8 חברות הקפיאו השקעות בישראל לאור רפורמת טראמפ

ל"גלובס" נודע כי החברות ביקשו לרשום בישראל קניין רוחני בהיקפים של מיליארדי דולרים בעקבות הורדת המס ל-6%, אך הודיעו על הקפאת המגעים ■ חברות ענק כמו צ'ק פוינט, מיקרוסופט ואינטל עשויות להעביר מישראל פעילויות כדי ליהנות מהטבות שמציעה הרפורמה לחברות שפעילות בארה"ב

טראמפ והרפורמה. מקלות וגזרים למשקיעים / צילום: רויטרס
טראמפ והרפורמה. מקלות וגזרים למשקיעים / צילום: רויטרס

8 חברות בינלאומיות שהתעניינו בהשקעות בישראל הודיעו כי הן "יושבות על הגדר" בעקבות רפורמת המס של טראמפ - כך נודע ל"גלובס".

שר האוצר, משה כחלון, הכריז מספר פעמים בעבר כי כמה חברות ענק זרות מתעניינות בהשקעה בישראל בעקבות רפורמת המס שהועברה בשנה שעברה. הרפורמה הבטיחה מס חברות מופחת של 6% ומס דיבידנד מופחת של 4%, לחברות הייטק בעלות מחזור שנתי של 10 מיליארד דולר - שיעורי מס הנחשבים מהנמוכים ביותר בעולם. ואולם, בדיון פנימי שנערך לאחרונה אמר אחד מיועציו של כחלון כי 8 חברות בינלאומיות שהיו בקשר עם האוצר הקפיאו את המגעים בעקבות העברת רפורמת המס של נשיא ארצות הברית.

כחלון ואנשיו לא הזכירו שמות של חברות המתעניינות בישראל, זאת למעט HP שכבר פעילה כאן ואינטל שצפויה להודיע בקרוב על החלטתה להקים בארץ את המפעל הבא שלה בהשקעה של 5 מיליארד דולר.

עם זאת, ל"גלובס" נודע כי מהמלצות המועצה הלאומית לכלכלה וכלכלני האוצר שיוצגו בקרוב לנתניהו ולכחלון עולה כי הדרג המקצועי בממשלה מסתייג מהורדה נוספת במס החברות כתגובה לרפורמה.

הקפאת השקעות בישראל
 הקפאת השקעות בישראל

"לא לנופף ביחסים עם ארה"ב"

ל"גלובס" נודע כי ממשלת ישראל פתחה בדיונים עם הממשל האמריקאי בניסיון לשנות סעיפים באמנת המס בין המדינות באופן שימנע פגיעה בפעילות הכלכלית בישראל כתוצאה מרפורמת המס. להערכת גורמי המקצוע, הסדרים שונים ברפורמת המס של טראמפ עלולים לגרום לחברות גדולות כמו צ'ק פוינט, אינטל ומיקרוסופט להעביר פעילויות מישראל לארה"ב. מצד שני, גורמי המקצוע מזהירים כי ישראל עלולה לסכן את יחסיה עם מעצמות סחר אחרות בעולם אם לא תתנהל מול האמריקאים בצורה חכמה ודיסקרטית. "הרפורמה הזו מעוררת סערה בעולם. זה נכון שיש לנו יחסים מיוחדים עם ארה"ב, אבל אסור לנו לנופף בזה", אמרו ל"גלובס" גורמים ממשלתיים.

נזכיר, כי הרפורמה של טראמפ, שנכנסה לתוקף בתחילת השנה, מוכרת בעיקר בזכות הורדת שיעור מס החברות בארה"ב מ-35% ל-21%. בניגוד לרושם שנוצר, בישראל מודאגים פחות מהורדת שיעור המס וחוששים יותר מהסדרים אחרים בתוך הרפורמה שעלולים לתמרץ חברות גדולות להעביר פעילויות מישראל לארה"ב. גורמים בממשלה אמרו ל"גלובס" כי החשש העיקרי בישראל מתמקד בהשפעת יישום הרפורמה על קבוצה קטנה יחסית של פחות מעשר חברות, שהיקף הפעילות שלהן עולה על חצי מיליארד דולר ושיש להן פעילות משמעותית בארה"ב. הקבוצה הזו, הכוללת את אינטל כאמור, מיקרוסופט וצ'ק פוינט הישראלית, מושפעת מהסדרים שונים ברפורמה, אך באופן שונה מחברה לחברה. "לכל חברה יש את הבעיות הספציפיות שלה", אמרו ל"גלובס" אותם גורמים, "ולכן גם הפתרון הרצוי מבחינתנו לא יהיה מבוסס על הורדת שיעור מס החברות, או על שינוי של סעיף מסוים, אלא טיפול בכל מקרה לגופו. שאלת הורדת המס היא די בשוליים בכל הסיפור הזה".

