר החינוך, וגם זה לא עבד. וכך, כאשר הממשלה ה-34 הושבעה בכנסת ביום 14 במאי, נשאר ארדן בחוץ.

"בזק מנסה לתקוע הרפורמה"

כמה ימים לאחר מכן, ב-18 במאי, הגיע ארדן לאחת מישיבות הכנסת. הוא צולם מספסלי העיתונות כשהוא משוחח ארוכות עם ח"כ יחימוביץ. שם הוא עבר לדבר עם יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד וכיו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון. עם זאת, ארגן נמשיך לרמוז שלא ייכנס לתוך ממשלתו החדשה של נתניהו.

באותו היום, ה-18 במאי, פרסם ארדן הודעה לעיתונות, שבה הצהיר כי הוא עומד להציע הצעת חוק פרטית לפרק את בזק. וזאת, למרות שכבר במשך כחצי שנה לא כיכהן כשר התקשורת. לפי הבטקסט שפורסם באותה ההצעה נכתב כי "בשנים האחרונות נקטה בזק בכל פעולה אפשרית כדי לתקוע ולעכב את יישום הרפורמה בשוק התקשורת, שתוזיל בעשרות אחוזים את העלויות לציבור. לכן, הגעתי למסקנה שהדרך הנכונה להתמודד עם מונופול כה עוצמתי היא לחייב את בזק למכור את כל אחזקותיה בתחום התוכן והשירותים ולהשאירה כחברת תשתית בלבד".

כעבור מספר ימים השתכנע ארדן לקחת את תיק המשרד לביטחון פנים והושבע כשר בממשלת נתניהו הרביעית. כעת יידרש ארדן לספר לחוקרים מה ידע אז על "המונופול הכה עוצמתי" כדבריו.