הנקראות ביותר

סדרה וספר לשבת | על המותחן הדיסטופי "פחמן משודרג"

הסדרה מרהיבה ויזואלית ומושקעת, הספר עמוק ומעורר מחשבה - והשילוב המושלם הוא גם וגם ■ ביקורת

פחמן משודרג / עטיפת הספר
פחמן משודרג / עטיפת הספר

שמחה כפולה על הולדת התאומים: עלייתה של הסדרה "פחמן משודרג", ויציאתו לאור במקביל של התרגום לעברית לספרו של ריצ'רד מורגן, שעליו היא מבוססת (שטיינהרט-שרב מוציאים לאור). תאומים, אך לא זהים. הסדרה - היקרה בתולדות נטפליקס - מרהיבה ויזואלית, והספר - נו, כרגיל במקרים כאלה, עשיר, עמוק ומעניין יותר. זה אומנם מותחן, אבל יש בו יותר מעלילת מתח. עיסוק בזהות ובזיכרון, אמירות מעוררות מחשבה על שמירת צלם אנוש בחברה טכנולוגית ודורסנית, על אנושיות, חמלה, אהבה ומשיכה בעולם שבו הגוף והנפש מהונדסים עד לרמת התא.

זה לא מובן מאליו שספר כזה זוכה לעיבוד למסך. "פחמן משודרג" (Altered Carbon) הוא מותחן דיסטופי אפל, מורכב, גדוש באלימות וסקס. זהו מותחן מזרם הסייברפאנק, תת-ז'אנר בספרות המדע הבדיוני, שהכותבים הידועים בו הם ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג. עולמות הסייברפאנק מתייחסים לעתיד קרוב יחסית (המאה ה-25, במקרה שלנו) ומתארים חברה מנוכרת וטכנולוגית, שבה מחשבי-על, האקרים, שתלים ביוניים, הנדסה גנטית, בינה מלאכותית, ממשקי אדם-מכונה וסמים משני תודעה הם חלק בלתי נפרד מהחיים ומהתרבות.

הטכנולוגיה ב"פחמן" מאפשרת לבצע בגוף הרבה מניפולציות. כך למשל חיילי העילית - שהגיבור, טאקשי קובאץ', הוא אחד מהם - מחווטים נוירולוגית וכימית לביצועים משופרים ברמה הפיזית ומנוכשים מעשבי פרא של עכבות, חמלה ורגשי אשם ברמה הרגשית.

אנשים יכולים להיות משודרגים גם חיצונית - כלומר יפים מאוד - וגם מינית, כשהם מצוידים בשכלולים כמו הפרשת פרומונים והורמונים שאי אפשר לעמוד בפניהם, ובחומרים משפרי סקס שגורמים להעצמת התחושות והרגשות. אלה גורמים לסצנות הסקס בספר להיות לא רק טובות אלא גם מעניינות, מה שלא קורה הרבה בספרות בכלל ובמותחנים בפרט. זה אגב אחד המקומות שבהם כושלת הסדרה מלהגיע לקרסולי הספר. אומנם השורות בתסריט אומרות לנו שיש סקס אחר, אבל מה שניבט מהמסך הוא סקס טלוויזיוני רגיל, שום דבר שלא ראינו קודם.

היהלום שבכתר השדרוגים הוא כמובן המשאלה האנושית העתיקה לחיי נצח. הטכנולוגיה ב"פחמן" מאפשרת לאחסן את התודעה באופן דיגיטלי ולהעבירה מגוף אחד לאחר, כמו דיסק קשיח שמועבר למחשב מדור חדש יותר. אלא שהתהליך זמין רק לעשירים.

קיראו עוד ב"גלובס"


מי שאינו עשיר יקבל, וגם זה רק אם יש לו ביטוח, גוף שנמצא כרגע במלאי (למשל ילדה בת 7 שחוזרת בגוף של זקנה בת 70. "זה מה יש", אומרים למשפחה ברשעות). אנשים נאלצים לשלם משכנתה גבוהה על אפסון הגופות ("מעטפות" בלשון הספר, "שרוולים" בסדרה) של יקיריהם, ואם נגמר הכסף - הם יוצאו למכירה בשוק החופשי.