אחד ההסדרים המדאיגים יותר מבחינת ישראל מכונה ברפורמה Base erosion anti-abuse tax. ההסדר הזה, המכונה בקיצור Beat, נועד למנוע מחברות להוציא פעילויות מחוץ לגבולות ארה"ב, וקובע כי על חברות אמריקאיות שיש להן מחזור עסקי גדול מ-500 מיליון דולר יוטל מס של 10%, ללא אפשרויות ניכוי על תשלומים לחברה זרה קשורה - ובכלל זה הוצאות בנושאי שירותים, קניין רוחני וריבית. הנקודה הבעייתית מבחינת החברות הישראליות היא בנושא השירותים, כשהחשש הוא שתחת הגדרת "שירותים" ייכנסו גם הוצאות מו"פ. הסעיף הזה רלוונטי במיוחד לחברה כמו צ'ק פוינט שלא תוכל לקבל הכרה בהוצאות למו"פ שהוצאו בישראל.

הסדר אחר שעשוי להיות בעייתי עבור חברה כמו אינטל מכונה Global intangible tax income, או בקיצור Gilti. מדובר במס בגובה אפקטיבי של 10.5% שמוטל על פעילות ריאלית. הבעיה בהסדר הזה הוא באי-ההכרה במס שכבר שולם בחו"ל על אותה פעילות. ההסדר קובע כי שיעור המס לא יופחת בשל מס שכבר שולם בחו"ל, אלא אם כן אותו מס זר היה בגובה של 13.125% או יותר.

להערכת גורמי הממשלה, ההסדר הזה עלול לפגוע בפעילות בישראל של חברות כמו אינטל או מיקרוסופט שמסווגות את פעילותן כאן כ'קוסט פלוס'."הנושא של שירותים ומו"פ הוא קריטי לישראל", אומר גורם ישראלי ומוסיף כי "מבחינת מדינות אחרות, כמו שווייץ למשל, הנקודה הכי רגישה היא הרישום של הקניין הרוחני. כל מדינה תתמודד עם הרפורמה הזו לפי הצרכים והרגישויות שלה".

בניגוד להמלצות טרכטנברג

החלק המוכר ביותר ברפורמה הוא כאמור הורדת מס החברות מ-35% ל-21%. מס החברות בישראל עומד כיום על 23%, כך שעל הנייר ארה"ב מקדימה כעת את ישראל במה שמכונה "המירוץ לתחתית". על הרקע הזה מיהרו כחלון ונתניהו להכריז כי הם שוקלים הורדה נוספת של מס החברות בישראל מתחת ל-23%, זאת בניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג שקבעה ב-2012 שהורדת מס החברות תרמה בעקיפין להעלאת יוקר המחיה בישראל והמליצה להעלות אותו בחזרה ל-25%.

בדרגים המקצועיים בממשלה סבורים כאמור כי הורדת מס החברות לא תשפיע על הגברת התחרותיות של ישראל מול ארה"ב. מנהל רשות המסים, משה אשר, שנדרש לאחרונה לסוגיה, הסביר כי מס החברות המלא (כאמור 23%) מוטל בישראל על חברות שכל פעילותן היא בשוק המקומי, כך שהן אדישות לשאלת המס בארה"ב. לעומת זאת, חברות שמייצאות לארה"ב ולשווקים אחרים, כבר נהנות, לדברי אשר, משיעורי מס מופחתים שבין 7.5% ל-16% - שהם נמוכים גם משיעור המס החדש שבארה"ב. צריך גם לזכור שחברות ענק כמו אינטל משלמות בישראל מס נמוך עוד יותר שנתפר להן במסלול מיוחד המוגדר "אסטרטגי".

מה שמדאיג את גורמי המקצוע בישראל הם הסדרים אחרים הכלולים ברפורמה שנועדו להביא לצמצום ההכרה בהוצאות ששולמו מחוץ לארה"ב ובאפשרות לקזז הפסדים כנגד רווחים. ההיגיון מאחורי ההסדרים האלה הוא מעבר משיטת מס גלובלית לשיטת מס טריטוריאלית, כמקובל במרבית המדינות בעולם. "זאת רפורמה דרמטית שבנויה סביב המוטו של 'מי שיעבוד בארה"ב ירוויח', כלומר מקסום יתרונות הסביבה האמריקאית שידידותית יותר לעסקים מאשר הסביבה במדינות אחרות, כמו למשל ישראל", אמר ל"גלובס" גורם ממשלתי.

רגישויות בינלאומיות

הודעתו של נתניהו כי ישראל תפעל מול ארה"ב בנושא רפורמת המס נוגעת לנושא הרגיש ביותר מבחינת ישראל כיום: כיצד להתמודד עם ההשלכות הבעייתיות של הרפורמה. בהקשר הזה ממליצים גורמי הממשל לישראל לנהוג בזהירות רבה כדי שלא לסכן את היחסים עם מדינות אחרות בעולם שרואות ברפורמה איום משמעותי לא פחות מישראל.

"הרגישות הגדולה כאן היא לא הרפורמה, אלא איך מדינת ישראל מתמודדת עם הרפורמה הזו", אמרו ל"גלובס" גורמים ממשלתיים. "אנחנו בעניין הזה באי-ודאות כי אנחנו שחקן אחד מני רבים. וכל עוד לא ראינו את התגובה של המערכת הבינלאומית - ובעיקר של מעצמות כמו האיחוד האירופי או הסינים - זה לא יהיה נכון מבחינתנו לעשות את הצעד הראשון כי זו מערכת של כלים שלובים. אם כולם יעשו צעד מסוים, זה לא יהיה נכון שישראל תצעד בכיוון אחר. מה שחשוב הוא לראות איך העולם מתנהל בנושא הזה, מה אנחנו יכולים להשיג מול האמריקאים ואיך אנחנו מבטיחים שישראל תמשיך להיות אטרקטיבית ותייצר סביבה שתעודד את הסטארט-אפ הבא. זה נכון שלישראל יש ערוץ פתוח עם האמריקאים ויש אמנת מס עם ארה"ב שמעניקה לישראל יתרונות ייחודיים - אבל אסור לנו לנופף בזה".

צפויה להיפגע

צ'ק פוינט

מספקת פתרונות לאבטחת סייבר

מרכז אחד בת"א

מספר עובדים בישראל: 1,898 (2016)

מכירות שנתיות: 1.85 מיליארד דולר (2017)

צפויה להיפגע

אינטל

ענקית שבבים

5 מרכזים: חיפה, יקום, פתח תקווה, ירושלים וקריית גת

מספר עובדים בישראל: 11,000 אלף, מתוכם 1,000 עובדי מובילאיי

מכירות שנתיות: 62.8 מיליארד דולר (2017)

צפויה להקפיא השקעות

HP

יצרנית מחשבים

7 מרכזים: רעננה, נתניה, חיפה, קריית גת, נס ציונה, יהוד והרצליה

מספר עובדים בישראל: למעלה מ-2,000

מכירות שנתיות:

HP Enterprise

28.9 מיליארד דולר (אוקטובר 2017)

HP Inc 52.1 מיליארד דולר (אוקטובר 2017)

צפויה להיפגע

מיקרוסופט

ענקית תוכנה

3 מרכזי פיתוח: נצרת, חיפה, הרצליה

מספר עובדים בישראל: 1,100

מכירות שנתיות: 89.95 מיליארד דולר (יוני 2017)

"רפורמת המס של טראמפ צמצמה את היתרון התחרותי של ישראל; אין בהכרח הצדקה להישאר כאן"

"עד עכשיו היתרון התחרותי של ישראל היה המס. עכשיו, בעקבות רפורמת המס של טראמפ, הפער הזה הצטמצם והוא כבר לא בהכרח מצדיק את הצורך להישאר כאן", כך אמר היום ל"גלובס" גורם בחברה רב-לאומית הפועלת בישראל. לדבריו, "ההיבט המהותי ברפורמת המס של נשיא ארה"ב זה מס החברות, כי זה מס קבוע והוא ירד ביותר מ-10%. כשרוכשים חברה צריך להחליט איפה תהיה הפעילות שלה, והשאלה היא מה ישראל תעשה כדי לתת פייט לארה"ב. הבעיה הייתה שהפיתוח של חברות לא היה בארה"ב, והמטרה של הרפורמה היא להחזיר את החברות האלה הביתה. מן הסתם, עדיף לכל חברה לעבוד בארה"ב - איפה שמתרחשת רוב הפעילות העסקית".

יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, הסביר שהרפורמה תשפיע רבות על הכדאיות של השקעות זרות בישראל. "המשך השקעות זרות בהייטק תלוי בראש ובראשונה באטרקטיביות להשקעה", הוא כתב לאחרונה בטור ב"גלובס". לטענתו, "רפורמת המיסוי החדשה עשויה לפגוע באטרקטיביות של כלכלות רבות בעולם, ובפרט של המשק הישראלי - במיוחד בתחומי ההייטק, הייצור והמו"פ.

"הרפורמה נועדה לתמרץ החזרת משרות ייצור לארה"ב ובגידול עסקים תומכים. להשלכה של מעבר קווי ייצור לארה"ב ממדינות שונות יש חשיבות גדולה, שכן לייצור יש השפעה כלכלית גדולה על המשק הישראלי בזכות העובדה שמועסקים בתחום זה בנוסף למהנדסים ומהנדסות מצטיינים גם טכנאים והנדסאים". לדבריו, על ממשלת ישראל מוטלת האחריו להתמודד עם השלכות הרפורמה, והיא אכן עושה זאת. "הצעד הוא דרמטי, ולכן גורמי ממשל רלוונטיים בוחנים ומנתחים בימים אלה את ההשלכות על המשק". אולם, "לבחינה המחודשת של מבנה מערכת המס הישראלית וסט הפתרונות יש עלויות, ויש להכיר בכך. אך יש לזכור, כי הימנעות מהשקעות של חברות רב-לאומיות והקטנת כדאיות השקעה בחברות ישראליות, תוביל לפגיעה ביצוא ופגיעה במקומות עבודה - הישירים והעקיפים".

"היה תמריץ גדול להשאיר את פעילות המו"פ בישראל"

עו"ד (רו"ח) בני טובי, שותף וראש מחלקת המיסוי הבינלאומי במשרד שקל ושות', שטיפל בעסקת אינטל-מובילאיי ומייצג את HP בישראל, אמר ל"גלובס" כי המטרה הראשונה היא להביא חזרה לארה"ב את אותם הרווחים שהצטברו בשנים האחרונות, זאת באמצעות מיסוי חד-פעמי של בין 8%-15%. עכשיו הרפורמה באה לשנות גם את העתיד באמצעות הורדה כללית של מס החברות בארה"ב מ-35% ל-21%. זו הורדה מאוד-מאוד דרמטית, ובאמצעות הצעד הזה טראמפ רוצה למשוך משקיעים זרים לארה"ב. "מהניסיון שלי בטיפול בלקוחות בינלאומיים גדולים, הם העדיפו תמיד שלא להעביר את הפעילות והרווחים לארה"ב בגלל המסים הגבוהים", אמר טובי והוסיף כי במקרים שבהם הוחלט להעביר פעילויות של חברות לארה"ב, "דאגנו שהרווחים שיוחסו לפעילות הזאת יהיו נמוכים ככל הניתן, כי המס בישראל נמוך באופן מהותי מהמס שהיה בארה"ב. זה כמובן בנוסף לחוק עידוד השקעות הון שניתן לחברות כמו טבע ואינטל. בישראל אפשר להגיע בנסיבות מסוימות למס של בין 16% ל-7.5%. מדובר בשיעורי מס נמוכים משמעותית ממה שהיה בארה"ב, והיה תמריץ מאוד גדול להשאיר את פעילות המו"פ בישראל ולא להעביר אותה לארה"ב".

אבל עכשיו כאמור, השיקולים האלה השתנו. "הרפורמה של טראמפ", אומר טובי, "גורמת לזה שהחברות האלה יוכלו לפתוח פעילויות בארה"ב בצורה הרבה יותר נוחה. אני לא חושב שחברות שאין להן קשר לארה"ב, שמקבלות את ההטבות בישראל, יחליטו להעביר את הפעילות לארה"ב. אבל חברות שיש להן קשר אינהרנטי לארה"ב, בין אם דרך לקוחות ואם דרך משקיעים, יכול להיות שיחליטו להעביר את הפעילות שלהן בגלל שהפער בשיעורי המס הצטמצם".

טובי חולק על גרטי בנוגע לקריאה לממשלת ישראל להפחית את מס החברות עוד יותר כדי להתחרות בתנאים האמריקאיים: "אם הייתי המחוקק, לא הייתי נוגע בישראל בחוק עידוד השקעות הון כי בכל זאת יש פה שיעורי מס טובים ומאוד תחרותיים ביחס למה שקורה בעולם. מה שכן הייתי נוגע בו זה תנאי הזכאות להטבות האלה".

רוצים לקרוא עוד על הייטק בישראל ובעולם? בואו לקבוצת הפייסבוק של גלובס טק >>

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988