כמקובל בז'אנר, החברה בעולם הזה, כלומר - כדור הארץ - מנוהלת בידי תאגידי-על דכאניים שבהם ההון, הטכנולוגיה והשלטון מזינים אלה את אלה. בחברה בה למיליארדרים יש תודעות בנות מאות שנים (אף שהן שוכנות בגופים צעירים ונאים), עם נכסים כלכליים והון תרבותי שנצברו במשך דורות, אין לעניים הרבה סיכוי. העשירים גרים למעלה, בעיר העליונה באור השמש הזהוב. העניים למטה, בערי ענק אפלות וצפופות, בחיים קצרים ומלאים סבל.

פחמן משודרג / באדיבות נטפליקס
 פחמן משודרג / באדיבות נטפליקס

180 שנות אור מהבית

אם כל זה מזכיר סרטים כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג, "בלייד ראנר", "מטריקס", "מראה שחורה" או ספרים כמו "נוירומנסר", של ויליאם גיבסון - זה לא במקרה. הן הספר והן הסדרה עשירים בציטוטים ובמחוות לכל אלה ועוד. למעשה זהו שילוב של בלייד ראנר, מראה שחורה ופילם נואר. ברמה הקולנועית יש הרבה צילומי לילה ברוח הפילם נואר, עם תאורה קונטרסטית, זוויות צילום אקספרסיביות, שלטי חוצות ענקיים, כנפי מאוורר מסתובבות, גשם, עשן סיגריות, וויסקי ואקדחים.

ברמה העלילתית - כמקובל בז'אנר הבלשי שפרנס את הפילם נואר (ריימונד צ'נדלר, דשיל האמט) - יש תעלומת רצח, אנטי-גיבור שנאלץ להילחם כנגד מערכת מושחתת, פאם פטאל פתיינית (ומשודרגת כימית) והרבה אפים שבורים (ג'ק ניקולסון ב"צ'יינטאון", מישהו?) וגופות מרוטשות. ואפרופו פאם פטאל, לשבחו של מורגן ייאמר שיש מגוון דמויות נשיות - מפקדת יחידת עילית צבאית, בלשית קשוחה, עורכת דין תאגידית, האקרית, זונות ורוצחת שכירה - כולן מובחנות, בעלות אישיות, מניעות את העלילה, וכשהן עושות סקס הן גם נהנות (לא הזונות) - דבר נדיר בז'אנר.

כמקובל בפילם-נואר, הגיבור אאוטסיידר. לא רק מחוץ לעיר אלא מכוכב אחר: "מאה ושמונים שנות אור מהבית, לובש גוף של גבר אחר בהסכם חכירה של שישה שבועות. משוגר לכאן לעשות עבודה שהמשטרה המקומית לא תיגע בה". קובאץ' צריך להסתגל למקום אחר, לתקופה שונה, לחברה זרה ולגוף זר של גבר לבן, כשהוא בכלל אסייתי.

הסיפור שמאחורי תרגום הספר לעברית מרתק גם הוא. המתרגם, יוסי חלד, דוקטור לביו-אינפורמטיקה, ישראלי שחי בניו זילנד, התאהב בספר כשיצא לאור ב-2002 וחלם לתרגם אותו לעברית. כששמע שנטפליקס מצלמת את הסדרה הציע את הפרויקט להוצאת הספרים (הפרויקט כולל גם אתר ובלוג מרתק כאן).

חלד לקח על עצמו משימה לא קלה. הספר של מורגן קשה, עמוס במונחים מוזרים, חלקם של טכנולוגיות שעדיין אינן קיימות. לצד הברקות תרגומיות רבות כמו נוירווויזיה (טלוויזיה ישר לנוירונים) או היפנוזיניות (שילוב של היפנוזה ואוזניות), יש גם קצת חריקות ויציאות תמוהות כמו "השלקה" (מהמילה שלוק, באנגלית Dipping); או "טרודות" (קיצור של אלקטרודות, אבל מכיוון שהמונח אינו מנוקד, קראתי טְרוּדוֹת, ולא הבנתי על מה מדובר).

חבל שלא נוקדו כל המונחים, חבל על הפונט הלא-נוח שלהם והיה ראוי להדק יותר את העריכה הלשונית, אבל בעיקר חבל שלא צורף לספר דבר המתרגם. כך או כך - מומלץ ביותר ללכת על החבילה כולה - הספר, הסדרה והבלוג לקינוח.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!